
חרטה אינה מובנת מאליה, והיעדרה מהשיח הציבורי קורע אותנו מבפנים. מזל שיש מספיק אשמה לכולנו

אחרי התנועה המשתקת של ההכאה על חטא מתחיל הצעד הבא. גם קפקא ידע את זה


הטרגדיות שקורות לנו הן חלק מהמערכת הבלתי צפויה שנקראת "מלחמה". כמו גמל על הכביש – אי אפשר לחזות אותן
