מעט נושאים בעולם התזונה מעוררים יותר ויכוחים מהשאלה אם ירידה במשקל באמת מסתכמת ב"קלוריות נכנסות מול קלוריות יוצאות". עבור רבים, הרעיון הזה נשמע מיושן או פשטני מדי. אבל לפי כתבה חדשה של עיתונאית האוכל והתזונה תמר הספל, רוב המחקר המדעי עדיין מצביע על כך שזה העיקרון המרכזי שמניע ירידה במשקל.
הספל מדגישה שקלוריה אינה "סוג של אוכל" אלא יחידת אנרגיה. כלומר, 500 קלוריות של עדשים אינן זהות מבחינה תזונתית ל־500 קלוריות של סוכר - אבל מבחינת כמות האנרגיה שהגוף מקבל, מדובר באותו מדד.
אכילת שקדים עתירה בסיבים | צילום: שאטרסטוק
לדבריה, סוג המזון עדיין משפיע על האופן שבו הגוף סופג ושורף אנרגיה. מזונות עשירים בסיבים, למשל, מתעכלים פחות ביעילות ולכן חלק מהקלוריות שבהם כלל לא נספגות. גם למידת העיבוד של המזון יש משמעות: שקדים שלמים ישביעו אחרת מחמאת שקדים, ושיבולת שועל מלאה תתנהג אחרת משיבולת שועל אינסטנט.
הכי מעניין
גם החלבון משחק תפקיד. הגוף משקיע יותר אנרגיה בפירוק חלבון לעומת שומן או פחמימות - תהליך שמכונה "האפקט התרמי של המזון". בנוסף, מזונות מסוימים כמו קפאין או פלפלים חריפים עשויים להעלות מעט את קצב חילוף החומרים.
ובכל זאת, לפי המומחים שמצוטטים בכתבה, כל ההבדלים האלה קטנים יחסית. לדבריהם, מחקרים ארוכי טווח לא מצאו שדיאטה מסוימת - דלת פחמימות, עתירת שומן או כל שיטה אחרת - מצליחה לאורך זמן הרבה יותר מאחרות כאשר כמות הקלוריות דומה.
פרופ' מריון נסטלה, חוקרת תזונה אמריקנית ומחברת הספר "Why Calories Count", טוענת כי בניסויים שבהם אנשים אכלו תפריטים שונים אך עם אותה כמות קלוריות הירידה במשקל הייתה דומה מאוד, בלי קשר להרכב התזונתי המדויק.
מחקרים ארוכי טווח לא מצאו שדיאטה מסוימת מצליחה לאורך זמן | צילום: שאטרסטוק
עם זאת, הכתבה מדגישה שגם אם הקלוריות הן הבסיס, איכות האוכל עדיין חשובה מאוד. מזון אולטרה־מעובד נוטה להיות עתיר קלוריות, פחות משביע וקל יותר לאכילה מוגזמת ולכן עלול להוביל לצריכת יתר.
בסופו של דבר, כך נטען, אין מזון קסם ואין דיאטה שמבטלת את חוקי האנרגיה של הגוף. "אם לא יורדים במשקל", אמרה נסטלה, "צריך לשנות את המשוואה".
עוד כתבות בנושא
