קרן קונקולי היא נוירולוגית וגם חולמת צלולה — כלומר בזמן חלום היא מודעת לכך שהיא חולמת. אחד התחביבים שלה בלילות הוא לשאול את עצמה שאלות אישיות, אפילו קיומיות, ולחקור את התת־מודע.
כחוקרת מוח, היא קראה אינספור מחקרים על תפקיד החלומות — והחליטה לבדוק אותם באופן שיטתי.
במחקר חדש שפורסם ב-Neuroscience of Consciousness בדקו קונקולי ועמיתיה האם חלומות יכולים לעורר יצירתיות.
המשתתפים קיבלו חידות “אהא” — כאלה שנפתרות בקפיצה מחשבתית — ונשלחו לישון במעבדת שינה כשהם מתבקשים לחלום על הבעיה שלא הצליחו לפתור.
בשעות הבוקר המוקדמות, בזמן שנת REM (שלב החלימה), החוקרים השמיעו פסקולים הקשורים לחלק מהחידות כדי “להכניס אותן לחלום”.
לאחר שהתעוררו — המשתתפים פתרו טוב יותר דווקא את החידות שהופיעו בחלומותיהם.
הנדסת חלומות
הרעיון שחלומות יוצרים השראה אינו חדש — רבים מייחסים להם יצירות אמנות ותגליות מדעיות.
הבעיה היא להוכיח זאת מדעית.
במחקר המשתתפים ניסו לפתור חידה: איך לשתול ארבעה עצים במרחק שווה זה מזה? הפתרון דורש לחשוב בתלת־ממד — פירמידה, לא משטח שטוח.
כאשר החלום כלל את החידה, 40% פתרו אותה בבוקר — פי שניים מהאחרים.
החוקרים רואים בכך ראיה ראשונית לכך שחלומות בשלב REM תורמים לפתרון בעיות יצירתי.
חלומות | צילום: שאטרסטוק
מה קורה במוח בלילה
במהלך שנת REM רשתות הזיכרון פועלות אחרת.
המוח מחבר רעיונות רחוקים זה מזה — לא בדרך הרגילה.
במקום “לחם → חמאה”, הוא עשוי להגיע ל“חיטה → פרח → כסף”.
המצב הזה עוזר להשתחרר מחשיבה מקובעת ולראות פתרון חדש.
שינה גם מחזקת זיכרון ומשחררת “קיבעון מחשבתי” — ניסיון לפתור בעיה רק בדרך אחת.
הכי מעניין
מסקנה
המחקר עדיין קטן ודורש שחזור, אך הוא מצטרף לעדויות רבות:
ייתכן ששינה היא אחד הכלים החזקים ביותר להגברת יצירתיות.
כפי שניסח אחד החוקרים: בלילה יש לנו מוח אחר.
עוד כתבות בנושא
