כשב"ארץ נהדרת" רואים את חמינאי, הם רואים אותנו

המערכון על המנהיג האיראני חשף שוב את תפיסת העולם הישנה של יוצרי התוכנית: דתיים, חרדים, מתנחלים ואנשי ימין אינם יריבים פוליטיים, אלא אויבים מבית

תוכן השמע עדיין בהכנה...

סט צילומי "ארץ נהדרת" | תומר נויברג, פלאש 90

סט צילומי "ארץ נהדרת" | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

המערכון ששודר ב"ארץ נהדרת" חודשיים וחצי אחרי 7 באוקטובר היה מטלטל. אודי כגן גילם בו איש מילואים היוצא לחופשה משדה הקרב, מסב עם בני משפחתו המורחבת לארוחה, ומוצא שהם ממשיכים להתקוטט זה עם זה בסוגיות פוליטיות, ממש כפי שנהגנו לעשות ערב הטבח. זו הייתה סאטירה נוקבת על חברה שהתמכרה למדון, ולא למדה כלום גם אחרי האסון הכבד .

עוד כתבות בנושא

"איבדתי שני חברים, מעפרה ומקיבוץ הגושרים, אנשים נדירים", שר שם כגן מול הסועדים הניצים, ובמנגינת "כמה טוב שבאת הביתה" קונן על מה שרואות עיניו: "הכול פה נשאר אותו הדבר, כאילו שום דבר לא נשבר".

"ארץ נהדרת", כתבתי אז בתגובה, "הייתה עד היום ממטרת הרעל, ההסתה והשנאה הכי אפקטיבית שיש פה. אם המערכון הזה הוא הכאה על חטא ותחילתה של חזרה בתשובה, צריך להסיר בפני היוצרים את הכובע. אם לא, זו תיזכר בתור הסאטירה הנוקבת ביותר שמישהו כתב נגד עצמו".

הכי מעניין

ובכן, די לראות את מערכון הפרידה מהחיים של עלי חמינאי, ששודר ב"ארץ נהדרת" בשבוע שעבר, כדי להבין עם איזו חבורה צינית יש לנו עסק. בדצמבר 23', כשהציבור תבע אחדות, הם סטו מתוכנת ההפעלה הרגילה שלהם כדי לספק לו את מה שהוא מבקש. במרץ 26', כשהמחנה שלהם דורש שנאה, הם מעניקים לו בחדווה את מה שהוא צריך. לפני שנתיים וקצת, החבר של אודי כגן מעפרה, זה שנפל במילוי תפקידו, היה איש נדיר. עכשיו החבר הזה הוא התאום הסיאמי של האייתוללה חמינאי.

אז מה למדנו, בגדול, מהמערכון של "ארץ נהדרת"? שמדינת ישראל של היום הופכת או־טו־טו לאיראן, ש"חינוך דתי, עם ערכים, עם צניעות" הוא עניין מסוכן מאוד, וצריך לבחור בינו ובין "מדע והשכלה" כי כנראה שניהם לא הולכים יחד, ושהיחס שאנחנו נדרשים לתת למנהיג העליון שלנו מזכיר מאוד את היחס שדרשו באיראן לתת למנהיג העליון שלהם.

כותבי "ארץ נהדרת" מרשים לעצמם לפגוע בחלקים גדולים כל כך בחברה הישראלית, משום שהם משוכנעים שהם הרוב המוחלט. רבים בדור הצעיר מתרחקים מכל מה שהם מבטאים. הם לא הולכים בהכרח אל הדת, אבל כן מתחברים בשקיקה אל המסורת

קשה להחליט מאיפה להתחיל להגיב לערוץ טלוויזיה שבעיצומה של מלחמה נגד הגרועים שבאויבינו – אלה שחרתו על דגלם את השמדתה של מדינת ישראל, אלה שטובחים באזרחיהם ברחובות, אלה שרוצחים כל מי שיש לו ביקורת – משווה רבים מהצופים שלו אליהם.

נתחיל במעט היסטוריה. לקטע הזה, שבמסגרתו כל עמדה שהשמאל הישראלי מתקשה לקבל אצל יריביו הפוליטיים הופכת מיד ל"איראן", יש זקן ארוך. חיטוט שערכתי השבוע בעיתוני העבר, ארבעים וחמישים שנה לאחור, הניב אינספור דוגמאות. הימין, המתנחלים, החרדים, הדתיים, כל אלה תמיד הזכירו לאגף הפוליטי הזה את האכזר שבאויבים. הרב יצחק פרץ מש"ס מתנגד להנהגת שעון קיץ בתאריכים הנכונים? "חומייניזם". הרב דרוקמן טוען שהתיאטרון הישראלי פוגע בערכי היסוד של היהדות? "חומייניזם". מנהל אגף בחינוך הדתי מסרב לשתף פעולה עם יוזמה למפגשים בין בני נוער חובשי כיפה לבני נוער ערבים? "חומייניזם". התנגדות לפתיחת בתי קולנוע בשבת? גם זה "חומייניזם".

שולמית אלוני המנוחה, מהדוברות הבולטות של השמאל הישראלי בעבר, מובילה את הטבלה האיראנית בפער. כמעט כל אירוע דתי שפגשה הזכיר לה את האייתוללות. החלטות של שר המשפטים משה ניסים שלא אהבה הפכו אצלה חיש מהר ל"נוסח מתוקן של חומייניזם יהודי". אפילו כשהרב דב ביגון, ראש מכון מאיר בירושלים, הזמין אותה ברוחב לב לפגוש צעירות חוזרות בתשובה שלומדות אצלו, כשהוא מסביר ש"יש צורך לחנך את עצמנו להקשבה ולכבוד הדדי", נעמדה מולן אלוני והזהירה אותן מהתופעה המסוכנת של החומייניזם.

מכירים את הגעגוע של השמאל לממלכתיות ולדמוקרטיה שהנהיג מנחם בגין, לפני שהגיע ביבי והרס את הכול? ובכן, במערכת הבחירות של 1981, ארבע שנים אחרי שבגין עלה לשלטון, פרסמה בעיתונים היומיים מפלגת רצ, אמה החוקית של מרצ, מודעת בחירות שהזהירה: "שלטון הליכוד הכניס לחיינו את החומייניזם". כן, גם בגין הוביל לחומייניזם. מה אני רוצה לומר? שאני לא יודע אם בגין ונתניהו דומים, אני כן יודע שצעקות הגעוואלד של השמאל אז וצעקות הגעוואלד של השמאל היום זהות.

משמרות המהפכה

בואו נדבר רגע על המהות. אפשר כמובן להתווכח על חוק כזה או אחר, או על הכיוון שהממשלה הולכת אליו. אבל כשאתם לא מסתפקים בזה, אלא הולכים לקצה ומזהירים אותנו שאנחנו בדרך להיות איראן, למה בדיוק אתם מתכוונים? נפרוט את זה לפרוטות. אתם חוששים שגם אצלנו ההנהגה תירה למוות באלפי מפגינים נגדה? שנתניהו יתלה מתנגדי שלטון? הרי רק לפני רגע איימתם על הממשלה שלא יהיה לה צבא, הודעתם שעשרת אלפים איש משלכם לא יגיעו למילואים, שיבשתם את התנועה במשך שבועות ארוכים, הדלקתם מדורות על נתיבי הנסיעה הכי סואנים, ערכתם מצור על רעיית ראש הממשלה כששהתה במספרה, ומה עשה לכם השלטון ה"איראני" שלנו בתגובה? ירה בכם? אפילו כתב אישום על חסימת כביש לא קיבלתם. כך נראית ממשלה שמתנהגת כמו באיראן? אפילו לא איראן מעלי אקספרס.

ובכלל, די מגוחך להיות "ארץ נהדרת", ולספר לעצמך שאנחנו בדרך להיות איראן. התוכנית הזו מלכלכת את הממשלה ללא הרף, מטנפת בגסות ובגועל על כל מגזר שלא בא לה טוב, מהנדסת את התודעה כדי לעשות דה־לגיטימציה לכל מרכיבי קבוצת הרוב בישראל, ומה קורה לה? כלום. איש לא מפריע לה. כך זה נראה גם באיראן? לא מביכה אתכם הבכיינות הזו?

עוד כתבות בנושא

אגב, ההשוואות הללו, בין ממשלת ישראל ובין המשטר האיראני, הפכו לעניין שבשגרה בהפגנות המחאה של השמאל בשנים האחרונות. באמצעותן מצליחים המפגינים להשיג שניים במחיר אחד: גם להשוות את הרודן שלנו לרודן האיראני, וגם לספר לעצמם שהם לוחמי חופש אמיצים, ממש כמו אלה שנורים למוות בידי כוחות הבסיג'.

חוסר המודעות העצמית הזו היא עניין שראוי למחקר. עומדים אנשים על במה בהפגנה נגד הממשלה, קוראים לתלות את ראש ממשלת ישראל ורעייתו, איש לא נוקט נגדם שום צעד ענישתי, והם מספרים לעצמם שהם באיראן. בואו אסביר לכם משהו קטן על הפער בין איראן לכאן. באיראן יוצאים לרחובות מי שנדרסים בידי השלטון. בישראל יוצאים לרחובות הפריווילגים שמחזיקים בכל עמדות הכוח. באקדמיה, בתקשורת, בבית המשפט העליון ובלשכת היועצת המשפטית לממשלה. גרם אחד של מודעות עצמית אין לחבר'ה האלה.

ואתם יודעים מה הכי מגוחך? שבאגף הפוליטי של "ארץ נהדרת" משליכים על הימין את כל מה שהם עצמם חולמים לעולל לו. נבחרי הציבור שלהם סגרו את ערוץ 7 ונלחמו כדי לפגוע בישראל היום. מנהיג מפלגת "הדמוקרטים" שלהם הודיע שיסגור את ערוץ 14, שיחנך מחדש את בני הציונות הדתית ושיסגור מכינות קדם־צבאיות שמחנכיהן חושבים אחרת ממנו. ומי מזכיר להם את איראן? הימין. תגידו, אין לכם מראה בבית?

אשליות ההלכה

בסדר, תגידו, אבל ב"ארץ נהדרת" חוששים שישראל תהפוך למדינת הלכה חשוכה. שלא נהיה מדינה מתקדמת כמו שחלמנו. הרב חיים נבון הרגיע השבוע את החוששים, באתר מקור ראשון. "ישראל לא תהפוך לאיראן", הסביר, "ולא בגלל התחשבות של הימין המסורתי בשמאל החילוני, אלא משום שהימנים עצמם אינם רוצים זאת. החילונים והמסורתיים שבימין רוצים את החופש שלהם, הדתיים אימצו את ההיבטים החיוביים של הליברליזם, ואפילו לחרדים אין שום עניין לשלוט באחרים, והם מבקשים רק שיניחו להם לנפשם, יגנו עליהם ויממנו את אורח חייהם (מה שלא יכול לעבוד לאורך זמן, אבל זה כבר נושא לדיון אחר)".

עוד כתבות בנושא

וזה בדיוק העניין. מי שצפה במערכון של ארץ נהדרת, ממש כמו מי שראה את מצעד השפחות בתעמולה נגד הרפורמה המשפטית, היה יכול להתרשם בטעות שמדינת ישראל נעשית דתית יותר, קנאית יותר, סגורה יותר, סובלנית פחות. העובדות מלמדות את ההפך, וגם אליהן רצוי להתייחס מדי פעם. זוכרים שפעם הרבו לדבר אצלנו על הצורך לשמור על הסטטוס־קוו בשבת? ובכן, מהסטטוס־קוו הזה לא נשאר כלום אחרי שהאגף החילוני נגס בו בהתמדה. עזבו את השאלה אם זה טוב או לא, ואם אתם בעד או נגד, זה לא הדיון. קחו את השבת של מדינת ישראל היום, תשוו אותה לזו של לפני ארבעים או חמישים שנה, ותגיעו למסקנה הזו בעצמכם. יש היום הרבה יותר בתי קולנוע שפתוחים בשבת, הרבה יותר מתחמי בילוי שפתוחים בשבת, הרבה יותר מרכזי קניות שפתוחים בשבת, והרבה יותר מרכולים שפתוחים בשבת. כך נראה תהליך איראניזציה? כך נראית מדינה שהדתיים משתלטים בה על כל חלקה טובה וכופים בה את עמדתם? כמה אפשר לשקר?

ואתם יודעים מה מצחיק? שאפילו את המאבק נגד שילוב נשים בצה"ל הכניסו ב"ארץ נהדרת" למערכון, כדי לטעון שגם בתחום הזה אנחנו בדרך להיות איראן. ומה אומרות העובדות? הן הפוכות לגמרי. היקף היחידות שפתוחות לנשים בצה"ל הולך וגדל כל הזמן, ואפילו בקרב הציבור הדתי, זה שממנו מזהירים כל כך, המספרים מדברים. בשנת 2010 התגייסו לצה"ל 21 אחוזים מבוגרות החינוך הממלכתי־דתי. בשנת 2019 התגייסו כ־30 אחוזים. בשנת 2025 – 40 אחוזים.

מפלגת השלטון, שאמורה להוביל אותנו לפי האזהרות אל קנאות דתית, בחרה להציב בצמרת שלה הומוסקסואל שחי בזוגיות פומבית ובלתי מוסתרת עם גבר, ומינתה אותו, עם הקואליציה החשוכה והמסוכנת שלה שמזכירה ל"ארץ נהדרת" את האייתוללה חמינאי, ליושב ראש הכנסת. איראן זה ממש כאן, נכון?

אופסייד סטורי

כותבי "ארץ נהדרת", ואת זה יודע כל מי שצופה בהם במשך השנים, לא באמת מכירים את החברה הישראלית. הם מכירים אנשים שנראים כמותם. מנקודת המבט הבעייתית הזו, דתיים, חרדים, אנשי ימין ושאר "אחרים" מוצגים על ידם תדיר כאנשים רעים שבאו להחריב להם את השכונה.

הם מרשים לעצמם לפגוע בחלקים גדולים כל כך בחברה הישראלית, משום שהם משוכנעים שהם עצמם הרוב המוחלט. לו היו מסתובבים בשנתיים האחרונות בחאן־יונס וברפיח, היו מבינים שרבים בדור הישראלי הצעיר מתרחקים מכל מה שהם מבטאים. הם לא הולכים בהכרח אל הדת, אבל הם כן מתחברים בשקיקה אל המסורת. אל המקום שבו אתה יכול לשים על עצמך ציצית, להגיד תפילת הדרך, להתפלל ליושב במרומים שישמור עליך לפני היציאה לקרב, ובמקביל לנסוע ברכב בשבת.

תעברו על עדויותיהם של החטופים שבילו תקופה ארוכה במנהרות חמאס, ועל הסיפורים שלהם על החיבור אל התודעה היהודית, אל הסידור, אל הקידוש ואל השבת, ותבינו כמה יניב ביטון וחבריו באופסייד לכל מה שמתרחש פה.

דת ומסורת, בראייה שלהם, באים בהכרח באריזה אחת עם בורות והיעדר השכלה. אם הם היו מסתובבים מעט בחוץ, ורואים את הנוכחות הגדולה של חובשי הכיפה בעולמות המדע והרפואה, הטכנולוגיה והפיתוח, התעשיות הצבאיות והסטארט־אפ, אם היו פוגשים יותר את הרבים שמשלבים הייטק עם דף יומי, ייתכן שהיו יודעים יותר ושונאים פחות.

אז למה הם הלכו על ההשוואה הנוראית הזו? כי כשב"ארץ נהדרת" חושבים על האויב, על הדבר הכי גרוע שיכול להיות, קופצים להם לראש יחד איראנים מזה, ויהודים שחושבים אחרת מהם מזה. קופץ להם חמינאי וקופץ להם סמוטריץ'. כך הם רואים אותנו. אוכלי המוות. המשיחיים. מכאן מגיע הבוז לחרדים. מכאן מגיע הלעג ארוך השנים לעוטות כיסוי הראש. את יכולה להיות רופאה בבית חולים, את יכולה להחזיק לבדך משפחה גדולה כשבעלך סוגר 450 יום בג'באליה או בלבנון, אבל לעולם תהיי האויב המסוכן. וכשתיזכרו ששיעור גדול מהאנשים שהם נאבקים בהם נלחמים למענם כבר שנתיים וחצי, וכשתחזרו אל המספרים שמלמדים שכמעט מחצית מהנופלים במלחמה הזו משורות אנשי המילואים הם בני הציונות הדתית, תבינו שיש מקרים שבהם משורה לא משחרר אפילו המוות. ככה הם התייחסו בעבר גם אל נפתלי בנט, בטרם השלים את טיפול ההמרה. חשוך. מסוכן. קיצוני.

אני מסתכל על בני המשפחה הקרובה שלי. אקדמאים, משכילים, תורמים. כולם טוחנים מילואים. כולם הצביעו לממשלה שמוצגת ככזו שתחזיר אותנו לתקופת האבן. ואני תוהה, במה בדיוק יניב ביטון וחבריו ב"ארץ נהדרת" תורמים יותר מאיתנו לחברה הישראלית המתקדמת, המפתחת, הבונה? בפאנצ'ים? בבדיחות בטלוויזיה?

ומילה לסיום. ההורים שלנו, שהגיעו ארצה, בנו פה ארץ נהדרת באמת, כזו שיש בה יהדות ויש בה דמוקרטיה, יש בה היצמדות למורשת אבות ויש בה קדמה ופיתוח טכנולוגי נדירים ומופלאים. אבל כשהם עמדו על סיפונה של אוניית המעפילים בדרכם ארצה, הם לא צעקו "דמוקרטיה", הם צעקו "מדינה יהודית". זה מה שהם רצו. המדינה היהודית הייתה ה"מה", הדמוקרטיה והקדמה היו חלק חשוב מה"איך".

אנחנו צריכים את זה וצריכים את זה, אבל חשוב לזכור: מדינה יהודית בלי קדמה היא מדינה נחשלת. מדינה של קדמה בלי יהדות - בלי המסורת ששמרה עלינו במשך אלפי שנות גלות - היא צרפת או ספרד או נורווגיה. היא לא אנחנו.

עוד כתבות בנושא

 

כ"ד באדר ה׳תשפ"ו13.03.2026 | 08:39

עודכן ב