אני מתאמן רוב ימות השבוע, אבל המספר על המשקל לא זז. אז בשביל מה כל זה?
את השאלה הזו אני שומע כל הזמן. כמי שעוסק ברפואת ספורט, מטפל בפציעות, חוקר ביצועים אנושיים ומלווה אנשים בתנועה – אני מאמין עמוק בכוח של פעילות גופנית. הראיות חד־משמעיות: פעילות גופנית מפחיתה סיכון למחלות לב, משפרת איזון סוכר, מחזקת עצמות, שומרת על תפקוד קוגניטיבי ומקטינה סיכון לדיכאון, סרטן ותמותה מוקדמת.
אבל יש תחום אחד שבו פעילות גופנית שוב ושוב מאכזבת: ירידה במשקל.
הכי מעניין
מטופלת בשנות ה־50 לחייה הגיעה אליי מתוסכלת. היא הולכת כמעט כל יום, עושה אימוני כוח פעמיים בשבוע ואוכלת באופן מסודר. ובכל זאת – המשקל כמעט לא זז.
“אז מה הטעם להתאמן אם המשקל לא משתנה?” היא שאלה.
האירוניה הייתה שכמעט כל מדד בריאותי אחר אצלה השתפר. הבעיה לא הייתה בפעילות – אלא בציפייה.
ירידה במשקל | צילום: שאטרסטוק
למה פעילות גופנית לא מובילה לירידה במשקל
בעולם שבו חדר הכושר נתפס כמכונת שריפת קלוריות, אנשים מצפים שהאימונים יקטינו היקפים. כשזה לא קורה, מגיע התסכול. האמת היא שהציפייה עצמה שגויה.
מחקרים גדולים מראים שפעילות גופנית בלבד מובילה לרוב לירידה מתונה מאוד במשקל – לעיתים רק כמה קילוגרמים בחצי שנה. הסיבה פשוטה: הגוף מפצה. הוא מגביר תיאבון, או מצמצם הוצאה אנרגטית במערכות אחרות.
בניסוי אקראי מ־2024, מבוגרים עם עודף משקל שהתאמנו באופן קבוע – בלי שינוי תזונתי – שיפרו כושר וסמנים מטבוליים, אך כמעט לא ירדו במשקל.
עם הגיל האתגר גדל. חילוף החומרים במנוחה מאט, הגוף נעשה יעיל יותר בשימור אנרגיה, ומסת השריר נוטה לרדת. כדי ליצור גירעון קלורי משמעותי נדרש אימון ארוך או אינטנסיבי עד כדי חוסר היתכנות עבור רוב האנשים.
זה לא אומר שפעילות גופנית נכשלת. היא פשוט מצליחה במשימה אחרת לגמרי.
עוד כתבות בנושא
ספינינג | צילום: Esteban Felix, AP
איפה פעילות גופנית כן מצטיינת
כשמדובר בבריאות מטבולית – פעילות גופנית מצטיינת. היא משפרת רגישות לאינסולין ומפחיתה שומן ויסצרלי, השומן העמוק בבטן שקשור למחלות לב וסוכרת. השיפורים האלה קורים גם בלי שינוי במשקל.
מחקרים מראים שגם “חטיפי תנועה” – פרצי תנועה קצרים במהלך היום – מפחיתים סיכון למחלות, אפילו במינונים קטנים.
אנשים פעילים חיים יותר מאנשים לא פעילים – בלי קשר למשקל הגוף שלהם. זו הבחנה קריטית, במיוחד בעידן תרופות ההרזיה. עבור רבים, תרופות כאלה מקלות מאוד על ירידה במשקל. הן שינו את המשוואה עבור אלפי מטופלים.
אבל ירידה במשקל לבדה איננה בריאות.
ירידה מהירה שמבוססת על תרופות עלולה לבוא עם מחיר נסתר: איבוד מסת שריר. שריר חיוני לתנועה, לאיזון סוכר ולהזדקנות בריאה. להיות קל יותר אך חלש יותר אולי משפר את המספר על המשקל – אבל פוגע בחוסן.
לכן העצה שלי מפתיעה לפעמים: אני מעדיף אדם עם עודף משקל קל, שמתנועע ומתאמן, על פני אדם רזה ולא פעיל. הראשון לרוב חזק יותר, עם עצמות טובות יותר והגנה טובה יותר ממחלות. השני אולי נראה “בריא”, אבל נושא סיכונים סמויים.
עוד כתבות בנושא
אז מה כן לעשות?
אם המטרה היא בריאות ארוכת טווח, עדיף להתמקד בתנועה ובשריר – לא רק במשקל.
- ללכת יותר.
- להרים משקולות.
- לעלות במדרגות.
- לסחוב קניות.
- לבנות כוח כחלק מהשגרה.
פעילות גופנית היא כלי לאריכות ימים בריאה – לא מנגנון קסם לירידה במשקל.
במשך עשרות שנים השווינו רזון לבריאות. הגיע הזמן לעדכן את המשוואה.
תנועה עקבית אולי לא תשנה את המשקל – אבל היא תמיד תשפר את הבריאות.
וזה המדד שבאמת חשוב.