הזיכרון חי כאן: ישראל והדור האחרון של ניצולי השואה

דו"חות עדכניים מציגים תמונת מצב מפורטת של אוכלוסיית השורדים בשנת 2026: מספרם בעולם ממשיך לרדת בקצב מואץ, רובם כבר בעשור התשיעי לחייהם, ומדינה אחת נושאת על כתפיה את עיקר האחריות ההיסטורית - מדינת ישראל

ניצולת השואה, רחל הרצל בת 96, אוחזת בדוד נחמן, כמעט בן שנה, דור חמישי | חיים גולדברג - פלאש 90

ניצולת השואה, רחל הרצל בת 96, אוחזת בדוד נחמן, כמעט בן שנה, דור חמישי | צילום: חיים גולדברג - פלאש 90

תוכן השמע עדיין בהכנה...

על פי נתונים שפורסמו לאחרונה בידי ה־Conference on Jewish Material Claims Against Germany, מספר ניצולי השואה בעולם ירד לכ־196 אלף בני אדם: נתון המשקף את הצטמצמותו ההדרגתית של הדור שהיה עד ישיר לזוועות השואה. הארגון, שמושבו בניו יורק, מציין כי כמעט מחצית מהניצולים חיים כיום בישראל, כ־97,600 איש, בעוד היתר מפוזרים בין ארצות הברית, צרפת, רוסיה וגרמניה.

הדו"ח מדגיש כי רובם המכריע של הניצולים, כ־97%, מסווגים כ־"child survivors", כלומר מי שהיו בני פחות מ־18 בעת שחרור מחנות ההשמדה, וכיום גילם הממוצע 87. רק חלק זעיר, מעט יותר מ־1%, חצה את גיל מאה. הירידה המספרית אינה מסמנת רק את אובדנם הפיזי של השורדים, אלא גם את דעיכתו של הזיכרון הקולקטיבי המוחשי של אותם אירועים.

דו"ח ועידת התביעות, שהוקמה בשנת 1951 כדי לנהל משא ומתן על פיצויים מול גרמניה ולתמוך בניצולים, הוא מדי שנה נקודת ציון חשובה לקהילות היהודיות בעולם. נתוני המהדורה האחרונה מדגישים לא רק את הזדקנותו הבלתי נמנעת של הדור, אלא גם את מרכזיותה של ישראל כמקום מגוריהם של רבים מן הניצולים וכשומרת הזיכרון ההיסטורי.

הכי מעניין

על רקע האתגרים בני זמננו, ובהם עלייה באנטישמיות בחלק מן החברות ודיונים מחודשים סביב הזיכרון ההיסטורי, הנתון על מספר הניצולים שנותרו הוא תמרור אזהרה אישי וקולקטיבי כאחד: הצורך לשמר עדויות ישירות, גם כאשר המסך יורד בהדרגה על מי שחוו את האירועים הללו ממקור ראשון. הרשות לזכויות ניצולי השואה, הפועלת במסגרת משרד ראש הממשלה, עוסקת בכך מדי יום.

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ה, לפני כתשעה חודשים, פרסמה הרשות דו"ח מעמיק הכולל את כלל הנתונים המעודכנים והרלוונטיים על ניצולי השואה במדינת ישראל. ובכן, מי הם הגיבורים החיים בתוכנו? מה מלמדים אותנו המספרים? ובעיקר, כיצד המדינה דואגת להם ולצרכיהם? הרשות מטפלת בשלוש קבוצות עיקריות. לפניכם רשימה מלאה ומפורטת.

אריה פינסקר בפתח מחנה אושוויץ, ערב יום השואה תשפ"ג. | יוסי זליגר

אריה פינסקר בפתח מחנה אושוויץ, ערב יום השואה תשפ"ג. | צילום: יוסי זליגר

שורדי שואה - 40,756 נשים וגברים. קבוצה זו נחלקת לשתיים: 1,973 (5%) מקבלים קצבה חודשית מגרמניה לפי חוק הפיצויים הפדרלי הגרמני (BEG) ובנוסף הם מקבלים מהרשות מענק רבעוני בסך 2,810 ₪ והטבות נוספות. 38,783 (95%) מקבלים תגמול חודשי מהרשות לפי שיעור נכותם ועד כ־7,050 ₪ או עד כ־12,900 ₪ (כפוף למבחן הכנסות). ובנוסף הם זכאים לחבילת הטבות מורחבת.

פליטי שואה - 43,114 נשים וגברים, מרביתם יוצאי מדינות ברית המועצות, שעלו ארצה בשנות התשעים והם מקבלים מענק שנתי מהרשות בסך 7,502 ₪ וכן מענק שנתי מוועידת התביעות בסך 1,300 אירו לשנה (נכון ל־2025), וכן זכאים לחבילת הטבות מהרשות.

נפגעי התנכלות אנטישמיות בתקופת מלחמת העולם השנייה - 36,637 נשים וגברים, מתוכם 23,383 ממרוקו ואלג'יריה, שסבלו מהתנכלויות והגבלות שונות בתקופת משטר וישי וכן 13,254 מעירק, שנחשפו לפרעות הפרהוד בבגדד בחג השבועות ביוני 1941. הנמנים על קבוצה זו מקבלים מהרשות מענק שנתי בסך 7,502 ₪ והטבות נוספות.

היכל השמות במוסד יד ושם. | יונתן דיזל, פלאש 90.

היכל השמות במוסד יד ושם. | צילום: יונתן דיזל, פלאש 90.

קבוצה נוספת ההולכת ומתמעטת והמוכרת ברשות היא נכי המלחמה בנאצים, המבוגרים ביותר באוכלוסייה המוכרת, שכן היו לכל הפחות בני 15 בזמן המלחמה - מספרם עומד כיום על 125 נשים וגברים בלבד וגילם הממוצע קרוב ל־100. על חברי הקבוצה נמנים מי שנפצעו ונגרמו להם נזקי בריאות עקב שירותם המלחמתי במסגרת בעלות הברית או במסגרת היחידות הלוחמות (כגון הפרטיזנים) בזמן מלחמת העולם השנייה. הם זכאים לתגמול חודשי בהתאם לדרגת נכותם וכן חבילת הטבות מורחבת.

תקציב הרשות בשנה החולפת עבור השורדים עמד על כ־5.3 מיליארד, שולמו תגמולים חודשיים ומענקים שנתיים בסך 3.9 מיליארד וכן עבור ההטבות לשורדים שולמו כ־1.4 מיליארד, בכלל זה הטבות כמו מימון תוספת שעות סיעוד, מימון מלא של תרופות מרשם שבסל, מימון טיפולים ואביזרים רפואיים למחלות שהוכרו, מימון טיפולים נפשיים ורגשיים, תשלום הבראה ועוד.

ניצול השואה משה דוד מאיר, בן 92 | חיים גולגברג - פלאש 90

ניצול השואה משה דוד מאיר, בן 92 | צילום: חיים גולגברג - פלאש 90

מין: כ־61% הן נשים (74,069) וכ־39% גברים (46,438). שיעורן של הנשים עולה ככל שהגיל עולה. מתוך השורדים בשנות ה־80 לחייהם הנשים הן 60%, מתוך השורדים בשנות ה־90 לחייהם הנשים הן 65% וחלקן עולה ל-70% מעל גיל 100.

גיל: כ־73% הם בשנות ה־80 לחייהם, כ־25% בשנות ה־90 ו־1% מעל גיל 100. ממוצע גילם עומד על 87, כשהמבוגרת ביותר בת 113 נולדה בברית המועצות והצעירים ביותר בני 79 וישנם 740 בגיל זה.

מצב משפחתי: כ־50% אלמנים (61,049) וכ־37% נשואים (44,090). שיעור הנשואים גבוה משיעור הנשואות, 68% לעומת 32% ושיעור האלמנות גבוה משיעור האלמנים, 80% לעומת 20%.

ארץ לידה: 44,765 נולדו במדינות ברה"מ לשעבר (כ־37%), 20,556 במרוקו (כ־17%), 13,254 בעירק (כ־11%), 13,202 ברומניה (כ־11%), 5,766 בפולין (כ־5%).

שנת עלייה: 96% מהם עלו לאחר קום המדינה, כ־31% עלו בגל העלייה הגדול עם קום המדינה (1948־1951), בשנות ה־90 עלו כ־26% ובמאה הנוכחית כ־9%. בשנת 2024 עלו ארצה 65 ניצולים וב־2025 עלו ארצה 3 גברים ממדינות ברה"מ לשעבר וקבעו את מקום מגוריהם באשקלון, בת ים וראשון לציון.

מקום מגורים: 8,118 מתגוררים בחיפה, 7,677 בירושלים, 6,426 בתל אביב, 6,144 באשדוד, 6,026 בנתניה, 5,058 בבאר שבע, ביתר הערים כמות שורדי השואה נמוכה מ־5,000.

עוד כתבה בנושא