יצרני משקאות, חטיפים ודגני בוקר אהובים, שממלאים את מדפי החנויות ואת המטבחים ברחבי ארה"ב, שוב מוצאים את עצמם תחת לחץ משפטי. התובע העירוני של סן־פרנסיסקו הגיש ביום שלישי תביעה ממשלתית תקדימית נגד כמה מהחברות הגדולות ביותר שמייצרות מזון אולטרה־מעובד, בטענה כי הן מכינות ומשווקות מוצרים הפוגעים בבריאות הציבור.
התביעה מוגשת על רקע דאגה הולכת וגוברת בארה"ב ממזונות מעובדים במיוחד ומהקשר שלהם לעלייה בשיעורי מחלות כרוניות, סרטן ובעיות בריאותיות נוספות. מוצרים כאלה מורכבים ברובם מחומרים המופקים ממזונות אחרים או מיוצרים במעבדה, ובדרך כלל כוללים מגוון רחב של תוספים.
"יש קשר הדוק בין המוצרים האלה ובין בעיות בריאות חמורות, שמטילות עלויות עצומות על מיליוני אמריקנים ועל רשויות מקומיות ומדינות בכל רחבי ארה"ב", אמר במסיבת עיתונאים התובע העירוני דיוויד צ'יו. "התיק שלנו עוסק בחברות שתכננו ייצור מזון כך שיהיה מזיק וממכר, ושיווקו אותו כדי למקסם רווחים". הוא הוסיף, "בדיוק כמו תעשיית הטבק, החברות ידעו שהמוצרים שלהן גורמים למחלות קשות, הסתירו את האמת, גרפו מיליארדים והותירו את הציבור להתמודד עם ההשלכות".
הכי מעניין
החברות הנתבעות לא הגיבו מיד לבקשות תגובה, אך איגוד תעשייתי המייצג אותן הגן על היצרנים. הוא הדגיש את המאמצים לשפר את הערך התזונתי של המוצרים, והזהיר מפני "דמוניזציה של מזונות מסוימים".
מחקרים נוספים חיזקו את הקשר בין מזון אולטרה־מעובד להשמנה, מחלות לב, סרטן וסוכרת. | צילום: AFP
המחקרים האחרונים
מזונות אולטרה־מעובדים הם מוצרים תעשייתיים הכוללים תוספים — חומרי טעם, סוכרים, נתרן, חומרים מתחלבים וחומרים משמרים. התוספים הללו נועדו להפוך אותם לטעימים ועמידים יותר. קל לזהות משקאות ממותקים, חטיפים, ממתקים ואוכל קפוא כמזון אולטרה־מעובד, אך גם לחמים מסוימים וממרחי בוטנים עשויים להיכלל בקטגוריה הזו. תזונאים מסוימים מזהירים שאין להימנע לחלוטין ממוצרים כאלה, משום שחלק מהם מכילים גם רכיבים תזונתיים חיוניים.
מחקרים מעריכים כי כ־70 אחוזים מאספקת המזון בארה"ב מבוססת על מוצרים אולטרה־מעובדים. דו"ח עדכני של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן גורס כי מזון כזה הוא המקור ליותר ממחצית הקלוריות שצורכים האמריקנים, מכיוון שזהו מזון זול יחסית, טעים במיוחד ונפוץ מאוד. בקרב ילדים וצעירים המספר גבוה אף יותר: 62 אחוזים מהקלוריות, לעומת 53 אחוזים אצל מבוגרים.
מחקר פורץ דרך מ־2019 הציג ראיות חשובות לכך שמזון אולטרה־מעובד מזיק לבריאות. במחקר עקבו במשך חודש אחר עשרים מתנדבים בריאים, שחלקם קיבלו תפריט המורכב כולו ממזון אולטרה־מעובד, וחלקם תפריט של מזון מעובד במידה מועטה בלבד. החוקרים מצאו כי הקבוצה שאכלה מזון אולטרה־מעובד צרכה יותר קלוריות ועלתה יותר במשקל.
מחקרים נוספים חיזקו את הקשר בין מזון אולטרה־מעובד להשמנה, מחלות לב, סרטן וסוכרת. סדרת מאמרים שפורסמה בכתב העת הרפואי "לנסט" זיהתה במזונות אלה "גורם מרכזי לעלייה העולמית של מחלות כרוניות הקשורות לתזונה".
ובכל זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר בתחום מחקר מורכב ויקר, והמדע עדיין מנסה להבין מה בדיוק גורם למזון אולטרה־מעובד להביא לתוצאות בריאותיות שליליות. משרד הבריאות האמריקני הודיע על תוכנית מחקר שתבחן כיצד מזונות אלה פוגעים בבריאות ומדוע.
הרגולציה הנוכחית
מזכיר הבריאות האמריקני רוברט פ. קנדי ג'וניור טוען שוב ושוב כי המזון בארה"ב "מרעיל באופן נרחב" את הילדים, והפך את הנושא לעמוד תווך ביוזמתו "להפוך את אמריקה לבריאה שוב" (MAHA).
הדו"ח הראשון של ועדת MAHA, שבראשה קנדי עומד, הגדיר מזון אולטרה־מעובד כגורם אפשרי לעלייה במחלות כרוניות אצל ילדים, אך דו"ח אסטרטגיה מאוחר יותר לא הציע הגבלות רחבות על מזון כזה. מחלקת הבריאות של קנדי, לצד מחלקת החקלאות, עובדות על הגדרה מעודכנת למונח "מזון אולטרה־מעובד". גם עדכון הנחיות התזונה של ארה"ב צפוי להתפרסם בשבועות הקרובים.
במקביל, מדינות וערים ברחבי ארה"ב מנסות לקדם רגולציה משלהן. מושל קליפורניה, גאווין ניוסום, חתם באוקטובר על חוק דו־מפלגתי שמגדיר מהו מזון אולטרה־מעובד. הוא אף שואף להוציא בהדרגה מבתי הספר את המוצרים "המדאיגים ביותר". מדינות נוספות מקדמות חוקים לאיסור צבעי מאכל ותוספים כימיים בעיקר במוסדות חינוך - מהלכים שנחשבים להישג בעיני תומכי MAHA.
מדוע סן־פרנסיסקו תובעת?
סן־פרנסיסקו מנתה בכתב התביעה כמעט תריסר נתבעות, ובהן קראפט־היינץ, קוקה־קולה, פפסיקו, נסטלה, מארס ו־WK קלוג. לטענתה, החברות ביצעו "מעשים לא הוגנים ומטעים" באופן השיווק והמכירה של מוצריהן, והיא ביקשה מבית המשפט לאסור עליהן שיווק מטעה ולחייבן "לנקוט פעולות שיפחיתו את הנזקים שנגרמו מהתנהלותן".
“התיק הזה לא עוסק במזון 'לא בריא'", נכתב בתביעה. "התיק עוסק במוצרים שהנזקים הבריאותיים שלהם סמויים מהעין, ושהנתבעות תכננו אותם להיות זולים, צבעוניים, טעימים וממכרים. זהו מזון שמרכיביו ותהליכי ייצורו משבשים את יכולת הגוף שלנו לתפקד". התביעה גם מבקשת פיצוי כספי, שחלקו יופנה לסיוע לרשויות המקומיות בהתמודדות עם עלויות הבריאות שנגזרות מצריכת מזון אולטרה־מעובד.
איגוד יצרני מוצרי הצריכה הגן על החברות. שרה גאלו, סגנית הנשיא למדיניות מוצרים, ציינה שהיצרנים עובדים על שיפור הערכים התזונתיים, כולל הוספת חלבון וסיבים, הפחתת סוכר ונתרן, והסרת צבעי מאכל סינתטיים. "עד היום אין הגדרה מדעית מוסכמת למזון אולטרה־מעובד, והניסיון להכתים מזון רק בגלל שהוא מעובד - תוך התעלמות מהרכבו התזונתי המלא - מטעה את הציבור ומעמיק את פערי הבריאות", אמרה גאלו. "החברות עומדות באמות המידה המחמירות של מנהל המזון והתרופות הפדרלי, ומספקות מוצרים בטוחים, נגישים ונוחים שהאמריקנים מסתמכים עליהם מדי יום".
התביעה טוענת כי אסטרטגיות השיווק של החברות פונות בעיקר לילדים, ובמיוחד לקהילות מוחלשות. כ־20 אחוזים מילדי ארה"ב סובלים מהשמנה — כמעט פי ארבעה משיעורם בשנות ה־70, לפני שמזון אולטרה־מעובד הפך לכה נפוץ.
מה עלול לקרות בעקבות התביעה?
מומחי תזונה ומשפט סבורים שהתביעה עשויה לסמן את תחילתה של רפורמה עמוקה במערכת אספקת המזון האמריקנית. "מכיוון שלא קיימות תביעות מוצלחות רבות בתחום הזה, הרבה מאוד יכול להשתבש", אמרה אמילי ברוד לייב, מנהלת הקליניקה לחוק ומדיניות מזון בבית הספר למשפטים של הרווארד. "אבל יש כאן גם בשורה חדשה - זו הפעם הראשונה שתביעה כזו מוגשת מטעם גוף ממשלתי".
בדצמבר שעבר הוגשה תביעה פרטית בפנסילבניה נגד אותן חברות, בטענה שעיצבו את מוצריהן כך שיהיו ממכרים ושיווקו אותם לילדים. התובע ייחס למוצרים אלה את התחלואה בסוכרת מסוג 2 ומחלת הכבד השומני שמהן הוא סובל. התביעה נדחתה, אך התובע מנסה להגיש כתב תביעה מתוקן.
השופט ציין כי הטיעונים המשפטיים היו לקויים: "אף שבית המשפט מודאג עמוקות מהשיטות שבהן מופקים ומשווקים מזונות אולטרה־מעובדים ומההשפעה המזיקה שלהם על ילדים ועל התזונה האמריקנית, אין באפשרותו לאפשר לתיק להתקדם כאשר אין עילת תביעה תקפה".
החברות טענו כי כתב התביעה לא ציין אילו מזונות התובע אכל, מתי נאכלו ובאילו כמויות. הן הדגישו כי לא פורט קשר סיבתי ברור בין המוצרים לבין מצבו הרפואי. “במקום זאת", טענו היצרניות, "התובע מצביע על 11 מהחברות הגדולות והוותיקות בתחום המזון, שמייצרות מוצרים בטוחים ומפוקחים, ומבקש להטיל עליהן אחריות גורפת על עצם ייצורם ושיווקם של מוצרים חוקיים לחלוטין".
לעומת זאת, אומרים מומחי משפט ציבורי, התביעה של סן־פרנסיסקו - המוגשת בשם תושבי קליפורניה - עשויה להצליח יותר. תביעות ציבוריות נהנות ממעמד משפטי אחר, ואינן דורשות הוכחת נזק פרטני. "זו תביעה מבוססת היטב", אמרה ג'ניפר פומרנץ מאוניברסיטת ניו־יורק. "היא נשענת על המחקר העדכני ביותר".
התביעה עשויה לשפוך אור על השפעת המזון האולטרה־מעובד על בריאות הציבור, הוסיפה פומרנץ, וציינה כי ליטיגציה היא כלי מרכזי בהיעדר הגנות פדרליות.
מריון נסטלה, פרופסור אמריטוס לתזונה באוניברסיטת ניו־יורק, אמרה כי מוקדם עדיין לדעת אם התביעה תשפיע על דפוסי הצריכה בארה"ב, וכינתה אותה "יריית פתיחה ראשונה". "העובדה שסן־פרנסיסקו נוקטת צעד כזה אומרת שגם קהילות אחרות עשויות ללכת בעקבותיה", הסבירה פרופ' נסטלה. "זה יכול לחזק את מי שמבקשים לקדם מדיניות שתגביל צריכת מזון אולטרה־מעובד".
עוד כתבות בנושא
