גם בישראל אפשר לבצע את הבדיקה, אבל סביר שלא תפגשו אותה אוטומטית לצד ה־LDL, ה־HDL והטריגליצרידים בבדיקת השומנים הרגילה. מדובר בבדיקת Lp(a), ליפופרוטאין(a), שנעשית בבדיקת דם נפרדת. במכבי, למשל, היא זמינה מגיל 18 בהפניית רופא, ולאומית ממליצה כיום לבצע אותה לפחות פעם אחת בחיים החל מגיל 35.
למה היא מעניינת דווקא עכשיו? במרץ פרסמו איגוד הלב האמריקני והקולג' האמריקני לקרדיולוגיה הנחיות חדשות לניהול שומנים בדם, ובהן המלצה למדוד Lp(a) לפחות פעם אחת במהלך החיים הבוגרים.
רובנו מכירים את הכולסטרול "הרע" LDL, שעלול להצטבר בדפנות העורקים, ואת HDL, המכונה "הכולסטרול הטוב". אבל Lp(a) הוא חלקיק אחר שנושא כולסטרול בדם ורמתו נקבעת במידה רבה מאוד על ידי הגנטיקה. רמה גבוהה שלו עלולה להגביר את הסיכון לטרשת עורקים, להתקף לב ולשבץ.
הכי מעניין
והוא נפוץ יותר ממה שנדמה: לפי איגוד הלב האמריקני, לכאחד מכל חמישה אנשים בעולם יש רמה גבוהה של Lp(a). לרוב אין לכך תסמינים, ולכן אפשר להסתובב במשך שנים בלי לדעת שהסיכון קיים.
למה Lp(a) מסוכן?
בדומה לעודף LDL, גם Lp(a) יכול להשתתף בהצטברות רובד שומני בדפנות העורקים ולתרום להיצרותם. בנוסף הוא קשור לתהליכי דלקת וקרישה, ולכן עלול להגדיל את הסיכון לחסימת כלי דם.
בהנחיות החדשות, רמה של 125 ננומול לליטר ומעלה, או 50 מ"ג לדציליטר, מוגדרת כגורם שמגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. ברמה של 250 ננומול לליטר, או 100 מ"ג לדציליטר, הסיכון המוערך גבוה בערך פי שניים.
הבדיקה חשובה במיוחד למי שיש להם היסטוריה אישית או משפחתית של מחלות לב בגיל צעיר, קרובי משפחה עם Lp(a) גבוה או היפרכולסטרולמיה משפחתית – מצב תורשתי הגורם לרמות LDL גבוהות במיוחד.
הורדת כולסטרול | צילום: הדמיית בינה מלאכותית
למה מספיקה בדרך כלל בדיקה אחת?
בניגוד ל־LDL, שיכול להשתנות בעקבות תזונה, פעילות גופנית, משקל ותרופות, רמת Lp(a) היא בעיקר תורשתית ונשארת יציבה יחסית לאורך החיים. לכן אצל רוב האנשים אין צורך לבדוק אותה שוב ושוב.
וזה גם החלק המתסכל: תזונה בריאה או יותר פעילות גופנית אינן מורידות באופן משמעותי את ה־Lp(a) עצמו. אבל הן עדיין חשובות מאוד, משום שהסיכון הלבבי הכולל אינו נקבע על ידי נתון אחד.
עוד כתבות בנושא
ומה עושים אם התוצאה גבוהה?
המטרה היא לטפל בצורה קפדנית יותר בגורמי הסיכון שכן אפשר לשנות. ההנחיות החדשות קובעות כי Lp(a) גבוה הוא סיבה לשקול הורדה אינטנסיבית יותר של LDL וניהול הדוק של גורמים נוספים כמו לחץ דם, סוכרת ועישון.
הטיפול המדויק נקבע לפי הסיכון הכולל של כל אדם ועשוי לכלול תרופות להורדת LDL לצד שינויים באורח החיים. במקביל נמצאים בפיתוח טיפולים שמכוונים ישירות להורדת Lp(a), אך השאלה המרכזית אינה רק אם הם מורידים את המספר בבדיקת הדם, אלא אם הדבר אכן מפחית התקפי לב ושבץ.
לכן תוצאה גבוהה אינה אומרת שהתקף לב הוא בלתי נמנע. היא מוסיפה עוד חלק לפאזל. היתרון הוא שמדובר בגורם סיכון שאפשר לגלות בבדיקת דם פשוטה – וברגע שיודעים שהוא קיים, אפשר להתייחס ברצינות רבה יותר לכל שאר הדברים שעליהם דווקא כן אפשר להשפיע.
עוד כתבות בנושא
