בלילה שבין חמישי לשישי ישראל עוברת לשעון קיץ, והשעון מוזז שעה קדימה. המשמעות המיידית היא ערב עם יותר אור – אך גם בוקר חשוך יותר. לדברי מומחי שינה, דווקא אור הבוקר חשוב במיוחד לשמירה על השעון הביולוגי של הגוף.
הגוף האנושי פועל לפי שעון פנימי שמנהל תהליכים רבים – מחזורי שינה וערות, הפרשת הורמונים, חילוף חומרים ואפילו פעילות הלב. השעון הזה פועל במחזור הקרוב ל־24 שעות, אך כדי להישאר מסונכרן הוא זקוק לאות חיצוני – בעיקר אור השמש.
האור שנקלט בעיניים בבוקר מאותת למוח “לאפס” את השעון הפנימי ולהתאים אותו ליממה. כאשר מגיע הערב והאור פוחת, הגוף מתחיל להפריש מלטונין – הורמון שמעודד שינה.
הכי מעניין
החלפת שעון בבלארוס, ארכיון | צילום: Sergei Grits, AP
עוד כתבות בנושא
המעבר לשעון קיץ משבש את האיזון הזה. לוח הזמנים שלנו זז קדימה בשעה, אך מחזור השמש נשאר זהה. לכן רבים מתעוררים בבוקר כשהשמש עדיין לא עלתה, והגוף מתקשה להסתגל לשינוי.
בנוסף, בערב הגוף עדיין אינו מוכן להירדם בשעה החדשה, משום שהשעון הפנימי לא הספיק להתאים את עצמו. כך מתקבלת שינה קצרה יותר – גם בגלל קושי להירדם וגם בגלל יקיצה מוקדמת יותר.
מחקרים מצאו כי בימים שלאחר המעבר לשעון קיץ נרשמת לעיתים עלייה בעייפות, בירידה בריכוז ואף במספר תאונות הדרכים. אצל חלק מהאנשים השינוי עלול לגרום גם לכאבי ראש, עייפות מתמשכת וקשיי שינה.
לדברי מומחי שינה, הגוף זקוק לזמן כדי להסתגל לשינוי. עבור חלק מהאנשים נדרש לפחות יום אחד של הסתגלות לכל שעה של שינוי בשעון.
הדרך הטובה ביותר להקל על המעבר היא להיחשף לאור טבעי בבוקר, לשמור על שעות שינה קבועות ולהימנע מחשיפה לאור חזק בשעות הלילה המאוחרות.
למרות אי־הנוחות הזמנית, רוב האנשים מסתגלים לשינוי בתוך כמה ימים. עם זאת, מומחים מזכירים כי השעון הביולוגי שלנו מותאם בעיקר לאור השמש – ולכן גם שינוי קטן בשעה יכול להשפיע על הגוף יותר מכפי שנדמה.
עוד כתבות בנושא
