הפסיכיאטרית טרייסי פוס הופתעה כשגולשים החלו להגיב לסרטונים שלה ברשתות החברתיות בטענה שהיא אינה אדם אמיתי, אלא דמות שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. בהתחלה היא אפילו הוחמאה. היא חשבה שהתאורה המחמיאה בסרטונים היא שגרמה לצופים לחשוב שמדובר בדמות ממוחשבת.
אבל כשבדקה עד כמה קל ליצור סרטונים מזויפים, גילתה חברות שמציעות לייצר כפילים דיגיטליים. לפתע הבינה שמישהו יכול ליצור סרטון המשתמש בפניה ובקולה באופן משכנע כל כך, שאפילו היא עלולה לחשוב שמדובר בה.
החוויה הזאת עוררה בה פחד עמוק, והיא זיהתה אותו גם אצל מטופלים רבים שלה: חרדה מבינה מלאכותית.
הכי מעניין
המונח מתאר תחושות של חשש ופחד הקשורות להתפתחות המהירה של טכנולוגיות בינה מלאכותית. בסקר שערך מכון המחקר פיו בשנת 2026, 52 אחוזים מהאמריקנים דיווחו כי הם מודאגים מהשימוש הגובר בבינה מלאכותית בחיי היומיום יותר משהם נרגשים ממנו, לעומת 37 אחוזים בשנת 2021.
הבינה המלאכותית יכולה להיות כלי שימושי, אך ככל שאנחנו נחשפים ליכולותיה, כך גם גוברת המודעות להשלכות האפשריות שלה.
למה הבינה המלאכותית מעוררת חרדה?
אחד החששות המיידיים ביותר הוא אובדן מקום העבודה. לדברי וייל רייט, פסיכולוגית בכירה באיגוד הפסיכולוגים האמריקני, החשש אינו קשור רק לאובדן הפרנסה, אלא גם לפגיעה בתחושת הזהות והמשמעות.
אנשים משקיעים שנים בבניית קריירה, ברכישת מיומנויות ובפיתוח מומחיות. כשהם רואים מכונה שמסוגלת לבצע משימות שבעבר נחשבו אנושיות בלבד, כמו יצירת רעיונות ופתרון בעיות, הם עלולים להרגיש שהערך שלהם נשחק.
חשש נוסף נוגע ליכולת להבחין בין אמת לזיוף. בסקר של מכון פיו משנת 2025, 53 אחוזים מהאמריקנים דיווחו שאינם בטוחים ביכולתם לזהות אם תוכן נוצר בידי אדם או באמצעות בינה מלאכותית.
הפסיכולוגית הקלינית תיאה גלאגר מסבירה שחוסר היכולת לדעת אם מה שאנחנו רואים ושומעים אמיתי עלול לערער את תחושת הביטחון ולעורר פחד מהונאות ומסרטונים מזויפים.
לכך מצטרף קצב השינוי. הבינה המלאכותית נכנסת במהירות לעולם העבודה, לפרסום, לחינוך ולמערכת הבריאות, בזמן שרבים עדיין אינם מבינים כיצד היא פועלת.
אבל לדברי המומחים, יש דרכים להתמודד עם תחושת חוסר השליטה.

בינה מלאכותית | צילום: שאטרסטוק
הכירו את הטכנולוגיה במקום רק לחשוש ממנה
רייט ממליצה להתחיל בלמידה בסיסית על בינה מלאכותית. התנסות בכלים קיימים או השתתפות בקורסים מקוונים יכולה להפוך את הטכנולוגיה ממשהו מאיים ובלתי מוכר לכלי שאפשר להבין ולהשתמש בו.
אם אתם חוששים למקום העבודה שלכם, שאלו את המנהלים כיצד הארגון מתכנן להשתמש בבינה מלאכותית, אילו תפקידים עשויים להשתנות ואילו מיומנויות אנושיות ימשיכו להיות נחוצות.
גם הורים יכולים לשאול את צוות בית הספר כיצד משלבים בינה מלאכותית בלמידה ומה נעשה כדי לשמור על חשיבה ביקורתית ועל יושרה לימודית.
המטרה אינה להתעלם מהסיכונים, אלא להחליף חלק מחוסר הוודאות במידע שיאפשר לקבל החלטות מושכלות.

פעילות גופנית | צילום: AP
חזרו לעולם הפיזי
כשאנחנו שקועים במחשבות על העתיד הטכנולוגי, קל להתנתק ממה שמתרחש סביבנו.
פוס ממליצה להקדיש זמן מכוון לפעילות גופנית, לאכילה מסודרת ולשהייה באוויר הפתוח.
גם הליכה קצרה ברחוב, בלי לצאת לטיול ארוך בטבע, יכולה לסייע.
המטרה היא להפנות את תשומת הלב לחושים: למה שאנחנו רואים, שומעים, מריחים ומרגישים. הפעולות הפשוטות האלה עשויות לעזור לנו להתמקד בהווה במקום להמשיך לשקוע במחשבות על תרחישים עתידיים.
עוד כתבות בנושא

זוג יושב בבית קפה בנווה צדק | צילום: אנה קפלן / Flash90.
השקיעו בקשרים עם אנשים אמיתיים
לדברי רייט, הנטייה להימנע משיתוף אחרים במחשבות ובחששות כדי לא להכביד עליהם עלולה דווקא להקשות על ההתמודדות עם חרדה.
קשרים חברתיים מספקים תמיכה ותחושת שייכות. אפשר לדבר עם חברים ובני משפחה על הפחד מבינה מלאכותית, אבל אין חובה לעשות זאת. עצם המפגש והשהייה המשותפת עשויים להזכיר לנו שהעולם אינו מסתכם באלגוריתמים ובמודלים ממוחשבים.
אם קשה למצוא זמן למפגשים, אפשר ליצור הרגל קבוע: חוג משותף פעם בשבוע, שיחת טלפון אחת לשבועיים או פעילות התנדבותית.
גם חידוש קשר עם חברים ותיקים עשוי להיות דרך פשוטה להרחיב מחדש את המעגל החברתי.

לסדר מדף אחד בספרייה או בארון | צילום: שאטרסטוק
הזכירו לעצמכם מה אתם מסוגלים לעשות
ההתפתחות המהירה של הבינה המלאכותית עלולה לגרום לנו לפקפק ביכולות שלנו.
גלאגר ממליצה למטופליה להמשיך ליצור, לבנות ולעשות דברים בעצמם, גם אם אינם רואים בעצמם אנשים יצירתיים במיוחד.
אפשר לצייר, לבשל, לתקן חפץ בבית או אפילו לסדר ארון מבולגן. פעולה מוחשית שיש לה התחלה וסוף יכולה לחזק את תחושת המסוגלות והשליטה.
פוס מציעה לזכור גם את יכולותיו של המוח האנושי: אנחנו מסוגלים לנוע בעולם הפיזי, לחוות אותו באמצעות החושים ולתקשר עם אנשים אחרים באמצעות שפה.
הבינה המלאכותית עשויה להמשיך להתפתח ולהשפיע על חיינו בדרכים שלא כולן ידועות עדיין. אבל במקום לנסות לשלוט בקצב ההתפתחות שלה, הפסיכולוגים ממליצים להתמקד בתחומים שבהם עדיין יש לנו השפעה: ללמוד, לשמור על קשרים אנושיים, לטפח מיומנויות ולדאוג לעצמנו.
עוד כתבות בנושא



