 |
|
/images/archive/gallery/190/580.jpg ממפיס גריזליז. . 
|
|
|
|
קבוצת NBA ביום: ממפיס גריזליז, דובי דל |
|
|
|
|
ספורט NRG גאה להציג זו השנה השניה ברציפות, לכבוד פתיחת עונת ה-NBA ב-1 בנובמבר, את פרויקט "קבוצה ביום". כל יום תוצג קבוצה אחת, בסדר עולה, מתחתית הליגה ועד לצמרת. והיום: ממפיס דיללה משמעותית את הרוטציה ואת האגו, רק לא ברור איך היא תצליח להתגבר על עזיבתם של ארבעה שחקני מפתח |
|
|
|
|
|
|
|
|
נוסדה: 1995, כוואנקובר גריזליז, עברה לממפיס בשנת 2000.
אולם: הפדקס פורום.
אליפויות: אין.
בעונה הקודמת: 45 נצחונות, 37 הפסדים, 54.9 אחוז הצלחה, סיימו כעולה האחרונה לפלייאוף במערב ונכחדו 4:0 בסיבוב הראשון נגד פניקס, כשהם נשארים ללא ניצחון פלייאוף בתולדות המועדון.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| פאו גאסול, ממשיך לבלוט מתחת לסל. צילום: אי-פי-איי
| /images/archive/gallery/200/568.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
הקיץ הזה
|
|
 |
|
|
אם רק לא היה צריך את העניין המדכא הזה שנקרא פלייאוף, הגריזליז היו יכולים להיות מבסוטים מהחיים. שתי עונות רצופות בין שמונה הראשונות במערב בלי אף מגה-סטאר בקנה מידה אמריקאי, עם קבוצה מאוזנת ומקסימה ומאמנים דומיננטים וכריזמטים שחזרו ממגדל השן הטלוויזיוני להראות לצוציקים איך עושים זאת נכון. רק שממפיס הפסידה בסופו של דבר בתשעה מעשרת המשחקים האחרונים שלה אשתקד, אחרי שסיימה את 2003/04 בשמונה הפסדים רצופים. ממה שידוע לנו, הליגה כנראה לא מתכוונת לבטל את הפלייאוף בקרוב, והעונה הגריזליז יצטרכו להגיד תודה אם יקבלו עוד הזדמנות לעוף בסיבוב הראשון.
כי כל קבוצה שמאבדת ארבעה שחקני מפתח בקיץ אחד מתקשה להתאושש, וזה בדיוק מה שקרה בממפיס עם עזיבתם של הרכז הפותח ג'ייסון וויליאמס, השוטינג/סמול פורוורד בונזי וולס, הסמול פורוורד ג'יימס פוזי והפאוור פורוורד סטרומייל סוויפט. מצד שני, דווקא לגריזליז יש פוטנציאל התאוששות יותר גדול, כי זו תמיד היתה קבוצה עמוקה שמתבססת על רוטציה וגיבוי ולא על סטארים, וארבעת העוזבים התחילו לגדל לעצמם אגו קטן בגינה. לכל אחד יש תחליף. השאלה הגדולה היא איך כל התחליפים החדשים יצליחו להסתדר אחד עם השני, ועם הרוח הצעירה שמנשבת מכיוון השחקנים שלא עזבו את עירו של אלוויס.
במקום וויליאמס, שהסתכסך עם התקשורת המקומית וחטף לכתב את העט, הגיע מפורטלנד נשמה טובה אחרת, דיימון סטודמאייר בן ה-32, שיצטרך לעבור תהליך שיקום אחרי שנים של עננת ג'ראס במקרה הרע, ומשחק סוליסטי בימים רגילים. במקום וולס הבעייתי הגיע מסקרמנטו בובי ג'קסון בן ה-32, שחקן שיועיל לכימיה הקבוצתית, רק שהכימיה בגופו של ג'קסון קצת מתפוררת ובשלוש העונות האחרונות הוא החמיץ 112 משחקים בגלל פציעות. ממיאמי בא אדי ג'ונס, אוטוטו בן 34, עם יד מדויקת והרבה ניסיון, אבל גם עם קריירה בירידה. ומהדראפט הגיע האקים וואריק מסירקיוז, שאם יצליח להזכיר את סוויפט, זה יהיה נהדר.
גם השלד הקיים, וכיאה לשלד של גריזלי מדובר בשלד עבה וגדול, היה לא רע. פאו גאסול נח הפעם מפעילות בינלאומית, אחרי עונה בה החמיץ 23 משחקים בגלל פציעה ברגל, וימשיך לקלוע בהצלחה מתחת לסל, וללכת שם מכות עם גבוהי המערב בהצלחה קצת פחות גדולה. שיין באטייה הכל-יכול, מייק מילר בעל ידית הזהב (50.5 אחוז שדה בעונה החולפת, 43.3 אחוז מעבר לקשת), הסנטר לורנזן רייט, בריאן קרדינל שיצטרך להצדיק את חוזה הענק מהקיץ הקודם. בניגוד לתקופת יובי בראון, הפעם הרוטציה לא תבוא כגזירה משמיים, אבל למייק פראטלו יהיה לא קל למצוא צוות שיפגין יציבות לאורך כל העונה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| דמון סטודמאייר (משמאל), מגיע מתוך עננת ג'ראס. צילום: אי-פי
| /images/archive/gallery/267/460.jpg |
|
|
|
|
|
|
מה יש?
|
|
|
|
|
פלוסים: קבוצה חסרת ניסיון קיבלה שלושה שחקנים שכבר ראו הרבה בקריירה שלהם: לג'ונס, ג'קסון וסטודמאייר יש יחד 165 משחקי פלייאוף בקריירה, יותר מפי 20 מאשר למועדון אליו הגיעו. אם הם יוכלו לתת קצת קארמה טובה לצעירים (יחסית) באטייה, מילר ו-וואריק, הרי שהגריזליז לא יאבדו יותר מדי נצחונות יחסית למאזן בעונה הקודמת. וניקוי האורוות שעשה ג'רי ווסט יועיל בחדר ההלבשה, לאחר שהאגו של וויליאמס, וולס ופוזי חרג מגבולות הגיזרה המותרים.
מינוסים: ג'ונס, ג'קסון וסטודמאייר מגיעים אמנם עם 29 שנות ניסיון יחד, אבל מעבר לשיא. אם בגריזליז מצפים לשיפור בעמדת הרכז, אז רק שיזכרו שסטודמאייר כבר ארבע עונות תקוע על 40 אחוז מהשדה, שקבלת ההחלטות שלו לא טובה בהרבה מזו של וויליאמס, כנ"ל ההגנה הלא-משכנעת, ומלבד קליעות שלוש ועונשין הוא לא משנה הרבה את המצב הקיים. ג'ונס וג'קסון מגיעים מעונות של פחות מ-43 אחוזי שדה, וטנק הדלק שלהם הולך ואוזל. וגם לזניחת שיטת הרוטציה יש את החסרונות שלה: פתאום הגריזליז לא יכולים להרביץ לכל מה שזז ולהתאים את עצמם לכל סגנון משחק, ובמצב האתלטיות המידרדר שלהם ומחלקת הריבאונד החלשה תמידית, זה עלול להיות כואב.
שימו לב: האקים וואריק. סוויפט, לפני עזיבתו ליוסטון, היה אחד האנשים שסימנו את ימי הזוהר הרגעיים של הגריזליז: אתלטי, אף פעם לא מוותר, לא מפחד מאף אחד. וואריק, שהניתור שלו מהמקום הוא אחד המדהימים בליגה, נפל על בלטה בה יקבל לא מעט דקות משחק. גם לרוקי השני, הפורוורד האגרסיבי והלוחם לורנס רוברטס ממכללת מיסיסיפי סטייט (16.9 נק' ו-10.5 ריב' לערב בקריירה), יש מה למכור מתחת לסלים.
מאמן: מייק פראטלו, "הצאר", עונה שניה בממפיס, 40 נצחונות ו-26 הפסדים (60.6 אחוז הצלחה), ובסך הכל מאזן של 612 נצחונות מול 491 הפסדים (55.5 אחוז) בקריירה.
אני זה רק לשאול שאלה: האם אחרי שלקחו מהטלוויזיה את יובי בראון ומייק פראטלו, המאמן הבא של הגריזליז יהיה שימי ריגר?
|
|
|
|
|
|
|
 |
| אדי ג'ונס, יד מבחוץ וניסיון פלייאוף. צילום: רויטרס
| /images/archive/gallery/295/423.jpg |
|
|
|
 |
| בובי ג'קסון (משמאל). רכש טוב, רק בשלבי התפרקות. צילום: אי-פי
| /images/archive/gallery/219/634.jpg |
|
|
|
|
|
|
מה יהיה?
|
|
|
|
|
אופטימי: הגריזליז מסיימים את העונה בפלייאוף ואפילו מצליחים להשיג שם ניצחון היסטורי, בהשראת הרכז החדש דיימון סטודמאייר.
פסימי: וואריק ובאטייה מסיימים את העונה כמומחים לגלגול ג'וינט, בהשראת הרכז החדש דיימון סטודמאייר.
|
|
|
|
|
|
|  | | גאסול כבר לא יתחבק עם סוויפט, אבל הגרילזיז ינצחו בפלייאוף? צילום: אי-פי
| /images/archive/gallery/190/566.jpg | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | ממפיס, קבוצה חסרת ניסיון, קיבלה שלושה שחקנים שכבר ראו הרבה בקריירה שלהם: לג'ונס, ג'קסון וסטודמאייר יש יחד 165 משחקי פלייאוף בקריירה, יותר מפי 20 מאשר למועדון אליו הגיעו. אם הם יוכלו לתת קצת קארמה טובה לצעירים (יחסית) באטייה, מילר ו-וואריק, הרי שהגריזליז לא יאבדו יותר מדי נצחונות יחסית למאזן בעונה הקודמת | | | | | | |
|  | | | /images/archive/gallery/296/118.jpg | | מייק פראטלו. זה אתה מהטלוויזיה? | |
| | |  | | | /images/archive/gallery/259/660.jpg | | מייק מילר. ידית הזהב | |
| | |  | | | /images/archive/gallery/208/215.jpg | | סטרומייל סוויפט, עזב את הגריזליז | |
| | |
|
|
|
|
|
|
|
