אם אתם אוהבים שוקולד מריר או קפה — או את שניהם — ייתכן שאתם נהנים מחומר המצוי במוצרים האלה, ושקשור להפחתת הזדקנות של התאים. מחקר שפורסם החודש בכתב העת Aging מצא כי אנשים עם רמות גבוהות יותר בדם של אלקלואיד בשם תאוברומין (theobromine) הראו האטה בהזדקנות התאית, כפי שנמדדה באמצעות “שעונים אפיגנטיים” — מודלים שמעריכים הזדקנות על בסיס סמנים מולקולריים. החומר מצוי בעיקר בקקאו, וגם בכמויות קטנות בקפה ובתה.
עם זאת, לפני שאתם מגדילים את כמות השוקולד המריר או הקפה, חשוב לדעת שהמחקר מצא קשר, ולא הוכחה סיבתית. בנוסף, במחקר לא צוין כמה צריך לאכול או לשתות כדי להפיק תועלת אפשרית בהיבט של הזדקנות.
קפה ותה | צילום: שאטרסטוק
החוקרים השתמשו בנתונים של שתי קבוצות משתתפים: 509 נשים מבריטניה ו־1,160 משתתפים מגרמניה, כאשר הגיל הממוצע הוא 60. הם מדדו את כמות התאוברומין בדם ובחנו את ה־DNA באמצעות מודלים אפיגנטיים להערכת הזדקנות. החוקרים גילו שרמות גבוהות יותר של תאוברומין בדם נקשרו להאטת קצב ההזדקנות, כפי שנצפה בשני “שעוני הזדקנות”. כאשר בדקו האם רכיבים נוספים בקקאו משפיעים באופן דומה — כולל קפאין — נמצא שיש קשר רק לגבי תאוברומין.
הכי מעניין
האם שוקולד מריר באמת יכול להשפיע על ההזדקנות התאית?
חלק גדול מהאופן שבו אנחנו מזדקנים נקבע גנטית. אבל גורמים אפיגנטיים — התנהגות, סביבה ותזונה — יכולים "להדליק" או "לכבות" גנים מסוימים באמצעות מנגנונים שונים. אחד מהם הוא מתילציה של DNA, שנחקרה במחקר. “אנחנו מחפשים כימיקלים שמוסיפים ‘תגים’ על ה־DNA שלכם”, אמרה ג’ורדנה בל, חוקרת אפיגנומיקה בקינגס קולג’ לונדון והחוקרת הראשית.
ד”ר חוסה אורדובאס מאוניברסיטת טאפטס מסביר שהמתילציה היא “הדקדוק של הגנום” — אינה משנה את רצף ה־DNA עצמו, אלא משבשת או משפרת את האופן בו גנים באים לידי ביטוי. דפוסי מתילציה משתנים עם הגיל — ודרכם פותחו “שעוני הזדקנות” שמעריכים גיל ביולוגי ולא רק כרונולוגי.
שוקולד | צילום: שאטרסטוק
החוקרים מצאו קשר בין רמות תאוברומין גבוהות לבין סימנים פחותים של הזדקנות. אחרי בדיקת קפאין ורכיבים אחרים בקקאו — רק תאוברומין הראה את הקשר. בל: “הממצאים מציעים שתאוברומין עשוי להשפיע על פעילות גנים — מה שתורם להאטת הזדקנות ולשמירה על הבריאות”.
ייתכן גם שהשפעה זו קשורה לשילוב בין תאוברומין לרכיבים שלא נבדקו, כמו פוליפנולים — נוגדי דלקת הקיימים בשוקולד מריר ומקושרים לתועלות כמו תפקוד מוחי טוב יותר, מיקרוביום מגוון יותר וסיכון נמוך יותר לסרטן, למחלות לב ולסוכרת.
מה המגבלות של המחקר?
לא נבדקה הצריכה בפועל של שוקולד/קפה, רק נמדד חומר בדם. השאלון הדיאטטי לא כלל פרטים כמו סוג השוקולד, אחוז קקאו או כמות מדויקת. נאספו נתונים מנקודה אחת בזמן — ללא מעקב לאורך שנים. שעוני הזדקנות אפיגנטיים הם הערכה דינמית, לא מדידה מוחלטת. בל: “המטרה היא להבין שאפשר לשנות את התמונה באמצעות תזונה והרגלים”.
שוקולד | צילום: שאטרסטוק
אז איזה שוקולד לבחור?
דיאטנית הקליניקה קנות’יק הכירורגית קליבלנד קליניק, אלכסיס סופאן, מציעה:
- 70% קקאו ומעלה — יעד מומלץ
- שלושה מרכיבים בלבד: קקאו, סוכר, חמאת קקאולהעדיף שוקולד לא הולנדי (לא Dutch-processed) — תהליך המפחית נוגדי חמצון
- להיזהר מהמתכות הכבדות (קדמיום ועופרת)
- מנה מומלצת: כ־30 גרם (בערך שליש מכמות הסוכר היומית לנשים, רבע לגברים)
- שימו לב: בשוקולד לאפייה, הקקאו “דליל” בגלל סוכר, קמח וחמאה — ולכן כמות הרכיבים הבריאים נמוכה יותר.
ואם אתם לא אוהבים שוקולד?
אל תאכלו בכוח. ההשפעה של מתילציה על ההזדקנות היא “חלקיק קטן במכלול”. תזונה כוללת, פעילות גופנית, שינה וניהול סטרס — חשובים לא פחות, ואולי הרבה יותר.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
