כשירי קלוץ’ היה בן 16 בלבד, הוא התנדב לסייע לקבוצת שורדי שואה שחיו סמוך לביתו בצ’כיה.
הוא עזר להם בקניות, בניקיון הבית ובמהלך המפגשים, חלקם הראו לו את מספרי האסיר שקועקעו על זרועם במחנה ההשמדה אושוויץ. הם סיפרו לו על הימים שבהם הנאצים רצחו את בני משפחותיהם – בידיעה שגם הם עלולים להיות הבאים בתור בכל רגע.
עוד כתבות בנושא
רק כמה שנים אחר כך, כשחלק מאותם שורדים הלכו לעולמם סביב שנת 2018, הבין קלוץ’ עד כמה הסיפורים הללו יקרי ערך.
הכי מעניין
״הבנתי שהאנשים האלה ייעלמו״, אמר קלוץ’, כיום בן 29, ל"וושינגטון פוסט", ״ואם הסיפורים שלהם לא יישמרו – אנחנו עלולים לשכוח״. מאז, קלוץ’, שמנהל כיום חברת סיורים בפראג, מקדיש את זמנו הפנוי למרוץ של ממש נגד השעון: לאתר ולראיין שורדי שואה ברחבי העולם.
ירי קלוץ’ ושורד השואה רונלד ווטרמן | צילום: ירי קלוץ’
לדבריו, הוא כבר תיעד כ־700 עדויות של שורדי שואה ושל יוצאי מלחמת העולם השנייה. לעיתים הוא מפרסם ביוגרפיות קצרות של המרואיינים ברשתות החברתיות, אך שאיפתו היא לרכז את כל הראיונות והמסמכים שאסף במקום אחד – ולהנגיש אותם לציבור באינטרנט, במוזיאונים ובספרים.
בשלב זה, הוא חש דחיפות עמוקה לראיין כמה שיותר שורדי שואה לפני שיהיה מאוחר מדי. הוא השקיע בכך אלפי שעות – וגם הוציא מכיסו אלפי דולרים. ״אני רואה בזה שליחות, ורבים משורדי השואה רואים בכך שליחות לספר את סיפורם״, הוא אמר.
עוד כתבות בנושא
קלוץ’ התחיל באיתור שורדי השואה שנותרו בצ’כיה. הוא שאל כל אדם שפגש אם הוא מכיר שורדים, ולעיתים נסע בין בתי אבות בניסיון למצוא מי שחוו את מלחמת העולם השנייה. לאחר שראיין עשרות שורדים, המשיך לראיין גם שורדים מגטו טרזין – שעברו מאז למדינות שונות ברחבי העולם.
בשנת 2018 תכנן חופשה לאזור מיאמי. לפני הנסיעה גילה כי ארנסט סימון, שורד שואה מקרלובי וארי שבצ’כוסלובקיה, מתגורר בדרום פלורידה. קלוץ’ ביקש מראש עיריית קרלובי וארי לכתוב מכתב תודה – והגיש אותו לסימון כהפתעה במהלך הראיון.
שורד השואה ארנסט סימון עם המכתב מראש העיר בצ'כיה | צילום: ירי קלוץ’
מאז אותו ביקור, סיפר קלוץ’, הוא חוסך כסף כדי לנסוע לראיונות ברחבי אירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה, ואף מגייס תרומות באמצעות קמפיינים מקוונים. קלוץ’, הדובר צ’כית, סלובקית, אנגלית ורוסית, מדגיש כי ראיונות פנים אל פנים, הנמשכים שעות, חיוניים לבניית אמון וקרבה.
תחילה הוא השתמש במכשיר הקלטה פשוט, לאחר מכן בטלפון הנייד, וכיום הוא מתעד בעזרת מצלמת וידאו מקצועית של סוני. בסביבות שנת 2022 החליט שלא ייתן למרחק או לנסיעות למנוע ממנו להגיע לשורדים. ״לא נשארו כל כך הרבה שורדים, שאני יכול להרשות לעצמי להיות בררן״, הוא אמר.
כ־6 מיליון יהודים נרצחו בשואה. לפי נתוני "ועידת התביעות", כ־220 אלף שורדי שואה היו עדיין בחיים בשנה שעברה – אך כ־70% מהם צפויים ללכת לעולמם עד שנת 2035.
עוד כתבות בנושא
ישנם ארגונים אחדים המתעדים עדויות שורדי שואה, בהם קרן השואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה. סוזן פופלר, מנהלת תוכנית האוספים בקרן, אמרה כי הם מעריכים אנשים המתעדים עדויות באופן עצמאי, שכן שיחות כאלה חושפות לעיתים פרטים ואנקדוטות חדשות. ״האנשים שעושים זאת הם כאלה שבאמת אכפת להם מהשורדים, מההיסטוריה ומהשליחות״, היא אמרה.
יש שורדים, כמו רוזלי סימון, שמבקשים לספר את סיפורם לכמה שיותר אנשים. סימון, ילידת צ’כוסלובקיה, שוחחה עם קלוץ’ בקיץ שעבר בניו יורק. היא הייתה בת 12 כשנשלחה לאושוויץ, שם ראתה בפעם האחרונה את אמה רגינה ואת אחיה המתבגר ויליאם.
לדבריה, היא ניצלה רק משום שאישה אדומת שיער החליפה אותה בקבוצה שיועדה לתאי הגזים – לאחר שהחליטה למות לצד בתה. ״קשה לי לדבר על העבר״, אמרה סימון, כיום בת 94. ״הזיכרונות עדיין כואבים מאוד, אבל אני מרגישה שזו חובתי להעביר את מסר השואה״. קלוץ’ מקווה להיות בין מי שיישאו את המסר הזה עוד שנים רבות.
ירי קלוץ' ושורדת השואה רוזלי סימון | צילום: ירי קלוץ’
בתחילת 2025 הוא ראיין שורדים ויוצאי מלחמה במלבורן, אוסטרליה, שם פגש את משפחתה של אנטה אייבל, שסיפרו כי היא היססה לדבר על הניסויים שעברה באושוויץ בידי יוזף מנגלה. קלוץ’ אמר כי חש גם כבוד וגם אימה כשהיא תיארה את עירויי הדם והזריקות הכפויות שעברה יחד עם אחותה התאומה.
בביקור בלוס אנג’לס בנובמבר, סיפר קלוץ’, רנה פיירסטון – שורדת אושוויץ ילידת צ’כוסלובקיה – נפתחה בפניו בין היתר משום שלא שוחחה בצ’כית זה שנים.
עוד כתבות בנושא
בשל מגבלות כלכליות והחשש ששורדים ילכו לעולמם לפני ביקור נוסף, הוא מקיים לעיתים שניים עד שלושה ראיונות ביום. לעומס הרגשי יש מחיר: לאחר ראיונות במיאמי באפריל, ובהם סיפורו של דוד שכטר שאיבד 104 מקרובי משפחתו בשואה, אושפז קלוץ’ עם זיהום עור שלדבריו נגרם מלחץ נפשי.
למרות הקושי, הוא מנסה למצוא תקווה בשאלות על חייהם של השורדים אחרי המלחמה – על ההגירה, הקמת המשפחות, לימוד שפות חדשות והתחלה מחדש.
קלוץ’ שואף לראיין לפחות 1,000 שורדי שואה ויוצאי מלחמת העולם השנייה, ולהנגיש את העדויות לציבור – פרויקט שהוא מתכוון להקדיש לו את חייו. ״הם יהיו איתנו בעתיד״, הוא אמר, ״לא בגוף – אלא דרך העדויות שהשאירו אחריהם״.
עוד כתבות בנושא
