בסוף שנת 2022, מיליוני משקיעים ברחבי העולם הסתכלו על תיק המניות שלהם בייאוש. מניית אלפאבית, חברת האם של גוגל, צללה ממחיר של כ-150 דולרים בשיא לפחות מ-90 דולרים, וגם אחרי משבר הקורונה שחזרה לעלות, שמרה על אותה רמת מחיר במשך 5 שנים - כמעט בלי תשואה.
עוד כתבות בנושא
אבל הדרמה האמיתית לא התרחשה בבורסה של ניו יורק, אלא במשרדים השקטים והמפנקים של מאונטן ויו בקליפורניה. שם, בין מכונות האספרסו החינמיות לשולחנות הפינג פונג, התחוללה רעידת אדמה תאגידית שתיכנס לספרי ההיסטוריה של שוק ההון. הסיפור של גוגל בתחילת מהפכת הAI - הוא לא פחות מדרמה עסקית מרתקת, כזו שמשלבת תחושת דחיפות קיומית עם חזרה היסטורית של מייסדים ממעמקי הארכיון.
כשהאזעקה מצלצלת - רגע הקוד האדום
הכי מעניין
בחודש נובמבר של אותה שנה, חברה קטנה יחסית בשם OpenAI שחררה לאוויר העולם את ChatGPT התוכנה הזו הגיעה למיליון משתמשים בתוך חמישה ימים בלבד, ול-100 מיליון משתמשים בתוך חודשיים, קצב אימוץ חסר תקדים בהיסטוריה האנושית. בגוגל, חברה שהכניסה באותה שנה קרוב ל-282 מיליארד דולר, נתפסו לחלוטין לא מוכנים.
האירוניה הפיננסית והטכנולוגית כאן היא כמעט כואבת. גוגל היא זו שהמציאה את טכנולוגיית הבסיס שאפשרה את הנס הזה. בשנת 2017, קבוצת חוקרים בגוגל פרסמה את המאמר המפורסם שהציג לעולם את מודל ה-Transformer אותה אות T מפורסמת בשם של המתחרה. אבל במקום לטרוף את השוק, גוגל ישבה על הגדר. היא פחדה מטעויות, מתביעות משפטיות, ובעיקר מפגיעה במוניטין שלה ובמודל העסקי של החיפוש המסורתי. כשהמנכ"ל סונדאר פיצ'אי ראה את הטירוף ברשתות, הוא הכריז על "קוד אדום". בעגה התאגידית, המשמעות היא עוצר יציאות: כל הצוותים בחברה צריכים להפסיק הכל ולהתמקד במענה לאיום ה-AI באופן מיידי.
הניגודיות הזו בין שתי החברות הייתה מהממת. מצד אחד, קמפוס רחב ידיים עם מדשאות ירוקות, מתחמי יוגה ומסעדות לעובדים, שהרגילו את האנשים לחשוב לטווח של עשור קדימה בנינוחות. מצד שני, משרד צפוף של מתחרה שעבד בקצב מסחרר סביב השעון, בלי פחד לשבור דברים בדרך. הלחץ המטורף הזה הוא בדיוק מה שגרם למוסדיים בוול סטריט להזיע, ולקרנות הגידור לצמצם חשיפה.
משרדי גוגל באזור קינגס קרוס בלונדון | צילום: AP
שיבת המייסדים - לארי וסרגיי חוזרים
כאן מתחיל החלק שיכול לפרנס בקלות תסריט הוליוודי. לארי פייג' וסרגיי ברין, צמד המייסדים המיתולוגי שהקים את החברה במוסך ופרש מהניהול היומיומי בשנת 2019, נקראו לדגל. כששני אנשים שעזבו לפרישה נוחה חוזרים למשרד בשיא המשבר, השוק מתחיל להבין שמשהו גדול קורה.
הם הגיעו למטה החברה לסדרת פגישות אסטרטגיות שנועדו להתוות את הדרך. סרגיי ברין לא הסתפק רק בלשבת בחדרי ישיבות ולחלק פקודות מגבוה. עובדים נדהמו לראות אותו יושב פיזית עם המהנדסים, בודק שורות קוד, ואפילו כותב קוד בעצמו בתוך המאגרים של פרויקט Gemini (שנקרא אז BARD). זהו צעד חריג מאוד עבור מי שנמצא בדרג שלו. החזרה שלהם הייתה על תקן זקני השבט שבאים להציל את הבית. מה יצא להם מזה? מלבד לזינוק העצום בשווי המניות שלהם מאוחר יותר, היה כאן עניין של מורשת והגנה על מפעל חיים.
עוד כתבות בנושא
יש כאן גם שיעור ניהולי מאלף. איך הדרג הניהולי הנוכחי של גוגל קיבל את העובדה שהנחיתו עליהם מחדש את הבוסים הישנים? בעולם העסקים, אגו הוא בדרך כלל רוצח שקט. אבל כאן, ההנהלה בלעה את הגאווה. הם הבינו שכדי להציל את ספינת הדגל, צריך צניעות וחתירה עיוורת למטרה מצד כל הצוותים והמנהלים.
מייסדי גוגל, סרגיי ברין (משמאל), ולארי פייג', מצטלמים במטה החברה Cקליפורניה 2004 | צילום: AP
המיזוג ההיסטורי של Google Brain וDeepMind-
כדי להילחם מול הסטארט-אפ הרעב של סם אלטמן, גוגל הייתה צריכה לעשות סדר בבלאגן הפנימי שלה. עד לאותה נקודה, פעלו בגוגל שתי יחידות בינה מלאכותית נפרדות ולעיתים יריבות-: Google Brain הצוות הפנימי והוותיק בעמק הסיליקון, ו-DeepMind החברה הלונדונית המבריקה שנרכשה ב-2014.
כדי לצמצם את הפער, גוגל ביצעה צעד רדיקלי. היא לקחה את שתי היחידות ואיחדה אותן לישות אחת תחת השם Google DeepMind תחת הנהגתו של דמיס חסביס. זה היה מהלך של איחוד כוחות נועז שנועד להפסיק את הכפילויות המיותרות ולרכז את המוחות המבריקים ביותר תחת קורת גג אחת, עם תקציב אדיר ומטרה אחת ברורה.
עוד כתבות בנושא
הדילמה של החדשן
חשוב להבין שהפער מעולם לא היה טכנולוגי. לגוגל היו מודלי שפה חזקים במיוחד, כמו מודל LaMDA שנים לפני המשבר. הפער היה תרבותי נטו. החברה הפכה לענקית זהירה שהייתה כבולה במה שנקרא 'דילמת החדשן'. מנוע החיפוש הניב לה הכנסות מפלצתיות. כל הצגה של צ'אטבוט שיכול לתת תשובה ישירה ולייתר את הצורך להקליק על פרסומות ממומנות, הייתה סיכון כלכלי טהור. בנוסף, בגלל גודלה, החברה הייתה נתונה לרגולציה מכבידה ש-OpenAI לא הייתה כבולה בהן ואפשרו לה לפעול בצורה חופשית יותר.
הסיפור כאן הוא על חברה שהייתה צריכה ללמוד מחדש כיצד להתנהג כמו סטארט-אפ רעב ואגרסיבי, תוך כדי שהיא מנסה לא להרוס את מנוע החיפוש שמכניס לה מיליארדים. זה דרש מעבר תודעתי מהיר מהסיסמה AI First (בינה מלאכותית תחילה), אותה טבע פיצ'אי כבר ב-2016, למציאות יומיומית של AI Only (רק בינה מלאכותית) בפועל.
תכנות קוד. אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
היום, גוגל נסחרת בשיא כל הזמנים, בשווי של 4.5 טריליון דולר, עם יותר מ-128% תשואה בשנה האחרונה והיא מובילה כיום את תחום הבינה המלאכותית העולמי ושולטת בכל אספקט בתחום, עם הכנסות בלתי נתפסות ואפילו סגמנט החיפוש שבר כל שיא אפשרי של צמיחה. גם בעידן ה-AI.
עוד כתבות בנושא
עבור משקיעים וסוחרים, הדרמה של גוגל היא שיעור שחובה להפנים. לעיתים קרובות ממהרים להספיד ענקיות טכנולוגיה כשמניה צוללת בעקבות משבר או פספוס של טרנד. אבל המשקיעים החכמים ראו במשבר הקוד האדום קריאת השכמה. ענקית שחותכת שומנים, ממזגת מחלקות יריבות ורותמת מחדש את האגו והכישרון של מייסדיה, היא מכונה שקשה לעצור. השינוי המהיר בDNA התאגידי של גוגל מוכיח שטכנולוגיה אמנם משתנה מהר, אבל היכולת להסתגל ולהמציא את עצמך מחדש היא עדיין הנכס האמיתי ביותר בבורסה.