נגיעה אחת רכה

רגע לפני שפורצות חגיגות העצמאות, כדאי להקדיש דקה אחת ארוכה לאנדרטה מיוחדת

יום הזיכרון לחללי צה"ל קשה לכולם. הצפירה, הטקסים המשודרים בטלוויזיה, מטחי הכבוד. אם שכולה, אח שכול, משפחה תומכת מסביב לקבר, חברים לנשק. צעירים וצעירות דומעים וחבוקים, כל אלה אינם נמצאים בנקודה אחת, מקום כואב שצופה על עמק איילון. אנדרטה בודדה שמסמלת יותר מכל את התנערות העם, משואה לתקומה. האנדרטה נקראת 'משבר לתקווה', לזכרם של 634 ניצולי שואה. אותם אלה שהגיעו אל חופי הארץ באוניות, ובטרם נישקו את אדמת המולדת כבר יצאו להצטרף למלחמה, להגן על ארצם שלא הכירו. אותם אלה שרדו את המחנות, ששרדו את המשרפות, עברם התכלה בעשן. חלקם הגיעו כשלדים מהלכים, עם מעט הכוח שנותר להם התגייסו למאמץ המלחמתי של הדיפת צבאות ערב. היישר מסיפון האוניה הרעועה, לבושים בחלקי מדים ומעט נשק, יצאו לקרב בלי לדעת במי הם נלחמים, עם ידע בסיסי בהכרת הנשק, אך הם היו נחושים להצטרף לתושבי הארץ במלחמת השחרור. אודים מוצלים, ללא קרוב ואח, ללא אם ואב. כל אלה יצאו ללחום את המלחמה הצודקת האחרונה שלהם, ומצאו את מותם על אדמת הארץ שלא הכירו, טרם נהנו מדבשה.

וכך, רגע לפני חגיגות העצמאות, ואפשר גם רגע אחרי, רגע לפני שכל המדינה שמחה ורוגשת, כדאי להקדיש דקה אחת ארוכה לאנדרטה. להגיע למקום, לגעת באחד הסלעים העוטפים את עץ הזית, בנגיעה אחת רכה לזכרם של אותם אלה שאין מי שיזכור אותם.

'משבר לתקווה', כך נקראת האנדרטה, היא נמצא בקצה יער המגינים, (מדרום לכרמי יוסף ורמלה, בין צומת נשרים לצומת נחשון, על כביש 44. לארוך הכביש המפותל הפולח את היער האפלולי, בעומק היער פינות הנצחה לחללי צה"ל, היער מוקדש לזכר חללי צה"ל ובסופו בתוך רחבה גדולה האנדרטה הבודדה, משבר לתקווה, יער המגינים.

אולי אותה נגיעה רכה תביא לנחמה קלה לאותם אלמוניים. יהיה זכרם ברוך. אנא כבדו את המקום ואת יער המגינים. תודה.