חשבתן שרק לנשים יש את התענוג המפוקפק ליהנות מגלי חום וממצבי רוח קיצוניים בתקופת המנופאוזה? אז טעיתן. מסתבר שגם הגברים עוברים 'עדכון גרסה' משל עצמם בהתאם לגיל. הכירו את המונח החדש והפחות מוכר - אנדרופאוזה, או בשם הפחות מנצנץ - גיל המעבר הגברי. מחקרים מהשנים האחרונות חושפים שגברים ממש לא חסינים לשינויים הורמונליים, רק שאצלם זה קורה לאט, בשקט, ועם הרבה פחות יחסי ציבור.
עוד כתבות בנושא
החל מגיל 30, רמות הטסטוסטרון בגוף הגברי צונחות בקצב של כ-1% בכל שנה. זה אולי נשמע מעט, אבל אם תכפילו את זה בעשור, תקבלו גבר שתוהה לאן נעלמו השרירים שלו ולמה הוא פתאום נרדם מול סדרה בנטפליקס למרות שהוא סיים בדיוק את הקפה החמישי שלו באותו יום.
המחקרים משרטטים תמונה די ברורה של סימפטומים, שמוכרים לנו באופן די מחשיד:
הכי מעניין
שינויים גופניים: ירידה במסת השריר ועלייה במסת השומן (כן, אותה כרס עקשנית שמופיעה משום מקום).
צפיפות העצם: ירידה בצפיפות העצם, מה שהופך את הגברים שלנו לקצת יותר "שבירים" ממה שהם אוהבים להודות.
פגיעה בזיכרון ובאנרגיה: תחושת עייפות מתמדת, ירידה במוטיבציה ואפילו קשיים בריכוז ובתפקוד הקוגנטיבי.
רכבת הרים רגשית: תנודות במצב הרוח, עצבנות יתר ואפילו נטייה לדיכאון - וכל זה בלי שאף הורמון נשי יהיה מעורב בעניין.
עוד כתבות בנושא
לחץ מגביר תסמינים
מחקר שפורסם במארס 2026, ושנערך בקרב למעלה מאלף גברים מועסקים ביפן, מצא שאנרדופאוזה היא לא רק עניין של הורמונים - אלא גם של אנשים. יותר תמיכה מהסביבה נקשרת לפחות תסמינים, בעוד שסטרס, בעיקר מהעבודה, עושה בדיוק את ההפך. או במילים פשוטות: הטסטוסטרון אולי יורד עם השנים, אבל גם למי שמקשיב יש השפעה מפתיעה על המצב.
המנגנון שמסביר את זה הוא הורמונלי. לחץ כרוני עשוי להפעיל את ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-בלוטת יותרת הכליה, וכתוצאה מכך לגרום לעלייה מתמשכת ברמות הקורטיזול, אשר עלולה לדכא את ייצור הטסטוסטרון ולתרום להתבטאות תסמיני האנדרופאוזה. ובמילים פשוטות ולא מסובכות: לחץ ממושך מוריד טסטוסטרון. ומי שמרגיש שיש לו גב, לחוץ פחות.
עוד כתבות בנושא
אז מה עושים? המחקרים מדגישים שהפתרון לא מסובך ולא דרמטי, והוא מתחיל קודם כל במודעות: שינה איכותית המהווה את תחילתו של השינוי, אימוני כוח שמשמרים את מה שנשאר, פחות לחץ כרוני, הבנה שזו פשוט הכימיה של הגוף שמחליפה קידומת ויותר תחושה שיש עם מי לדבר. ובמקרים קליניים, כשהסימפטומים לא חולפים, יש טיפולים הורמונליים שרופאים ממליצים עליהם אחרי אבחון מדויק. הכניסה לשם מתחילה בשיחה ישירה עם רופא המשפחה, לא עם הצ'אט או עם גוגל.
אז בפעם הבאה שהוא מתלונן שחם לו או שהוא שכח איפה הוא שם את המפתחות, אל תגלגלו עיניים. פשוט תגידו לו שעל פי המחקרים הכי עדכניים, הוא פשוט חווה "דעיכה אנדרוגנית פיזיולוגית". זה נשמע הרבה יותר מרשים ממשבר גיל ה-40, וזה ייתן לכן לפחות עשר דקות של שקט בזמן שהוא ינסה להבין מה זה אומר.