בזמנים בהם כל עלה זוכה למקום של כבוד בסלט וכל פרי יבש מוכתר כסופר פוד, אנחנו לפעמים שוכחות אמת פשוטה: גם לטבע יש צד פחות פוטוגני. לפעמים, דווקא המאכלים שאנחנו בטוחות שהם ה-BFF החדשים שלנו - אלה שאנחנו משלמות עליהם ביוקר ומרגישות שבחרנו בהם כדי להשיג את הגרסה הכי מתוקנת של עצמנו - עלולים בנסיבות מסוימות לעשות לנו קצת בלגן.
זה שמאכלים מסוימים הגיעו לצלחת שלנו ישירות מהטבע לא אומר שהם פטורים מהחוקים הכי בסיסיים שלו – כמה, איך ובאיזו תדירות. בריאות אמיתית לא נראית כמו רשימת "סופר פוד", אלא דוגלת בגיוון, הקשבה וקצת פחות אמונה עיוורת בטרנדים. כי גם אוכל מושלם, שצורכים אותו בלי מחשבה, יודע להפתיע.
אז הנה המזונות שחשבתן שהם הדרך המהירה לאושר, והאותיות הקטנות שכדאי לקרוא לפני הביס הבא.
הכי מעניין
סוחט לימון של סוהו. | צילום: יח"צ
מים עם לימון (או כל פרי הדר אחר)
העובדה: המשקה הכי פופולרי בקרב אלה שרוצות לעשות "דיטוקס", לנקות ולהזדכך.
היתרון: מלא בויטמין C, מעורר את מערכת החיסון וגורם לנו להרגיש שאנחנו עושות משהו טוב בשביל הגוף.
הנזק: החומציות הגבוהה של הלימון היא האויבת המושבעת של אמייל השיניים. שתיית מי לימון לאורך כל היום, במיוחד בלגימות איטיות, שוחקת את שכבת ההגנה של השיניים מבלי שתרגישו. יש מקרים מתועדים של אנשים ששתו מיץ לימון שלם כל בוקר במשך שנים והגיעו למצב שבו נדרשו לעשות כתרים על השיניים. לא בגלל עששת, אלא בגלל שהלימון פשוט אכל להם את האמייל.
הפתרון: שתו דרך קש, שטפו את הפה במים מיד אחרי, ובשום פנים ואופן אל תרוצו לצחצח שיניים מיד אחרי. האמייל רך וחלש ברגע הזה, והצחצוח רק יחמיר את המצב. חכו לפחות חצי שעה.
אגוזי ברזיל | צילום: צילום מסך מיוטיוב
אגוזי ברזיל
העובדה: האגוז שכולנו קונות כי קראנו שהוא מופלא לבלוטת התריס.
היתרון: אגוז ברזיל הוא המקור הכי עשיר בטבע לסלניום, מינרל חיוני לתפקוד בלוטת התריס, לשיער יפה ולציפורניים חזקות.
הנזק: הבעיה היא שאגוז אחד מכיל כמעט את כל המינון היומי של סלניום שאנחנו צריכות. אז כשאנחנו אוכלות חופן אגוזים, אנחנו עוברות בהרבה את הגבול הבטוח. ההרעלה מסלניום לא מתבטאת מיד. היא מתגנבת לאט, עם נשירת שיער מסיבית, ציפורניים שמתפוררות, וריח מוזר של שום מהפה למרות שלא אכלתן שום. והחלק הכי מוזר? שדילדול השיער נגרם דווקא בגלל שניסינו לחזק אותו עם אגוזי ברזיל.
הפתרון: התייחסו לאגוז ברזיל כמו לתרופה. אחד עד שניים ביום, לא יותר. זה לא נשנוש, זה תוסף תזונה.
תבשיל כוסמת, זוקיני ותרד. | צילום: אפרת ליכטנשטט
תרד חי
העובדה: הירק הירוק שכולן מכניסות לשייק הבוקר כי הוא בריא ומזין.
היתרון: תרד עמוס בברזל, סידן ומגנזיום. הוא נחשב לאחד המקורות הצמחיים הכי עשירים במינרלים.
הנזק: הוא מכיל חומצה אוקסלית בריכוז ממש גבוה. החומצה הזו נועלת את המינרלים ומונעת מהגוף לספוג אותם. זה אומר שכל הברזל והסידן שאתן חושבות שאתן מקבלות מהתרד - לא נספג ברובו. וזה לא הכול. החומצה האוקסלית יכולה ליצור אבנים בכליות אצל אנשים רגישים, וזה הוכח מחקרית.
הפתרון: במקום לשתות שייק ענק עם תרד חי, עברו לבישול או אידוי קצר. החום מפרק את החומצה האוקסלית ומשחרר את המינרלים לספיגה. תרד מבושל בעצם מזין יותר מתרד חי.
מנצח בטעם ובמראה. מטע התמרים בטירת־צבי | צילום: טל כהן גרשוני
תמרים
העובדה: הממתק הטבעי, החטיף הבריא, החלופה המושלמת לסוכר מעובד.
היתרון: הם עשירים בסיבים, באשלגן, מעניקים אנרגיה מיידית, ומושלמים לנשנוש לפני אימון.
הנזק: התמרים דביקים. אבל ממש. והמרקם הדביק הזה הופך אותם למלכודת מושלמת לשיניים. הסוכר נדבק לכל חריץ, לכל פינה, ונשאר שם שעות. החיידקים בפה משתוללים, והעששת מתחילה לעבוד. זה לא משנה שהסוכר טבעי. השן לא יודעת להבדיל בין סוכר טבעי לסוכר מעובד. היא רק יודעת שעכשיו יש אצלה מסיבה.
הפתרון: אם כבר אתן אוכלות תמרים, שתו מים מיד אחרי או צחצחו שיניים. וכקונספט, תמיד עדיף פרי טרי על פני פרי יבש, גם מבחינת השיניים.
כריך טונה | צילום: שאטרסטוק
דג טונה
העובדה: הדג הכי פופולרי בקופסת שימורים, שהוא מקור מצוין לחלבון רזה.
היתרון: הוא דל בשומן, עשיר בחלבון, ומכיל אומגה 3 שטובה ללב. מושלם לארוחת צהריים מהירה.
הנזק: הטונה היא דג גדול שנמצא גבוה בשרשרת המזון. זה אומר שהיא אוכלת דגים קטנים יותר, שאכלו דגים עוד יותר קטנים, וכך הלאה. ובכל שלב בשרשרת, הכספית מצטברת. כך שכשאנחנו אוכלות טונה, אנחנו מקבלות את כל הכספית שהצטברה בה. כספית היא מתכת כבדה ורעילה למערכת העצבים, ואכילת טונה כל יום יכולה להעלות את רמת הכספית בדם לרמות מסוכנות.
הפתרון: אל תהפכו את הטונה למרכז התפריט. פעמיים עד שלוש בשבוע זה מספיק. ותגוונו עם דגים קטנים יותר כמו סרדינים, שיש בהם פחות כספית.
חומץ תפוחים | צילום: צילום מסך מיוטיוב
חומץ תפוחים
העובדה: אותו נוזל קסום שכולם בטיקטוק משכנעים אתכן לשתות כל בוקר.
היתרון: יש מחקרים שמראים שחומץ תפוחים עשוי לעזור בוויסות רמות סוכר בדם, לתמוך בירידה במשקל ולשפר עיכול.
הנזק: חומץ תפוחים הוא חומצי. ממש חומצי. ובדיוק כמו לימון, הוא שוחק את אמייל השיניים. אבל זה לא הכול. שתיית חומץ לא מדולל עלולה לגרום לגירוי בוושט, לכאבי בטן, ואפילו לכוויות בפה. יש מקרים מתועדים של אנשים ששתו חומץ תפוחים ישירות מהבקבוק וסבלו מנזקים חמורים.
הפתרון: תמיד דללו את החומץ במים (ביחס של אחד לעשרה, שזה מינימום), שתו דרך קש ושטפו את הפה במים אחרי.
סלט אורז שחור עם טופו ואצות. | צילום: אפרת ליכטנשטט
אצות
העובדה: הדבר הירוק הזה שגורם לנו להרגיש יפניות, מאוזנות ובריאות, גם אם אנחנו בעצם אוכלות סושי בקניון.
היתרון: אצות הן מקור טבעי ליוד - מינרל חיוני לפעילות תקינה של בלוטת התריס. הן גם מכילות סיבים ומינרלים ודלות בקלוריות.
הנזק: פה נכנסת הבעיה של "יותר מדי ממשהו טוב". אצות, במיוחד קלפ, מכילות כמויות גבוהות מאוד של יוד. צריכה קבועה או מופרזת עלולה לגרום לעודף יוד, שמבלבל את בלוטת התריס ויכול להוביל דווקא להיפו- או היפרתירואידיזם (תת פעילות או פעילות יתר של בלוטת התריס), בעיקר אצל אנשים רגישים. בנוסף, אצות סופגות מהים גם מתכות כבדות - כך שצריכה יומיומית ולא מבוקרת היא לא רעיון מבריק.
הפתרון: סושי? מעולה. חטיפי אצות כל יום? פחות. אצות הן תוספת, לא בסיס תזונתי. במיוחד אם יש לכן בעיות בבלוטה - המפתח הוא מתינות.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
