כולנו יודעות ששינה היא לא מותרות וגם לא פרס או בונוס. שינה טובה ומספקת היא תשתית. כשאנחנו ישנות כמו שצריך, העולם נראה סביר יותר. כשהשינה לא מספקת, גם החסידות הגדולות של שלום בית מגלות שבתוך הראש מתרוצצת לה ועדת חקירה. כולנו מכירות את "חכמת הסבתא" הידועה: "לא הולכים לישון כועסים", אבל לא תמיד אנחנו מצליחות ליישם את זה. עובדתית, סבתא צודקת. מתח שלא קיבל מענה מלווה אותנו אל תוך שינת הלילה. הראש לא נרגע, הגוף לא משתף פעולה, והשינה, כמו נפש רגישה – מרגישה ומנתחת הכול. בשנים האחרונות הולך ומתחזק ממצא מחקרי ברור. מתח בזוגיות קשור ישירות לשינה פחות טובה. לא כסיסמה, אלא כנתון.
מתח זוגי – קושי מוגבר להירדם
מחקר שפורסם ב-2025 בכתב העת Sexuality and Culture עקב אחרי זוגות סטודנטים צעירים במשך שבועיים. המשתתפים מילאו דיווח יומי על חוויות זוגיות, על רמות מתח ואיכות שינה, ובמקביל השינה נמדדה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת של טבעות חכמות. הממצאים היו חד משמעיים. בימים שבהם היה מתח בזוגיות בני הזוג דיווחו על קושי מוגבר להירדם וזמן שינה מצטבר נמוך יותר. כלומר, המתח לא רק גרם לאי נוחות, הוא ממש פגע בכמות השינה שהגוף קיבל.
הממצא הזה לא עומד לבד. סקירה שיטתית ומטה אנליזה רחבה שפורסמה ב-2024 בכתב העת Sleep Medicine Reviews ניתחה 62 מחקרים עם למעלה מ-43,000 משתתפים. המסקנה הייתה עקבית ומרשימה: זוגיות המאופיינת במתחים, מתח רגשי או תחושה של חוסר תמיכה נקשרה באופן משמעותי לשינה פחות רציפה, לפחות שלווה וליותר עייפות ביום שלמחרת. המספרים מדברים בעד עצמם: איכות זוגית גבוהה קשורה לשיפור מתון באיכות השינה הכללית, ואילו מתחים בזוגיות קשורים להחמרה באיכות השינה, לזמן הירדמות ארוך יותר ולהתעוררויות תכופות יותר. לעומת זאת, מערכות יחסים יציבות, תומכות ורגועות יותר נמצאו קשורות לשינה איכותית וטובה יותר, כולל משך שינה ארוך יותר.
הכי מעניין
שינה טובה כמפתח לסבלנות והקשבה
גם הכיוון ההפוך נבדק. מחקרים הראו ששינה גרועה פוגעת ביכולת להקשיב, להכיל ולהגיב ברגישות לבת הזוג. כלומר, לא רק שמתח בזוגיות פוגע בשינה, אלא ששינה פגועה מחזירה את הכדור למגרש הזוגי עם פחות סבלנות ויותר פרשנות שלילית. מעגל שקשה לצאת ממנו בלי מודעות וטיפול של המצב.
מחקר ישן יותר משנת 2014 מצא שבלילות של שינה טובה יותר, נשים דיווחו על תחושת קרבה גבוהה יותר לבן הזוג ועל יכולת טובה יותר לתת ולקבל תמיכה רגשית ביום שאחרי. שינה, כך מסתבר, לא פותרת בעיות זוגיות, אבל היא בהחלט משפרת את הסיכוי להתמודד איתן בלי להרים את הקול ובלי "לאבד את זה".
ולשאלה - מה בדיוק קורה במוח אחרי לילה של שינה גרועה, יש תשובה מדעית מפורטת. מחקר משנת 2021 בדק זוגות שעברו לילה אחד בלבד של מניעת שינה מוחלטת. למחרת, כשהזוגות נתבקשו לדון בנושא ויכוח חוזר ביניהם, הזוגות מחוסרי השינה הראו רמות גבוהות יותר של קורטיזול, הורמון הלחץ, במהלך הדיון. רמות גבוהות של קורטיזול לא מעידות רק על מתח, הן גם גורמות לזוגות לפתור את הקונפליקטים בצורה פחות בונה, מה שמזיק למערכת היחסים לטווח ארוך.
כמה מחקרים הצביעו על הבדלים מגדריים בקשר בין זוגיות לשינה, כאשר הממצאים מראים שנשים מושפעות יותר מחוסר שינה. מחקר משנת 2022 מצא שבקרב נשים, ולא בקרב גברים, תמיכה חברתית נמוכה ומתח חברתי גבוה היו קשורים באופן משמעותי להפרעות שינה יומיות, לתחושת שינה קלה יותר, לתחושת מנוחה פחותה בבוקר, ליעילות שינה נמוכה יותר ולזמן הירדמות ארוך יותר. הסבר אפשרי לכך הוא שנשים נוטות יותר לעיבוד רגשי עמוק של מתחים חברתיים, מה שמשפיע על מצבן הפיזיולוגי והפסיכולוגי יותר.
לסיכום, המחקרים אינם טוענים שאהבה מבטיחה שינה מושלמת, וגם לא שמריבה אחת תהרוס לילה שלם, אבל הם כן מצביעים על קשר עקבי וחזק בין השניים. הגוף והנפש לא מפרידים בין יום ללילה, ובוודאי לא בין זוגיות לשינה. מה שלא מקבל מענה בשיחה לא תמיד נרדם טוב בלילה. זו לא סיבה להיבהל - אבל זו בהחלט סיבה להתבונן. אמנם אין כאן המלצה רפואית או פסיכולוגית ספציפית, אבל, לפעמים, הדרך לשינה טובה יותר לא עוברת בכרית חדשה או בתה קמומיל, אלא באומץ קטן לסגור מעגל רגשי לפני שמכבים את האור. אחרי הכל, השינה שלנו יודעת הכל, גם את מה שאנחנו מנסות לא להגיד.
