הצד הפחות נעים של הערבות ההדדיתעל פי תורת הגמול המקראית, העונש צומח באופן אורגני מהחטא. מעשים שמתבצעים בחשאי עלולים להרקיב את החברה כולה, וכך גם בצד החיוביתומר גרינברגתומר גרינברג
גם מי שקיים את כל המצוות צריך לחזור בתשובהיש שתי דרכים לקרוא את וידוי המעשרות שבפרשה, ולהשוות אותו לווידוי המוכר לנו - האחת מהן היא היחס אל הווידוי כאל דו"ח למס הכנסה, והשנייה היא להבין שלכל מצווה יש כמה רבדים ודרישותיהודה ברנדסיהודה ברנדס
שתי המצוות שבפתח הפרשה הן כתמונת מראה זו של זובמרכז שתי המצוות שבפתח הפרשה עומדות הצהרות חגיגיות. רשימת ה"ארורים" שבהמשך נועדה לתקן את מה שנסתר מן העיןנתנאל לדרברגנתנאל לדרברג
פרשת כי תבוא: הביטוי "זבת חלב ודבש" הוא תיאור משבח, אך גם תיאור חורבןהחלב והדבש מבטאים את שבחה של ארץ ישראל, מהמקרא ועד ש"י עגנון. מדוע בדברי הנביאים הם משתלבים דווקא בתיאור החורבן?חיליק אברג'לחיליק אברג'ל
זמני כניסת השבת והדלקת נרות - שבת פרשת האזינו | ז' בתשרי 22.09.2023שבת פרשת האזינו , הדלקת נרות ליום שישי ז' בתשרי תשפ"ד 22.09.2023כתב מקור ראשוןכתב מקור ראשון
כבני זוג אוהבים: הברית בין ישראל לה' היא הדדיתקיום המצוות איננו נובע רק מציות עיוור, אלא מתשוקה להשביע את רצונו של האליוסף יצחק ליפשיץיוסף יצחק ליפשיץ
פרשת כי תבוא: "ושמחת בכל הטוב"פרשת כי תבוא מלמדת אותנו שכשאדם נותן מעצמו ופועל למען מישהו או משהו הוא לומד גם להעריך את טובו של ה' ולשמוח בומלכי בן ימין טפרברגמלכי בן ימין טפרברג
לא באנו לכאן רק כדי להיות אומת הייטקמקרא ביכורים מכנס את ההיסטוריה היהודית לפסוקים בודדים, אך מדוע מעמד הר סיני איננו מוזכר בו?יצחק נריהיצחק נריה
פרשת כי-תבוא: קוראים בשם "השם"שלוש פעמים בפרשה מוזכר שמו של הא-ל, אך רק פעם אחת הוא מכונה "השם". מה משמעות הביטוי הנדיר שמופיע רק עוד פעם אחת בתורה?דוד ביטון 1+כתבי מקור ראשון