כמו בריטואל דתי, הבוקר כולנו החלפנו שעון, וזכינו לעוד שעת שינה בבוקר (למי שאין ילדים קטנים). הריטואל הזה כל כך מובן מאליו, שמעטים טורחים לשאול את השאלה המתבקשת - למה זה בדיוק עוזר, ולמה זה עדיין קיים?
השעון המקורי, השעון שנגזר משעון גריניץ' ומותאם לפי קו האורך, הוא שעון החורף. זה שהחלפנו אליו הבוקר. למעשה, אין דבר כזה "שעון חורף", זאת ברירת המחדל. במלחמת העולם הראשונה המציאו המדינות הלוחמות את שעון הקיץ, כדי להוסיף שעות אור בערב, ולחסוך בחשמל, שיוצר אז בעיקר מפחם. מאז החשמל מיוצר בצורות יעילות בהרבה, נורות הלהט הוחלפו בנורות חסכוניות, תפוצת מיזוג האוויר שינתה את כל תמונת החיסכון בין שעות אור לשעות חושך, ואנחנו? אנחנו ממשיכים להחליף שעון פעמיים בשנה.
עוד כתבות בנושא
נו, בסדר, אז חסכון בחשמל אין, אבל שעות אור מרובות יותר זה טוב בפני עצמו, לא? אז ראשית - שעון הקיץ לא באמת מאריך את שעות האור, אלא מזיז אותן, ובעצם מייצג העדפה של אלו שקמים מאוחר על אלו שקמים מוקדם. ובנוסף – להחלפת השעון יש מחירים.
הכי מעניין
מחירים? על מה אני מדבר? החלפת השעון "משגעת" לנו את השעון הביולוגי. כשאנחנו מבוגרים זה קצת פחות מורגש, אבל כל מי שיש לו ילדים קטנים מכיר את התופעה – ילדים שקורסים בסוף היום בשבוע שבועיים שאחרי החלפת השעון בחורף, או לא הולכים לישון בהחלפה בקיץ. אצל הילדים הכל יותר ישיר ומידי, אבל גם לנו, המבוגרים, מצטברת עייפות סביב החלפת השעון. למעשה, מדינת ישראל מנדבת את כולנו לג'ט לג יזום פעמיים בשנה.
אנשים עייפים יותר זאת לא רק טרדה. מחקרים שפורסמו ברחבי העולם מגלים שסביב החלפת השעון יש יותר הרוגים בתאונות דרכים. כך, מחקר של אוניברסיטת קולורדו-בולדר זיהה עלייה של 6% בתאונות דרכים קטלניות בשבוע שאחרי המעבר לשעון קיץ, וכך גם ניתוח של ה-IIHS, ארגון אמריקאי למניעת תאונות דרכים, שקשר בין החלפת השעון לתמותה עודפת בכביש. נתונים דומים עלו במחקרים שבוצעו במדינות נוספות, לרבות בריטניה, ניו זילנד וספרד. בישראל לא בוצע מחקר, אך נתונים שנאספו לפני כמה שנים מאתר הלמ"ס על ידי משתמש טוויטר בשם אסף מירב מראים שבישראל מתים בממוצע כתשעה אנשים יותר בתאונות דרכים סביב החלפת שעון. הג'ט לג של החלפת השעון נמצא מקושר במחקרים אחרים שהתבצעו בעולם לדיכאון ולמחלות נוספות, אך הנתונים מטבעם בנושאי בריאות כלליים שכאלו הם פחות מובהקים.
עוד כתבות בנושא
הפתרון הוא פשוט – שעון קבוע ללא החלפות. אבל איזה? השעון הרגיל (החורף) הוא באמת שעון לא טוב לישראל. בני אדם הם חיות יום, ופשוט מיותר שבימי הקיץ נקום כמה שעות אחרי שהיום כבר החל.
שעון קיץ קבוע הוא בעייתי, לדעתי, אפילו יותר. כבר היום החלפת השעון היא מאוחרת מאוד, ומי שיוצא לעבודה מוקדם בסוף אוקטובר עושה את זה בחושך. שעון קיץ קבוע יקצין זאת אף יותר. בשיא החורף ילדים ילכו לבית הספר בחושך. תפילה לפני העבודה, שרלוונטית לעשרות אחוזים מאזרחי המדינה, פשוט לא תהיה אפשרית. באופן כללי, אין שום סיבה שבמדינה שטופת שמש כמו ישראל, נתנהל בחורף בבקרים חשוכים כאילו אנחנו חיים בארץ צפונית קפואה.
אז מה הפיתרון? לבטל את ההחלפה, ולחתוך באמצע. גריניץ'+2.5. למה? כי זהו השעון המתאים ביותר לישראל. שעון שיבטיח שחוץ מאולי מספר ימים בשיא החורף לא נקום בחושך, ומשאיר כל השנה מספיק שעות בסוף היום. זה השעון המתאים ביותר לישראל גם גיאוגרפית – השעון הנוכחי שלנו, גריניץ'+2 הוא שעון קהיר. ישראל נמצאת מעט מזרחה מקהיר, ולכן שעון מעט מוקדם יותר, שמותאם יותר למיקום שלנו הוא פשוט הגיוני. כך נקבל התאמה כמעט אופטימלית ליתרונות שבשני השעונים, בלי ההחלפה המרגיזה פעמיים בשנה.
ההצעה נוטה לקבל התנגדות אוטומטית בגלל השעה הלא עגולה. כאילו שעון גריניץ' הוא קדוש, וסטייה ממנו בשעות לא עגולות היא איסור. הטענה המרכזית היא שסטייה כזאת משאר העולם תקשה על התנהלות מול גורמים בחו"ל, אולם לדעתי, מדובר לכל היותר בטירדה קלה, שכל הגורמים המעורבים יתרגלו אליה במהרה. כך או כך, שעון חצי לא יהיה המצאה ישראלית. למעלה ממיליארד וחצי בני אדם מתנהלים בשעון שכזה, כולל מדינת ענק כמו הודו עם תעשיית ההייטק המתפתחת שלה, חלקים מאוסטרליה, ובאופן אירוני, גם אויבתנו הגדולה איראן, ולא נראה שהשעה הלא עגולה גורמת להם לנזק כלשהו בהתנהלות. שעון האמצע הוא השעון המתאים ביותר לישראל גיאוגרפית, וקרוב מאוד להיות אופטימלי. הוא יחסוך טרדה חצי שנתית, עומס נוסף על הורים לילדים קטנים, מחירים בריאותיים, ואפילו, כפי הנראה, חיים. אז אולי בדבר הזה, ורק בדבר הזה, שווה לשאול את עצמנו "למה שלא נהיה קצת כמו איראן"?
עוד כתבות בנושא
