 |
|
|
|
|
|
קבוצת NBA ביום: פילדלפיה סיקרס, מו-שיע? |
|
|
|
|
ספורט NRG גאה להציג זו השנה השניה ברציפות, לכבוד פתיחת עונת ה-NBA ב-1 בנובמבר, את פרויקט "קבוצה ביום". כל יום תוצג קבוצה אחת, בסדר עולה, מתחתית הליגה ועד לצמרת. והיום: פילדלפיה הביאה גיבור מקומי, מו צ'יקס, לתפקיד המאמן, ומקווה לחזור איתו לימי הזוהר |
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
ערן סורוקה
17/10/2005 12:48
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
נוסדה: 1949, כסירקיוז נשיונלס. מ-1963, פילדלפיה סבנטי-סיקסרס.
אולם: וואצ'וביה סנטר.
אליפויות: שלוש (1955, 1967, 1983).
בעונה הקודמת: 43 נצחונות, 39 הפסדים, 52.4 אחוז הצלחה, הגיעו לפלייאוף בזכות רייס גדול בישורת האחרונה של העונה, אבל הפסידו לדטרויט 4:1 בסיבוב הראשון.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| מוריס צ'יקס, סמל מאמן סמל צילום: רויטרס
| /images/archive/gallery/378/884.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
הקיץ הזה
|
|
|
|
|
לסמל שחוזר הביתה יש תמיד ניחוח רומנטי. ומוריס צ'יקס, אתם יכולים לקרוא לו "מו", הוא אחד הדברים הכי קרובים לסמל שקשורים למועדון מפילדלפיה. 11 עונות רצופות כרכז, חברות בקבוצת האליפות הנהדרת של 1983 לצד מוזס מאלון, דוקטור ג'יי, בובי ג'ונס ואנדרו טוני, קבוצה שנבחרה על ידי ה-NBA לאחת מעשר הגדולות בכל הזמנים, ארבע פעמים בנבחרת ההגנה של הליגה, ארבע הופעות באולסטאר, מוביל את הקבוצה בכל הזמנים באסיסטים ובחטיפות, מקום שלישי בתולדותיה במשחקים, רביעי בדקות. עכשיו, כשהגופיה מספר 10 שלו תלויה במרומי הוואצ'וביה סנטר, הוא חוזר כדי להדריך סמל אחר.
צ'יקס היה עוזר מאמן הסיקסרס במשך שבע שנים, כולל היכרות ארוכה עם אייברסון. להגיד ש-AI הוא בחור שמפטר מאמנים יהיה קצת מוגזם, אבל די נכון להגדיר את הלוחם בגופיה מספר 3 כאמן מתוסכל שמחפש מישהו שיאהב אותו בחזרה, למרות הנטיה שלו להקריב הכל, אולי אפילו יותר מדי, למען הקבוצה. מספר המכות שחטף אייברסון בכניסות לסל, הערבים הבלתי נספרים בהם עלה לשחק פצוע, הרצון שלו לחזור לשחק שניה אחרי שהורד לספסל לקחת אוויר, הפכו אותו מצד אחד לסמל ואדם שראוי להערצה, ומצד שני לשחקן שמאמנים מתקשים מאוד לרצות. ובכן, יודע מאמן נפש רכזו? תתפלאו.
"יש לו כל תואר קליעה אפשרי, עכשיו הגיע הזמן לנסות ולמצוא דרך אחרת לקחת אליפות", הודיע צ'יקס חגיגית לאחר שחתם בקבוצה הקיץ. כמו שאי אפשר לקחת מילד צעצוע, קשה עוד יותר לקחת מאייברסון אפשרות זריקה. 23.1 זריקות שדה למשחק, לא פחות, יש לו בקריירה. בעונה שעברה המאמן ג'ים אובראיין ניסה להעביר אותו לעמדת הרכז, אז ממוצע האסיסטים אמנם הרקיע שחקים ל-7.9, אבל זה לא מנע מאלן לסיים עונה עם 30.7 נקודות לערב ו-24.2 זריקות. אין ספק שהבחור יודע מה לעשות עם הכדור, אבל יש מסביבו עוד שחקנים שישמחו לגעת בו מדי פעם.
למשל, כריס וובר, שהגיע מסקרמנטו והתקשה להתרגל לסגנון החדש, בו הוא לא משתתף בהנעת הכדור אלא מקבל אותו מאייברסון אחרי שעה של המתנה. או אנדרה איגודאלה, שבעונת הרוקי הפציע כאתלט מדהים ושחקן הגנה משובח. או קייל קורבר, האיש שלא יודע לעשות כלום חוץ מלקלוע שלשות, אבל קולע אותן על אוטומט. או סמואל דאלמברט האתלטי, בעיקר נוכחות הגנתית אבל גם שחקן של 52.4 אחוז מהשדה. הרבה אנשים שישמחו לזרוק, ואחד אלן אייברסון, שבגיל 30 יצטרך להחליט אם הוא נשמע להוראות של המאמן, יוצר איתו כימיה ונותן צ'אנס לאחרים להתחלק איתו בהובלה, או ממשיך לעלות כל ערב כאילו מחר תאסור עליו הנהלת ה-NBA לזרוק יותר לסל.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| אלן אייברסון, נופל וקם, נופל וקם, נופל וקם צילום: רויטרס
| /images/archive/gallery/255/235.jpg |
|
|
|
|
|
|
מה יש
|
|
|
|
|
פלוסים: רוח הלחימה תמיד קיימת בסיקסרס, אייברסון הוא עדיין תופעת טבע ושחקן בלתי ניתן לעצירה, איגודאלה הוא כישרון אדיר, יש שחקנים שמתמחים בכל דבר ועניין ודאלמברט ממשיך לבסס את מעמדו כשחקן הגנה מאיים. השנה עם צ'יקס גם תמיכת הקהל, וגם ההגנה הקבוצתית, צריכות לחזור להוות חלק מהרפרטואר של פילי.
מינוסים: אז צ'יקס רוצה להוריד את אייברסון קצת לספסל, אבל מי יעלה במקומו? ווילי גרין, התחליף האולטימטיבי, נפצע במשחק בשכונה ערב חתימה על חוזה חדש (שלא נחתם בסופו של דבר) וייעדר חלק גדול מהעונה. קווין אולי וג'ון סלמונס הם לא התשובה בהיעדרו של התשובה, והרוקי לואי וויליאמס מגיע ישר מהתיכון ובלי הרבה ניסיון. גם בעמדות הפורוורד והסנטר (סטיבן האנטר, לי ניילון, מייקל בראדלי, הרוקיז שאבליק רנדולף ודנג גיי) הספסל קצת אפור. ולבנות לאורך זמן על הברכיים המתפרקות לאיטן של וובר, שבקרוב יהיה בן 33, מהווה חור בהגנה ועדיין נעלב כששורקים לו בוז, זה קצת מסוכן.
שימו לב: ג'ון סלמונס. בהיעדרו הזמני של גרין עשוי לשמש כמחליף ראשון לגארדים מהספסל, ובעונה שעברה, כשקיבל דקות, כבר ענה במשחקים של 15, 16 ו-19 נקודות. יכול להתאים לתפקיד של "אייברסון'ס ליטל הלפר", למרות שהוא גבוה מאלן ב-20 סנטימטר.
מאמן: צ'יקס, המאמן ה-21 בהיסטוריה של הסיקסרס והרביעי בשלוש עונות מאז עזב לארי בראון, מגיע אחרי ארבע עונות בפורטלנד. ככה שכמו שהבנתם, הוא יודע משהו על שחקנים בעייתיים. גם בתקופת הזוהר של הג'ייל-בלייזרס, הוא עדיין רשם אחוז הצלחה נאה של 53.8 (162 נצחונות, 139 הפסדים).
אני זה רק לשאול שאלה: לא ברור כמה עונות צ'יקס מתכוון להישאר בסיקסרס, אבל האם הוא מודע לזה שבקצב של אייברסון מהעונה שעברה, תוך כארבע עונות AI בועט אותו מהמקום הראשון בהיסטוריה הקבוצתית גם בחטיפות וגם באסיסטים?
|
|
|
|
|
|
|
 |
| כריס וובר, נפל בעונה שעברה, עכשיו יקום? צילום: רויטרס
| /images/archive/gallery/265/667.jpg |
|
|
|
|
|
|
מה יהיה
|
|
|
|
|
אופטימי: אייברסון קולע 25 נקודות כל ערב, מוסר 10 אסיסטים בממוצע והסיקסרס מתברגים לפלייאוף.
פסימי: אייברסון זורק 25 פעמים כל ערב, מאבד 5 כדורים בממוצע, צ'יקס בורח בצווחות מפנסילבניה, ובסוף העונה אף מאמן לא רוצה לגעת באלן עם מקל.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| אנדרה איגודאלה, הפציע עם דאנקים מדהימים צילום: רויטרס
| /images/archive/gallery/291/790.jpg |
|
| |  | | קייל קורבר, רק שלשות, אבל על אוטומט צילום: רויטרס
| /images/archive/gallery/206/164.jpg | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | צ'יקס היה עוזר מאמן הסיקסרס במשך שבע שנים, כולל היכרות ארוכה עם אייברסון. להגיד ש-AI הוא בחור שמפטר מאמנים יהיה קצת מוגזם, אבל די נכון להגדיר את הלוחם בגופיה מספר 3 כאמן מתוסכל שמחפש מישהו שיאהב אותו בחזרה, למרות הנטיה שלו להקריב הכל, אולי אפילו יותר מדי, למען הקבוצה | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
