נאמן יותר לשעון הביולוגי: קריאה להישאר על שעון חורף

במוצאי השבת הקרובה מחוגי השעון יזוזו אחורה וכולנו נרוויח עוד שעת שינה. המעבר משעון הקיץ לשעון החורף הוא למעשה חזרה לשעון הטבעי, כפי שהוא מכונה ברוב מדינות העולם – השעון הסטנדרטי. שעון הקיץ הונהג בתחילת המאה הקודמת בארצות רבות כדי שיותר משעות האור יופיעו אחר הצהריים, כאשר אנשים ערים ופעילים. 

פרופ' ערן טאובר, ראש המעבדה לחקר שעונים ביולוגיים באוניברסיטת חיפה, טוען שמחקרים מגלים כי שמירה על שעון חורף באופן קבוע משקפת בצורה המדויקת ביותר את מחזור האור והחושך של כדור הארץ ואת צורכי השעון הביולוגי האנושי. 

לדבריו, תהליכים רבים בגוף האדם מראים מחזוריות או מקצב יממתי. מחזוריות זו נוצרת ומנוהלת על ידי מערכת ביולוגית פנימית הנקראת השעון הצירקדיאני – מנגנון הפועל במחזוריות של כעשרים וארבע שעות, ומתאם את פעילות התאים, מערכות הגוף וההתנהגות עם מחזור האור והחושך של היממה. השעון הצירקדיאני שולט כמעט בכל היבט של הפיזיולוגיה האנושית – שינה וערות, הפרשת הורמונים, לחץ דם, טמפרטורת גוף וחילוף חומרים. חשיפה לאור טבעי בשעות הבוקר מסייעת לסנכרן את השעון הביולוגי עם היום החדש, בעוד שחושך בערב מאותת לגוף להאט ולהתכונן לשינה. 

כאשר אנו מזיזים את השעון קדימה במעבר לשעון קיץ, אנו יוצרים פער בין השעון הביולוגי לשעון החברתי. בבוקר השמש זורחת מאוחר יותר לפי השעון, ואנו מתעוררים לפני שהגוף קיבל את האות הביולוגי שלו להתעורר. בערב השמש שוקעת מאוחר יותר, ואנו נחשפים ליותר אור בשעות שבהן הגוף כבר אמור להתחיל לייצר מלטונין, הורמון השינה. הפער הזה גורם למה שמכונה “אי התאמה צירקדיאנית”, והוא מתבטא בעייפות, ירידה בריכוז, שיבוש דפוסי שינה, עלייה בתיאבון, שינויים במצב הרוח ואף סיכון מוגבר למחלות לב, סוכרת והשמנה. 

מחקרים מצאו כי המעבר לשעון קיץ גורם לפגיעה בריאותית ניכרת בטווח הקצר. בארצות הברית דווח על עלייה של כשישה אחוזים בתאונות הדרכים ועלייה של עשרים ושבעה אחוזים בשיעור התקפי הלב בימים שלאחר המעבר. מחקר שפורסם בחודש ספטמבר האחרון בכתב העת הנחשב PNAS על ידי חוקרים מסטנפורד מצא כי השעון הסטנדרטי הוא ההגדרה הטבעית והבריאה ביותר עבור הגוף האנושי. החוקרים הראו שהמעבר הדו־שנתי לשעון קיץ וחזרה גורם להפרעה מתמשכת בשעון הצירקדיאני, ועלול להביא למאות אלפי מקרי שבץ והשמנת יתר הניתנים למניעה מדי שנה בארצות הברית. לפי מסקנתם, שמירה על שעון סטנדרטי קבוע היא הבחירה הבריאותית ביותר ברמה הציבורית. 

מחקרים גדולים בחנו את הבריאות של אנשים החיים בצדדים שונים של אותו אזור זמן. מבחינה גאוגרפית, הצד המערבי של אזור הזמן חווה זריחה ושקיעה מאוחרות יותר ביחס לשעון הרשמי, בעוד שהצד המזרחי נמצא קרוב יותר לזמן השמשי האמיתי. המשמעות היא שבפועל, מי שחי במערב אזור הזמן חי במצב קבוע הדומה לשעון קיץ תמידי, ואילו מי שחי במזרח חי במצב הדומה לשעון חורף תמידי. לכן ההשוואה בין מזרח למערב בתוך אותו אזור זמן משמשת למעשה כמודל טבעי להשוואה בין חיים לפי שעון קיץ קבוע לעומת חיים לפי שעון חורף קבוע. 

מעבר לשעון קיץ קבוע עשוי להיראות נוח, מפני שהוא מוסיף שעות אור בערבים בימי הקיץ. אך מנקודת מבט ביולוגית מדובר בפתרון בעייתי. בקיץ הימים ארוכים ממילא, ושעון קיץ קבוע ידחה עוד יותר את זריחת השמש. המשמעות היא שבחורף השמש תזרח מאוחר מאוד, לעיתים רק לאחר השעה שבע וחצי בבוקר, כאשר ילדים ותלמידים כבר בדרכם לבתי הספר באפלה מוחלטת. מבחינת השעון הצירקדיאני, החשיפה לאור בשעות הבוקר היא חיונית. היא מאותת לגוף שהיום החל, מסייעת לסנכרון מחזורי השינה והערות, ומשפרת את הערנות, הריכוז והמצב הנפשי. לעומת זאת, חשיפה לאור חזק בשעות הערב מעכבת את ייצור הורמון המלטונין, דוחה את תחילת השינה ופוגעת באיכותה.

ההשפעות הללו אינן זהות לכלל האוכלוסייה. אנשים בעלי כרונוטיפ מאוחר, המכונים לעיתים “ינשופים”, נוטים להירדם מאוחר ולהתעורר מאוחר, ולכן הם נפגעים במיוחד כאשר השעון החברתי מתרחק מהזמן הטבעי של הזריחה. בקרב בני נוער, שהם מטבעם בעלי נטייה חזקה יותר לכרונוטיפ לילי, ההשפעה הזו חריפה עוד יותר. הם מתקשים להתעורר בבוקר, חווים עייפות ניכרת בשעות הלימודים וסובלים מירידה בתפקוד הקוגניטיבי וביכולת הריכוז. שעון קיץ קבוע עלול אפוא להעמיק את הפער בין השעון החברתי לבין השעון הביולוגי דווקא בקרב האוכלוסיות הפגיעות ביותר לשיבוש זה. 

במקביל לפרסומים המדעיים, בשנים האחרונות פרסמו אגודות מדעיות רבות ניירות עמדה רשמיים הקוראים לביטול שעון הקיץ. האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה קבעה כבר בשנת 2020, כי יש להעדיף מעבר לשעון סטנדרטי קבוע, משום שהוא מסונכרן טוב יותר עם השעון הביולוגי האנושי ומפחית סיכונים בריאותיים. גם החברה האירופית לחקר שינה פרסמה נייר עמדה דומה, שבו נכתב כי שמירה על שעון קיץ קבוע תפגע בבריאות הציבור ותגרום להפרעה ממושכת בקצב הצירקדיאני. עמדות דומות הובעו גם על ידי האגודה הקנדית לרפואת שינה והאיגוד הלאומי לרפואה תעסוקתית באוסטרליה. הקונצנזוס המדעי הגובר הוא כי ביטול שינויי השעון וחזרה לשעון חורף קבוע הם הפתרון הבריא ביותר לאדם ולחברה. 

המסקנה הכוללת מכלל העדויות היא ששמירה על שעון חורף קבוע, כלומר על הזמן הסטנדרטי, משקפת בצורה המדויקת ביותר את מחזור האור והחושך של כדור הארץ ואת צורכי השעון הביולוגי האנושי. שעון הקיץ, בין אם זמני ובין אם קבוע, מרחיק אותנו מהתיאום הטבעי עם האור, פוגע בשינה ובבריאות, ומביא לעלייה בסיכונים בריאותיים. המעבר לשעון חורף איננו רק שינוי טכני של שעה, אלא תיקון חשוב שמחזיר אותנו להרמוניה הביולוגית.