סיפור על אגם נעלם

לפני שנים מספר גילו לי בסוד כמוס על אגם נפלא ששוכן ליד מנחמיה, יצאתי לסייר בשטח בחברת שתי עלמות המקושרות היטב להדרכת טיולים וידיעת השטח. ואמנם אחרי שיטוט של כמחצית היום במדרונות היורדים למנחמיה גילנו את האגם. היופי היה כל כך מושלם שמייד חיסלתי שם כרטיס זיכרון מלא בתמונות במצלמה וסיימתי את סוללות המצלמה עד שבקה.

כאמור, האגם נמצא במחצבת גבס ישנה שהפעילו אנשי קיבוץ גשר, הם נטשו את המחצבה בגלל מי התהום שגאו במקום, לא היה כדאי להמשיך לעבוד כאן. וכך נותר בליבו של השטח אגם גדול יפה, מימיו צלולים וצמחייה עשירה של מקווי מים מתוקים מילאה את האגם. היופי של האגם אינו רק במימיו וגודלו אלא בהשתקפויות הנהדרות של קירות הגבס והצמחיה במים הרגועים. האמת, מי שלא נזהר במקום יכול בקלות ליפול מאחד הקירות התלולים אל האגם, אבל כמו בטיולים בשבילים תלולים המטייל צריך לשמור על עצמו ולהיזהר.

עם החומר "הלוהט" חזרתי הביתה, ישבתי מול המחשב הכנתי כתבה ארוכה ומפורטת על האגם ונפלאותיו, שלחתי את קוראי לראות בזהירות את הפלא, הוספתי אזהרה, שזה מסוכן וכדאי להתרחק מהשוליים וכו'. החומר פורסם, רבים מילאו את הגבעות בעקבות הכתבה וחיפשו את האגם, רבים יותר הילכו ברגל בין השדות המוריקים. לא חלף יום, אל משרדי העיתון "מעריב" הגיע תלונה/ דרישה מנומקת היטב של חברת הגבס, בלשון משפטית מפותלת ומזהירה מכתב מנומק היטב, כדי לחסוך לכם את הבנת הנקרא, אקצר את דבריו ואספר שהמכתב הצביע על הסכנות להגעה למקום ועל הדרישה לפרסם הבהרה/ אזהרה שמזהירה את הקוראים לבל להגיע למקום. וכמובן התנצלות, מיד פרסמתי התנצלות ובקשתי מהקהל שלצמצם את בואו למקום כי המקום מסוכן.

עשינו זאת מהטעם הפשוט שלא יקרו אסונות וכדי לא להסתבך עם עורכי דין נבונים שיעמדו אותנו למשפט. למרות שהמקום כבר התפרסם לפני ה"גילוי" שלי. בסתר ליבנו קיוונו, לתומנו, שקיבוץ גשר ידע לנצל את המקום לענף תיירות נחמד, אבל דבר לא נעשה. בינתיים עוד ועוד מטיילים שנודע להם הגיעו למקום שהפך כמעט לאתר טיולים, שלא באשמתינו. משהו הכאיב לאנשי גשר, אבק הגבס מהמקום ההוא חסר להם, הם החליטו לייבש את האגם ולהמשיך לחצוב בו גבס. כל מחאות התושבים בסביבה, המטיילים הגופים הירוקים כולם נפלו על אוזניים אטומות. בימים אלה החל תהליך השאיבה של המים, עוד כמה זמן יתרומם ענן אבק יתרומם מעל המקום היפה, הטרקטורים ינקבו בקירות והמקום הפסטורלי ייעלם מהנוף סביב מנחמיה. בינתיים על פי מה שראיתי בשידור, באחת ממהדורת החדשות כבר הניחו גדר כבדה מסביב, הניחו שם שומר חשוף שצריך להלחם במפגינים ובמטיילים והוא לא מבין למה, אנשי הקיבוץ אוטמים את אוזניהם ונותר קולנו החרד ליופי של המקום וקולם של תושבי הסביבה.

אם אתם רוצים לעשות משהו פשוט תגיעו למקום, הרבה מטיילים שפוקדים את המקום, (מבלי להתקרב לאגם), תנועה ציבורית שקטה למקום אולי תצליח לשמר את המקום היפה, לטובת האגם ההולך ונעלם.

אני מביא לכם כמה תמונות שצילמתי אז, כדי שתחזו בעינייכם ביופי שכל כך חסר. הרווחים של הקיבוץ מהפקת הגבס שולית, כדאי רגע לפני גזירת מוות על האגם והעלת ענן אבק לדון שוב ברצינות למצוא את הכספים לפצות את הקיבוץ ולפתח את המקום לפינת טבע קסומה. שוב אני מוסיף אזהרה אסור להתקרב לאגם, כל העושה זאת על אחריותו,

שלא מטובתם גם קק"ל מעורבים בעניין, יש להם חלקות שנוגעות באגם. אם קק"ל כשכנים צמודים למקום היו מפרסמים התנגדות יתכן והתהליך היה נעצר ונכנס לדיון משפטי מחודש. חבל שזה לא נעשה. המקום נמצא בכביש מעל מנחמיה.

תצלומים: דובי זכאי