בזמן שמפקדים אמריקנים וישראלים התכנסו לתכנן את המלחמה באיראן, הם דנו כיצד לחלק ביניהם את האחריות למגוון מטרות — כולל סוללות טילים, בסיסים צבאיים ואתרי גרעין. עם זאת, כבר מההתחלה היה ברור כי משימה אחת, קודרת במיוחד, תוטל על ישראל: לצוד ולחסל את הנהגת איראן.
ישראל ביצעה את המשימה הזו ביעילות קטלנית, חיסלה את המנהיג העליון של איראן במטח הפתיחה של המלחמה, וכן יותר מ־250 "בכירים איראנים" נוספים מאז, לפי נתונים שמחזיק צה"ל. המכה האחרונה הגיעה ביום חמישי, כאשר ישראל הודיעה כי חיסלה את מפקד חיל הים של משמרות המהפכה.
קמפיין "עריפת הראשים" הזה נשען על מערך חיסולים שישראל בנתה במשך עשרות שנים — אך שודרג באופן דרמטי בשנים האחרונות לרמות חדשות של יעילות קטלנית, כך לפי בכירים במערכת הביטחון והמודיעין בישראל.
הכי מעניין
טהרן לאחר הפצצה במבצע שאגת הארי | צילום: ATTA KENARE / AFP
לדברי הבכירים, מדובר בשילוב של מקורות מודיעין רבים ויכולות מעקב מתקדמות בתוך איראן — בהם גורמים מתוך המשטר שגויסו לריגול עבור ישראל, וכן חדירות סייבר לאלפי יעדים, כולל מצלמות רחוב, מערכות תשלום ונקודות שליטה באינטרנט, שהוקמו על ידי איראן כדי לשלוט בתקשורת אזרחיה. זרמי מידע אלה ואחרים מנותחים באמצעות פלטפורמת בינה מלאכותית חדשה ומסווגת, שתוכננה לחלץ רמזים על חייהם ותנועותיהם של בכירי המשטר.
שיטות החיסול של ישראל — פצצות שהוטמנו חודשים מראש, רחפנים המסוגלים לחדור לחלונות דירות וטילים על־קוליים המשוגרים ממטוסי קרב חמקניים — שוכללו לאורך שנים של לחימה בעזה, בלבנון ובאיראן. כשנשאל מדוע המשימה של חיסול הנהגת איראן הוטלה על ישראל, ציין גורם ביטחוני ישראלי בכיר את הניסיון והיכולות של המדינה, ואמר: "היה צורך לפגוע בהם. ואנחנו היינו יכולים לעשות את זה".
הכתבה מבוססת על ראיונות עם גורמים ביטחוניים בכירים, שדיברו בעילום שם בשל רגישות המידע והמבצעים.
עשן עולה מאחורי אנדרטת אזאדי בטהרן, איראן, ב-3 במרץ 2026, לאחר המתקפה הצבאית האמריקאית-ישראלית | צילום: דאווד ע'הרדר/איסנא דרך AP
גורם אמריקני המעורה בפרטי הקמפיין אמר כי האחריות של ישראל לחיסול ההנהגה משקפת הסדר שבו "אנחנו פועלים יחד, אבל לכל אחד יש מטרות משלו". גורמים אמריקנים הדגישו כי חלוקת המשימות משקפת את היכולות של כל צד — ולא מגבלות משפטיות. בעבר ביצעה גם ארה"ב חיסולים ממוקדים, כולל חיסולו בשנת 2020 של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני.
הנשיא דונלד טראמפ הציג את התקיפות נגד הנהגת איראן כמאמץ משותף. "הרגנו את כל ההנהגה שלהם, ואז הם התכנסו לבחור הנהגה חדשה — והרגנו גם אותם", אמר לעיתונאים בשבוע שעבר. הוא הוסיף כי יעד החלפת המשטר הושג, משום ש"המנהיגים שונים לגמרי מאלה שהיו בהתחלה".
ישראל אכן הצליחה לייצר תחלופה בקצב מסחרר, החל מהתקיפה ב־28 בפברואר שבה חוסל האייתוללה עלי חמינאי — ובכך הסתיימו 27 שנות שלטונו כמנהיג העליון — יחד עם ראש מועצת ההגנה של איראן, מפקד משמרות המהפכה, מפקד הכוחות המזוינים, שר ההגנה ולפחות תריסר בכירים נוספים. התקיפה הוצגה כתוצאה של פריצת דרך מודיעינית אחת. בפועל, כך אמרו גורמים ישראלים, שירותי המודיעין עקבו במשך רוב השנה האחרונה אחר התכנסויות של "קבוצת החמישה" — כינוי לחמינאי וליועציו הקרובים ביותר. "כמעט כל שבוע הם התכנסו", אמר גורם ביטחוני ישראלי. "לפעמים במקומות שונים. לפעמים בתנאים מאובטחים יותר, לפעמים פחות".
טהרן בלהבות, מבצע "שאגת הארי" | צילום: AFP
המודיעין נחשב אמין כל כך, עד שאפשרות התקיפה של הקבוצה עלתה עוד לפני המלחמה בת 12 הימים ביוני, אך נדחתה בעקבות הסכמה אמריקנית־ישראלית להעדיף את הטיפול בתוכנית הגרעין האיראנית.
חמינאי שהה עם בני משפחתו בקומה שנמצאת מעל הקרקע בביתו כאשר חוסל, כך אמרו גורמים ישראלים. בנו, מוג'תבא, שמונה לאחר מכן כיורשו, נכח גם הוא במתחם ונפצע קשה, אך שרד בין היתר משום שיצא לגינה סמוכה.
חמינאי הבן, שאשתו ובתו נהרגו לפי דיווחים בתקיפה, ממלא תפקיד הנהגתי מוגבל מאז מות אביו. "הוא מקבל החלטות מעת לעת", אמר גורם ביטחוני ישראלי בכיר, ונחשב כמי שאישר את מעורבותו של יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף במגעים ראשוניים עם ארה"ב. עם זאת, נראה כי הוא מבודד במידה רבה לצורך הגנה עליו.
נשים אוחזות בפוסטרים של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה מוג'טבה חמינאי, במהלך קמפיין תמיכה בממשלה בכיכר אנקלאב-א-אסלאמי, או המהפכה האסלאמית, במרכז העיר טהרן, איראן | צילום: AP/Vahid Salemi
פגיעה ב"קבוצת החמישה" כבר במטח הפתיחה הייתה חלק מתוכנית המלחמה האמריקנית־ישראלית, שגובשה לאחר התייעצויות נרחבות בין קצינים בכירים בצה"ל לבין מקביליהם בפיקוד המרכז של ארצות הברית, כך אמרו גורמים המעורים בפרטים. העיתוי שונה ברגע האחרון, לאחר שישראל קיבלה מידע מודיעיני שלפיו פגישה שתוכננה לערב 28 בפברואר הוקדמה לבוקר.
עד אז, ארצות הברית כבר הציבה מערך כוחות עצום סמוך לאיראן, עם מטוסים וטילים המסוגלים להגיע לטהרן בתוך דקות. אך היו אלה מטוסי הקרב הישראליים, שהמריאו מבסיסים המרוחקים כשעתיים טיסה, ששיגרו את מטח הטילים לעבר מתחם ההנהגה.
התקיפות הללו היו שיאו של מאמץ רב־שנתי של ישראל להשיג מודיעין עדכני על מיקומם ותנועותיהם של בכירי איראן — מאמץ שהובילו המוסד ויחידה 8200. סוכני המודיעין של ישראל ועמיתיהם האמריקנים — ה־CIA וה־NSA — משתפים פעולה זה שנים בפעולות חשאיות נגד איראן, כולל מבצע "סטוקסנט", שנחשף בשנת 2010 ונועד לשבש את תוכנית הגרעין באמצעות קוד זדוני.
מטוסי קרב F-15 בדרכם לתקיפה בטהרן | צילום: דובר צה"ל
עם זאת, רבות מהיכולות המודיעיניות שמניעות כיום את חיסולי הבכירים נכנסו לשימוש רק לאחר חילופי מתקפות סייבר בין איראן לישראל שהחלו לפני כחמש שנים, כך אמרו גורמים ישראלים.
לאחר מתקפות איראניות שגרמו לשיבושים במערכות מים בישראל וביעדים נוספים, הגיבה ישראל בגל של מתקפות סייבר נגדיות — שיבשה את התנועה באמצעות פגיעה ברמזורים בטהרן, השביתה תחנות דלק באמצעות חבלה במערכות אלקטרוניות, ואף מנעה מאנשי מיליציית הבסיג' למשוך כסף מכספומטים. צעדים אלו, שנראו יחסית מתונים, הסתירו מאחוריהם מבצע רחב בהרבה של יחידה 8200 לחדירה למערכת העצבים הדיגיטלית של איראן.
"כל דבר שאפשר היה לפרוץ — ניסינו לפרוץ", אמר גורם בכיר בצה"ל. "משיחות טלפון ועד מצלמות תנועה ועד מערכות אבטחה פנימיות". בין היעדים היו מאגרי מידע של כוחות הביטחון האיראניים, שכללו מתקנים שנועדו לשמש כמפקדות חירום ומקומות מסתור לבכירים במקרה של תקיפה או מרד.
"לפעמים ראינו דברים מתוך בסיסי הנתונים של אגף המודיעין של משמרות המהפכה", אמר אותו גורם. "לפעמים של הצבא, לפעמים של המשטרה. היכולת שלנו להגיע למידע הלכה והשתפרה".
גם הפרנויה והדיכוי הפנימי באיראן יצרו חולשות. בשנים האחרונות ריכזה איראן את תעבורת התקשורת דרך מרכזים ייעודיים, כדי לאפשר למשטר "מתג כיבוי" לאינטרנט — יכולת שבה נעשה שימוש מאז תחילת המלחמה. אלא שהמהלך הזה גרם לכך שגם התקשורת של אנשי המשטר עצמם עברה דרך אותם צווארי בקבוק.
גבר יורד מרכבת תחתית ליד תמונה של המנהיג העליון האיראני המנוח, האייתוללה עלי חמינאי, בטהרן, איראן | צילום: AP Photo/Vahid Salemi
"חדירה חשאית למערכת כזו מאפשרת נקודת תצפית סמויה וחזקה במיוחד", אמר גורם מודיעיני מערבי לשעבר, "שבאמצעותה ניתן לאסוף מיילים, הודעות ושיחות של מאבטחים, יועצים ובני משפחה".
איראן פעלה לצמצם את החולשות. בשנה שעברה הוטלו מגבלות על שימוש בטלפונים סלולריים בקרב מאבטחים, לאחר חשד כי ישראל עקבה אחריהם. צעדים אלה פגעו זמנית ביכולת האיסוף של ישראל — אך לא לאורך זמן. "גם אם אסור לך להשתמש בטלפון בעבודה — ברגע שהמשמרת נגמרת, אתה תבדוק אותו", אמר אחד הגורמים. "אף אחד לא חי בתוך בועה".דיווח: טראמפ מוכן לסיים את המלחמה גם בלי פתיחת מצרי הורמוז
לחדירות הללו הייתה השפעה מוגבלת אילולא פלטפורמת הבינה המלאכותית החדשה, שמנתחת הררי נתונים שנאספו מאיראן כדי לאתר דפוסים לגבי מיקום והתנהגות בכירים — כלי שלדברי גורמים ישראלים נחשב לאחת הפריצות המשמעותיות ביותר בתחום הריגול בעשור האחרון.
עוד כתבות בנושא
ההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית "נתנה לישראל דרך לנצל מידע שתמיד היה קיים — אך בעבר לא ניתן היה לעבד אותו", אמר ד"ר רז צימט, ראש תוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ששירת בעבר ביחידות מודיעין ובהן 8200.
טעימה מוקדמת ליכולות אלו נראתה כבר במערכה בת 12 הימים בשנה שעברה, כאשר ישראל ביצעה תקיפות מתואמות נגד בכירים איראנים. במקרים מסוימים, הדיוק היה כה גבוה עד שטילים הוסטו תוך כדי טיסה בהתאם לתנועת היעדים. בתקיפה ב־13 ביוני שבה נהרג אמיר עלי חאג'יזאדה, מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, שונה יעד הפגיעה כאשר עבר ממשרד לדירה סמוכה.
עם זאת, לא כל המודיעין היה מושלם.
בתחילת מרץ הודיעה ישראל כי תקפה את מפקדת מועצת המומחים בעיר קום, בזמן שעשרות חברים היו אמורים להתכנס לדון בזהות יורשו של חמינאי. המבנה נהרס, אך חברי המועצה לא נפגעו — שכן קיימו את הפגישה באופן מקוון. גורם ביטחוני ישראלי אמר כי מטרת התקיפה הייתה למנוע את קיום הפגישה, ולא להרוג את המשתתפים.
"חר'ה זה עומד לקרות" תקפה של חיל האוויר באיראן בראשית שאגת הארי | צילום: AFP
ישראל השתמשה במגוון שיטות חיסול לאורך השנים — כולל מטענים שהוצמדו לרכבים על ידי רוכבי אופנוע, או פצצה שהוטמנה בבית הארחה של משמרות המהפכה בטהרן בשנת 2024 וחיסלה מפקד חמאס.
אך הקמפיין הנוכחי באיראן נשען בעיקר על טילי אוויר־קרקע המשוגרים ממטוסי קרב, ועל רחפנים שמסיירים בשמיים ללא הפסקה מאז הושבתו מערכות ההגנה האווירית של איראן בתחילת המלחמה. גורמים ישראלים המעורבים בקמפיין מודים כי הצלחתו נובעת גם משורה של כשלים בלתי מוסברים מצד היעדים.
גם ארבעה שבועות לאחר המתקפה הראשונה, הביעו גורמים בכירים בישראל פליאה על כך שחמינאי ובכיריו בחרו להתכנס במרכז טהרן, בזמן שהמשא ומתן קרס וארצות הברית השלימה את ריכוז הכוחות הצבאי הגדול ביותר באזור זה שני עשורים.
רבים ממפקדי הצבא האיראני כבר חוסלו בגל התקיפות הקודם שמונה חודשים קודם לכן — אך למרות זאת, ב־28 בפברואר בחרו הבכירים להתכנס מעל הקרקע, במקום להתפזר או להסתתר במנהרות ובבונקרים שנבנו במיוחד להגנה עליהם.
"אף אחד לא יודע להסביר את זה", אמר גורם ביטחוני ישראלי בכיר. "כל אדם בעולם היה מזהה את הסערה המושלמת שמתקרבת".שר הביטחון: כך ייראה דרום לבנון אחרי פעולת צה"ל נגד חיזבאללה
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
