מה שאנחנו מכניסות לפה משפיע לא רק על הגוף, לא רק על מצב הרוח, אלא על המוח עצמו – על היכולת שלנו לחשוב, לזכור, ללמוד ולקבל החלטות. זה לא חדש לנו. אנחנו יודעות את זה מזמן. המוח הוא איבר תובעני שדורש דלק איכותי, והוא לא מסתפק בפחות מזה. תנו לו סוכר, שומנים לא בריאים וחומרים משמרים - והוא יתפקד, אבל לא בצורה הכי טובה שהוא יכול. תנו לו ירקות, חלבון איכותי, שומנים בריאים וויטמינים - והוא יזרח.
המחקרים על הקשר בין תזונה לתפקוד קוגניטיבי כבר לא חדשים. אנחנו יודעות שדיאטה ים תיכונית עושה טוב למוח, שאומגה 3 מחזקת את הזיכרון ושסוכר בכמויות גדולות יכול לגרום לערפול מחשבתי. אבל מה שפחות מדברים עליו זה מה קורה למוח של הילדים שלנו כשהם בגיל הרך, בשנים הראשונות של חייהם, כשהמוח שלהם גדל במהירות מסחררת ובונה את הקשרים העצביים בתוכו.
במחקר חדש שפורסם החודש בכתב העת המדעי British Journal of Nutrition, החוקרים עקבו אחרי יותר מ-3,400 ילדים מברזיל, ובדקו מה הם אכלו בגיל שנתיים ומה היו ציוני האיי-קיו שלהם בגילאי שש-שבע. והתוצאות? לא היו כל כך מפתיעות, אבל בהחלט מדאיגות.
הכי מעניין
צ'יפס מטוגן מרשת מזון מהיר. | צילום: Rich Kareckas, AP
ילדים שצרכו הרבה מזון מעובד, במיוחד בגיל שנתיים - כמו נקניקיות, אינסטנט נודלס מעובדים, ביסקוויטים מתוקים, ממתקים, משקאות מוגזים וחטיפים תעשייתיים - הראו ציונים נמוכים יותר במבחני אינטליגנציה בגילאי שש עד שבע. הירידה הממוצעת הייתה של כשתי נקודות איי-קיו, שזה לא נשמע כמו הרבה, אבל בהחלט משמעותי כשמדברים על תפקוד קוגניטיבי לטווח ארוך.
אבל זה לא הכול. הקשר היה הרבה יותר חזק אצל ילדים שסבלו מעיכובים בגדילה הפיזית בגיל הינקות, כמו משקל ירוד, גובה נמוך או היקף ראש קטן. הילדים האלה, שגם צרכו הרבה מזון מעובד, הירידה הייתה כמעט בחמש נקודות איי-קיו, שזה כבר לא מספר זניח. זה הבדל שיכול להשפיע על הישגים בבית הספר, על הביטחון העצמי ועל היכולת ללמוד דברים חדשים.
עוד כתבות בנושא
החוקרים דאגו לוודא שתוצאות המחקר לא יהיו מושפעות מגורמים אחרים כמו השכלת ההורים, הכנסה משפחתית, מבנה משפחתי או גירוי קוגניטיבי בבית. הם התאימו את הנתונים לכל הגורמים האלה, והקשר בין התזונה הלא בריאה לבין האיי-קיו הנמוך נשאר. כלומר, מה שהילדים אכלו בגיל שנתיים באמת השפיע על התפתחות המוח שלהם.
להשקיע יותר מחשבה במה שמכניסים לפה
מה שמעניין במיוחד הוא שהחוקרים לא מצאו קשר חיובי בין דיאטה בריאה לבין איי-קיו גבוה יותר. זה לא אומר שירקות ופירות לא עושים טוב, אלא שרוב הילדים במחקר אכלו אותם בכמות סבירה, אז לא היה מספיק שוני בין הילדים כדי למדוד השפעה. מה שכן בלט היה ההבדל במזון המעובד. יש ילדים שאכלו ממנו הרבה, ויש כאלה שאכלו פחות, וההבדל, כאמור, ניכר.
ירקות | צילום: שאטרסטוק
זה ברור שאף אמא לא רוצה להזיק לילדים שלה, ואף אחת לא מתכננת לתת נקניקיות לזאטוטים שלה אחרי בית ספר כדי להוריד את האיי-קיו שלהם. אבל החיים לא פשוטים, הזמן קצר, המלאכה מרובה והילדים לפעמים מסרבים לכל דבר ירוק שמופיע במרחק של קילומטר מהצלחת שלהם. אז מה אנחנו יכולות לעשות בסיטואציה הזו?
המחקר מזכיר לנו שיש חשיבות לכמות המזון המעובד שהילדים שלנו מכניסים לפה, במיוחד בשנים הראשונות של החיים. זה לא אומר שאסור לתת נקניקייה פעם בשבוע, אבל כדאי שזה לא יהיה הבסיס של התפריט היומיומי. ושאולי כדאי להתאמץ קצת יותר לשים על הצלחת מזון אמיתי, כזה שגדל על עץ או באדמה ולא יצא ממכונה במפעל.
אז איך נסכם? המוח של הילדים שלנו בונה את עצמו בשנים הראשונות, והדלק שאנחנו נותנות לו קובע איך הוא ייראה בעתיד. לתת להם אוכל מעובד זה קצת כמו לשלוח אותם למבחן עם סוללה של עשרה אחוזים. זה אולי יעבוד בהתחלה, אבל אל תתפלאו אם באמצע הדרך המוח שלהם יחליט להיכנס למצב חיסכון.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
