לפני כשלוש שנים התחיל ריאן ארנולד, בן 46, להרגיש שמשהו השתנה. במסעדות ובחדרים הומי אדם נעשה לו קשה יותר לעקוב אחרי שיחות, והוא מצא את עצמו מבקש שוב ושוב מאנשים לחזור על דבריהם – במיוחד כשלא הביטו בו ישירות.
בהמשך הצטרף גם צפצוף מתמשך באוזניים, והשיחות עצמן נעשו קשות יותר להבנה. "חלק מהצלילים נשמעו שבורים ולא ברורים", סיפר. בהתחלה חשב שאנשים פשוט התחילו למלמל יותר. בסופו של דבר הבין שהבעיה כנראה אינה אצלם – אלא בשמיעה שלו.
ירידה בשמיעה הופכת שכיחה יותר עם הגיל. לפי הנתונים המובאים ב"וושינגטון פוסט", כ־15 אחוז מהמבוגרים בארצות הברית מתמודדים עם קושי כלשהו בשמיעה; השיעור עולה לכשליש אחרי גיל 65 ולכמעט מחצית אחרי גיל 75.
הכי מעניין
אלא שהסימנים לא תמיד ברורים. חשוב לזהות ירידה בשמיעה ולטפל בה מוקדם ככל האפשר, בין היתר משום שהיא נקשרה במחקרים לירידה קוגניטיבית ולהתרחקות מחיי חברה.
"ככל ששומעים פחות, כך קטן הסיכוי שנרצה לצאת ולבלות עם חברים ובני משפחה", הסבירה ג'יימי בוגל, מומחית לאודיולוגיה במאיו קליניק. לדבריה, לבידוד חברתי עצמו יש קשר לפגיעה קוגניטיבית.
6 סימנים שכדאי לשים לב אליהם
קשה לכם יותר להבין אנשים כשיש רעש ברקע
אחד הסימנים הראשונים יכול להופיע דווקא במסעדה, באירוע או במקום עמוס באנשים. אתם שומעים את הרעש מסביב, אבל מתקשים להתמקד באדם שיושב מולכם. לעיתים נעשה קשה יותר גם להבין שיחות טלפון או קולות גבוהים.
אתם מגבירים שוב ושוב את הטלוויזיה
גם בסביבה שקטה אתם עשויים לגלות שעוצמת הקול שהייתה מספיקה בעבר כבר אינה נוחה, ואתם מעלים את הווליום בטלוויזיה, ברדיו או במוזיקה.
התחילו צפצופים או זמזומים באוזניים
טנטון יכול להישמע כמו צפצוף, זמזום או לחישה באוזניים ולהופיע בדרגות חומרה שונות. לעיתים זה הסימן החדש שגורם לאנשים לפנות לראשונה לבדיקה.
בני המשפחה שמים לב לפני שאתם
לא פעם בן או בת זוג, ילד או חבר קרוב הם הראשונים שמעירים שאתם לא שומעים כמו פעם. לפעמים דווקא ההערה שלהם מובילה לבדיקת שמיעה.
אתם בטוחים שאנשים ממלמלים
זהו סימן שקל במיוחד לפספס. ירידה בשמיעה אינה תמיד מרגישה כאילו הקול "חלש". לפעמים עוצמת הקול נשמעת בסדר, אבל המילים עצמן פחות ברורות – ולכן נדמה שהדוברים ממלמלים.
קשה לכם להבדיל בין מילים דומות
המוח יודע בדרך כלל להשלים מילים באמצעות ההקשר, אבל כאשר צלילים מסוימים כבר אינם נשמעים בצורה ברורה, קשה יותר להבחין בין מילים דומות. המאמץ המתמשך להבין מה נאמר עלול גם להיות מתיש.
עוד כתבות בנושא
איך השמיעה נפגעת?
אובדן שמיעה נבנה לעיתים במשך שנים. חשיפה חוזרת למקומות עבודה רועשים, הופעות ומוזיקה חזקה באוזניות יכולה לגרום לנזק מצטבר למבנים העדינים באוזן.
גם גורמים אחרים עשויים להעלות את הסיכון, ובהם לחץ דם גבוה, תרופות מסוימות, עישון וגם חשיפה לעישון פסיבי. בחלק מהמקרים קיים גם מרכיב גנטי, ולכן אנשים שלהוריהם הייתה ירידה משמעותית בשמיעה עשויים להיות בסיכון מוגבר.
מה אפשר לעשות כבר עכשיו?
כאשר מדובר בירידה בשמיעה הקשורה לגיל, אין כיום טיפול שמסוגל לעצור לחלוטין את התהליך. לכן המטרה המרכזית היא לשמור ככל האפשר על השמיעה הקיימת.
אחד הצעדים החשובים ביותר הוא לשים לב לעוצמת הקול באוזניות. לפי המומחים, האזנה סביב 70 דציבלים נחשבת בטוחה יחסית, בעוד שחשיפה חוזרת לעוצמות של 85 דציבלים ומעלה עלולה לגרום נזק.
מומלץ להשתמש באטמי אוזניים בסביבה רועשת. כלל אצבע פשוט: אם אתם צריכים לצעוק כדי שאדם שעומד לידכם ישמע אתכם – כנראה שכדאי להשתמש בהגנה על האוזניים.
וזה לא נוגע רק להופעות. גם קולנוע, שיעורי כושר קבוצתיים, כלי עבודה, מכסחת דשא ואירועים רועשים יכולים לחשוף אותנו לעוצמות קול גבוהות.
אטמי ספוג רגילים מפחיתים את כלל הצלילים ולעיתים גם מקשים על שמיעת דיבור ומוזיקה. אטמים באיכות גבוהה, בהם כאלה המיועדים למוזיקאים, יכולים להנמיך את עוצמת הקול תוך שמירה טובה יותר על בהירות הצליל.
הופעה במועדון הבארבי | צילום: פלאש 90
אמבולנס, אילוסטרציה | צילום: תיעוד מבצעי מד"א
BABYLISS AIR WAND, מייבש שיער, 699 ש"ח. | צילום: יח"צ
כמה רועש באמת?
להמחשה, אלה עוצמות קול אופייניות לכמה מקורות רעש נפוצים:
סירנה של אמבולנס – כ־130 דציבלים
הופעת רוק או פופ – כ־120 דציבלים
צופר של מכונית – כ־110 דציבלים
מייבש ידיים – כ־100 דציבלים
מייבש שיער – כ־90 דציבלים
מתי צריך לפנות מיד לרופא?
רוב מקרי הירידה בשמיעה מתפתחים בהדרגה. אבל שינוי פתאומי בשמיעה דורש התייחסות אחרת לגמרי.
אובדן שמיעה תחושתי־עצבי פתאומי נחשב למצב רפואי דחוף, ובמקרים מסוימים טיפול מהיר עשוי למנוע אובדן שמיעה קבוע.
יש לפנות לקבלת טיפול רפואי מיידי במקרה של ירידה פתאומית בשמיעה, במיוחד באוזן אחת, צפצוף או זמזום פתאומי, כאב אוזניים חריף, הפרשה מהאוזן או סחרחורת.
גם כאשר השינוי הדרגתי, כדאי לדבר עם רופא. ירידה בשמיעה אינה תמיד תוצאה של גיל או חשיפה לרעש, ולעיתים היא יכולה להיות קשורה למצבים רפואיים אחרים או אפילו לבעיה שניתן לטפל בה.
מומחים ממליצים לשקול בדיקת שמיעה לפחות פעם אחת עד גיל 60, גם אם עדיין לא מרגישים שיש בעיה. בדיקה כזו יכולה לשמש נקודת בסיס שתאפשר לזהות שינויים בהמשך.
השאיפה, אומרת האודיולוגית קתלין וולאס, היא שבעתיד בדיקת שמיעה תהיה עניין שגרתי כמעט כמו בדיקת לחץ דם – עוד נתון בריאותי שכולנו פשוט מכירים.
עוד כתבות בנושא
