 |
|
/images/archive/gallery/184/182.jpg . .. 
|
|
|
|
קבוצת NBA ביום. גולדן סטייט ווריורס: הלוחמים חמים |
|
|
|
|
ספורט NRG גאה להציג זו השנה השניה ברציפות, לכבוד פתיחת עונת ה-NBA ב-1 בנובמבר, את פרויקט "קבוצה ביום". כל יום תוצג קבוצה אחת, בסדר עולה, מתחתית הליגה ועד לצמרת. והיום: גולדן סטייט קפצה קדימה בסיום העונה שעברה עם בארון דייויס, והשנה יכולה לנחות גם בפלייאוף |
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
ערן סורוקה
11/10/2005 14:49
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
נוסדה: 1946, כפילדלפיה ווריורס. ב-1962 הפכה לסן פרנסיסקו ווריורס, וב-1971 לגולדן סטייט ווריורס.
אולם: הארינה באוקלנד.
אליפויות: 3 (1947, 1956, 1975).
בעונה הקודמת: 34 נצחונות, 48 הפסדים, 41.5 אחוז הצלחה, לא הגיעו לפלייאוף.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| בארון דייויס, המנוע החדש. צילום: רויטרס
| /images/archive/gallery/282/506.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
הקיץ הזה
|
|
|
|
|
זקני גולדן סטייט שפשפו את עיניהם בתדהמה, גם זקני צפת לא הצליחו להיזכר מתי בפעם האחרונה זה קרה (ולא רק בגלל האלצהיימר). בפברואר שעבר נפל דבר בווריורס: שחקן טוב עבר אליה תמורת שחקן פחות טוב ממנו. כן, הווריורס לא רגילים לזה, בדרך כלל זה ההיפך, בדרך כלל הם מוותרים על כשרונות תמורת חלקי חילוף זולים, הפעם הם זכו בפיס ובבארון דייויס. למזלם, ניו אורלינס הורנטס היתה עוד יותר גרועה מהם, והם קמו מחר בבוקר עם חמישים מיליון. בערך. ועם רכז אדיר, אחד הטובים בליגה, משהו שלא היה להם בערך מאז טים הארדאוויי בתחילת שנות התשעים.
הווריורס התחילו את השנה שעברה כקבוצה בבניה. היה להם חרטום, היו כנפיים, היה קברניט סביר, רק מנוע לא היה. ברגע שהגיע דייויס, הקבוצה המריאה. אמנם יתר המטוסים במערב כבר היו מעל יבשת אחרת, והפלייאוף היה אבוד, אבל הווריורס קיבלו זריקת מרץ מדהימה והתחילו לרחף בספירות אחרות לחלוטין. לוח המשחקים זימן להם בעיקר יריבות מהמערב בחלק האחרון של העונה, והם הפילו אותן בזו אחר זו בדרך למאזן של 10:18 בהרכב החדש. במטחי שלשות, באגרסיביות ובעיקר במשחק ריצה פנטסטי, כשדייויס עושה את ההבדל. מייק דנליבי, מיקאל פייטרוס וטרוי מרפי הופיעו פתאום בסיוטים של קבוצות הליגה.
אין סיבה שזה לא יימשך השנה. באופן נדיר במיוחד, הווריורס לא עשו כמעט שום מהלך בקיץ האחרון, וזה לאו דווקא לרעה. הם לא איבדו שום דבר מהשלד המצוין של דייויס, המעופף ג'ייסון ריצ'רדסון, דנליבי האינטליגנטי (שעדיין, למרות ממוצעים של 14.9 נקודות ו-5.7 ריב' לערב בשלושת החודשים האחרונים של העונה, צריך לעשות קפיצת מדרגה ולהתחיל לשחק כמו בחירת טופ 5 בדראפט), מרפי כותש הלוחות ופייטרוס האתלטי. להיפך, הם עוד הוסיפו שני פאוור פורוורדים מהטובים שהיה לדראפט האחרון להציע: אייק דיאגו מאריזונה סטייט וכריס טאפט מפיטסבורג.
במידה שהסנטר אדונל פויל ימשיך להסתכל על ריבאונדים מרחוק, כמו שעשה בעונה הקודמת, הראשונה בחוזה 41 מיליון הדולרים המגוחך שלו, מרפי עשוי לקבל הזזה לעמדת הסנטר, ודיאגו, אנדריס ביידרינש הלטבי וטאפט עשויים לעלות רעבים ולטרוף ריבאונדים. הדבר היחיד שחסר לווריורס על הנייר בקיץ זו אגרסיביות מתחת לסל, בטח אחרי הפרש ריבאונדים של מינוס 3.93 למשחק בעונה הקודמת. יכול להיות מאוד שהם פתרו גם את הבעיה הזו, לפחות חלקית. ב-1994 הופיעו הווריורס בפעם האחרונה בפלייאוף, וזה היה כל כך מזמן, שעל כריס וובר דיברו במונחים של פוטנציאל ולטרל ספריוול עוד לא קיבץ נדבות עבור משפחתו הגוועת ברעב. הגיע הזמן לחזור לפלייאוף, ואם לא אם לא עכשיו, אי-מההה-תיי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| מייק דנליבי, הגיע הזמן לקפיצת מדרגה. צילום: רויטרס
| /images/archive/gallery/272/058.jpg |
|
|
|
|
|
|
מה יש?
|
|
|
|
|
פלוסים: אתלטיות, יכולת לקפוץ מעל כל אחד, לרוץ יותר מהר מהמון קבוצות, ורעב גדול להצליח. דייויס כבר הכריז על עצמו ועל ריצ'רדסון כקו האחורי הטוב בליגה, וגם אם לכמה חבר'ה (קיד-קרטר, בילאפס-המילטון, פארקר-ג'ינובילי וכו') יש השגות, הוא לא מאוד רחוק מהמציאות. אם דייויס יישאר בריא, וישחק כמו בחודשיים הקודמים שלו, יש מצב אפילו לתחרות על ה-MVP של העונה. בחודשיים איתו הווריורס קלעו 105.4 נקודות לערב. זה די הרבה.
מינוסים: אם קבוצות יצליחו לעצור את משחק המעבר הקטלני של הווריורס ולגרור אותם למשחק איטי ועומד, הן יוציאו הרבה מהעוקץ של החבר'ה מגשר הזהב. במקרה כזה, דייויס עשוי לחשוב שהוא משחק לבד ולהתחיל לזרוק שלשות בשביל הצחוקים, בלי קשר לכדורסל. כוווו-לם יצטרכו לעזור בריבאונד, ריצ'רדסון ודנליבי יצטרכו לשפר את היכולת ההגנתית שלהם. גם ההגנה מתחת לסל, לפחות עד שלא יוכח אחרת, נשארת סימן שאלה לא קטן.
חוץ מזה, לבנות על בארון דייויס בריא לשנה שלמה זה הימור לא פופולרי במיוחד. הבשורה הטובה היא שהרבה פעמים הוא עולה לשחק אפילו כשהוא פצוע, הבשורה הרעה היא שהרבה פעמים הוא פצוע. אם הוא בחוץ, נשארים דרק פישר והרוקי מונטה אליס, ואפשר לדחוף את התקוות של הווריורס בחזרה לבוידעם.
שימו לב: אייק דיאגו. אמרו עליו לפני הדראפט שהוא נמוך מדי (2.03) מכדי להיות פאוור פורוורד מוצלח ב-NBA, אבל לבחורצ'יק יש חתיכת גופה, ניתור ומאסת שרירים שכבר השאירה הרבה קורבנות מאחור בליגת הפסיפיק 10. הוא הפך שם לשחקן הראשון שמוביל את הקונפרנס בנקודות וריבאונדים (22.6 ו-9.8) באותה עונה מאז איי.סי גרין ב-1985, ועם 2.34 חסימות לערב, הפך לראשון בהיסטוריה שהוביל את הקונפרנס בכל שלושת התחומים. בקיצור, טרור בפוטנציה מתחת לסל.
מאמן: מייק מונטגומרי. עונה שניה בליגה, 34 נצחונות, 48 הפסדים. אחרי פתיחה מהוססת משהו, הצליח לרכוש את אמון השחקנים ולהנחיל להם את השיטה שלו, וכרגע השידוך נראה די מוצלח ומבטיח.
אני זה רק לשאול שאלה: האם אוהדי גולדן סטייט בכלל זוכרים שהעונה נמשכת גם אחרי אמצע אפריל, למקרה שהקבוצה שלהם תגיע לפלייאוף, או שהמלונות לחופשות האביב הוזמנו מראש עד לעשור הבא?
|
|
|
|
|
|
|
 |
| ג'ייסון ריצ'רדסון. הקו האחורי הטוב בליגה? צילום: רויטרס
| /images/archive/gallery/217/369.jpg |
|
|
|
|
|
|
מה יהיה?
|
|
|
|
|
אופטימי: שלישיית BJM (בארון-ג'ייסון-מייק) מקבלת הכרה רשמית כשלישיה המוצלחת ביותר בגולדן סטייט, מאז Run TMC (טים הארדאוויי, מיץ' ריצ'מונד, כריס מאלין) בשנות התשעים, ויש פלייאוף.
פסימי: דייויס חורג ממנהגו ובמקום להחמיץ 28 משחקים, כמו שעשה בממוצע בשלוש העונות האחרונות, מחמיץ כמות כפולה.
|
|
|
|
|
|
|  | | מיקאל פייטרוס, הסיוט החדש של הליגה? צילום: רויטרס
| /images/archive/gallery/260/955.jpg | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | באופן נדיר במיוחד, הווריורס לא עשו כמעט שום מהלך בקיץ האחרון, וזה לאו דווקא לרעה. הם לא איבדו שום דבר מהשלד המצוין של דייויס, המעופף ג'ייסון ריצ'רדסון, דנליבי האינטליגנטי, מרפי כותש הלוחות ופייטרוס האתלטי. להיפך, הם עוד הוסיפו שני פאוור פורוורדים מהטובים שהיה לדראפט האחרון להציע: אייק דיאגו מאריזונה סטייט וכריס טאפט מפיטסבורג
| | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
