מעט מאכלים סובלים ממוניטין בעייתי כמו תפוחי אדמה. במשך שנים הם הוצגו כאויב של דיאטות, כמזון "מלא פחמימות" וכמשהו שעדיף להחליף בירקות ירוקים או בדגנים מלאים.
אבל בעולם התזונה אין באמת הסכמה חד־משמעית לגבי תפוחי אדמה – וחלק מהמומחים חושבים שהם קיבלו שם רע שלא לגמרי בצדק.
הטענה המרכזית נגד תפוחי אדמה קשורה לעמילן שבהם. עמילן מתפרק במהירות יחסית לסוכר בדם, מה שעלול לגרום לעלייה חדה ברמות הסוכר ולאחר מכן לרעב חוזר. בגלל זה תפוחי אדמה נקשרו לאורך השנים לעלייה במשקל, לסוכרת מסוג 2 ולבעיות בריאות נוספות.
הכי מעניין
אלא שחוקרים מסוימים טוענים שהבעיה אינה בהכרח תפוח האדמה עצמו – אלא הדרך שבה אנשים אוכלים אותו. הרי אצל רבים תפוחי אדמה מגיעים יחד עם טיגון עמוק, הרבה מלח, שמנת חמוצה, המבורגר או מזון מהיר.
סלט תפוחי אדמה | צילום: אפרת ליכטנשטט
בנוסף, רוב המחקרים שמקשרים בין תפוחי אדמה לבריאות מבוססים על שאלוני תזונה ודיווחים עצמיים של אנשים לאורך שנים – שיטה שנחשבת מוגבלת יחסית. קשה לדעת אם תפוחי האדמה עצמם הם הבעיה, או שכל אורח החיים שמסביב הוא זה שמשפיע באמת.
מצד שני, כשבודקים תפוחי אדמה בתנאי מעבדה מתקבלת לעיתים תמונה אחרת לגמרי. מחקרים מסוימים מצאו שתפוחי אדמה דווקא משביעים מאוד ביחס למאכלים אחרים. באחד המחקרים הידועים בתחום, תפוחי אדמה קיבלו את ציון השובע הגבוה ביותר מתוך עשרות מזונות שנבדקו – אפילו יותר מדגים ומשיבולת שועל.
עוד נקודה מעניינת היא ההשוואה לדגנים. מבחינה תזונתית, תפוחי אדמה דומים לעיתים יותר לאורז, שיבולת שועל או דגנים אחרים מאשר לברוקולי או חסה. הם אמנם מכילים יותר עמילן, אבל גם אשלגן, סיבים, ויטמינים ומינרלים בכמות לא מבוטלת.
חלק מהמומחים אפילו טוענים שתפוחי אדמה צריכים להיחשב לקבוצת ביניים – לא ממש ירק ירוק, אבל גם לא "אוכל זבל" כפי שלפעמים מציגים אותם.
בשורה התחתונה, נראה שגם כאן הכול תלוי בכמות, בהכנה ובמה שמסביב. תפוח אדמה אפוי או מבושל כחלק מארוחה מאוזנת הוא כנראה סיפור אחר לגמרי מצ'יפס לצד מזון מהיר.
עוד כתבות בנושא
