ובתמורה - חיוך

1. ובתמורה - חיוך
שאלוהים רוצה להביט עלינו מלמעלה, הוא מזיז מעט את העננים, פוער לו רווח צר ומציץ על ארצנו. המראות שנגלים לו אינם משמחים אותו; עוני, סבל, אומללות, מלחמות דת, רוע, שחיתות והרשימה עוד ארוכה, אלה מתגלים במבט קצר על פני השטח. בייאושו שוקע ה'כל יכול' אל מושבו בעננים הגבוהים, סוגר את הרווח בין העננים וקורא אליו את אחד ממלאכיו, "יקיר שלי", לוחש לו, "רד למטה, לארצו של העם הנבחר ותנסה להביא לי בצרורך כמה מעשים טובים", המלאך נבוך, מביט בעצב אל אדוניו, "אלוהי הכל יכול", מייבב לאלוהים, "קשה, קשה למצוא, הארץ הזו לא מה שהיתה פעם", ואלוהים מחייך: "לך, לך, קל כנפיים, אני בטוח שאם תחפש טוב תגלה שיש אנשים טובים, וגם מעשים טובים. תביא כמה מעשים שנוכל להתבשם בהם, הטובים אולי יצילו את הרעים. רד יקיר שלי, שאוכל לראות בין הרוע גם איים של טוב". המלאך ה"מבואס" מהג'וב, ירד לארצנו. בכנפיו הצחורות ריחף מהארץ, לוגם את הנוף היפה שתחתיו, עיניו סוקרות את האדמה לנסות ולגלות את הטוב. ואמנם פה ושם גילה אנשים ומעשים טובים, צקלונו הלך והתמלא, מסתבר, הסביר לעצמו, שצריך לקלף הרבה רע כדי להגיע לטוב.

מאר"ג. כפר ורדים. תצלום: דובי זכאי

וכך, במשק כנפיים חולף מלאכינו מעל צפון הארץ, חג פעמיים מעל מבנה חדש יחסית, הרחבה לפניו פורחת בשלל פרחים צבעוניים. עפעף בכנפיו הלבנות ונחת באופן חשאי לחלוטין במבנה שנח במורד אחת הגבעות, בישוב הגלילי, כפר ורדים. שורה של עמודים וקשתות, מבנה יפה שבחזיתו עצי זית מוקפים בפרחים צבעוניים, מסדרון ארוך, שנראה כשדרה מקשר בין המבנים, אור של שלווה נח על המקום. החצר פתוחה לאור ושמש, במאמץ קרא מלאכינו את השם: מאר"ג כפר ורדים. עתה גילה עניין, כלא את כנפיו, התחזה לאדם מן הישוב, וכך יכול היה להסתובב בין החדרים, לראות, לשמוע וגם לשוחח. כסאות גלגלים חשמליים שסובבו ועליהם ישבו אנשים הסבירו לו את מהות המקום, יצירת איכות חיים גבוהה לאנשים עם לקויות. וכל זאת כשהם מוקפים בקהילה תומכת ובמשפחה. שילוב האנשים בחברה הרגילה, עם מדריכים ועשייה אמנותית, תוספת של חיבה אמתית הוסיפה ליופי אנושי. סובב מלאכינו בין האנשים פסע לתוך הסדנאות ולמד את המקום, כפנינה נדירה הבנויה על מורדות כפר ורדים, כך חשב לעצמו. את הכניסה למקום מפארת קורת בטון ארוכה, עליה נחות בשלווה יונים תמימות, היונים, פסלי קרמיקה פרי עבודת מחלקת הפיסול שבמקום, צבען לבן ותכלת. היונים המסוגננות הפכו כמעט לסמל של המקום, והן נעשות במסגרת אחת הסדנאות. המבנה יפה, טבול בטבע, עטוף במראות רעננים של פריחת החורף, בכל היופי הזה משתלבת אוכלוסיה של אנשים מוגבלים, חייהם קשים בכל יום, ועם בואם למקום הקושי נעשה יותר קל. הם ממלאים את החדר ללימוד מחשבים, סדנאות קרמיקה, שומעים הרצאה. כדי לתת עוד פן לתעסוקה הוקם במקום בית קפה יפה שצופה אל הנוף, בו מוגשים גם מאכלים קלים. בינתיים המקום מנוהל על ידי אנשי מקצוע, אבל במשך הזמן ישולבו בו בני האוכלוסייה המיוחדת, הם שיישרתו את באי הקפה. בצמוד הוכן גם אולם כנסים נוח שמצויד בכל האביזרים.

מאר"ג. כפר ורדים. תצלום: דובי זכאי

בנעימות ונינוחה גאה מסתובבת רותי גופר, מנכ"לית עמותת 'כוכב הצפון', חולפת כצל חם בין החדרים, לוחשת משהו למדריכים, מניחה יד רכה על שנים מהמתנדבים, משוחחת עם אחת המשתתפות בחוג הקרמיקה שהגיעה מכפר דרוזי בסביבה, ואביה מלווה אותה, פוגשת את בני המשפחה. ודואגת למשפחתם של המתנדבים אותם אלה שתרומים מזמנם ומרצם וגם מכספם כדי להוליך את הקבוצה לתהליך של יצירה. ידידנו המלאך אסף ואסף דברים טובים, אגב, הנתינה, חייך לעצמו, קלה מאוויר, אין היא מכבידה, להפך היא מעניקה כעין הילה רכה סביב הנותן.

מלאכינו ידע את הנוהל, הוא חוזר לשמיים, פורק את מטענו מול פקידי מלאכיים חסרי הומור, אלה מצוידים בעפרונות מחודדים ובכתב יד מסודר וקטן רושמים ביובש את הממצאים, ליד שמם של רותי וצוות המדריכים מוסיפים פלוס קטן, המסמך המסודר עובר לעיין ה"כל יכול". מלאכינו ידע שברגע שיעמוד מול פקידי המלאכים היבשים יוסיף במילים את מה שלא נראה, את הרעיון שובה הלב. הרעיון שבמקרה הזה הצליח, לשלב ביישוב קהילתי חזק, (כמו כפר ורדים), את האנשים המיוחדים שהחיים הקשו עליהם והם שזקוקים לתמיכה. הישוב החזק כפר ורדים ואנשים טובים יכולים לתת את הגב ואת החום.    




מנכ"לית כוכב הצפון, רותי גופר. תצלום: דובי זכאי

ידידינו מקופל הכנפיים ביקר גם בבית הקפה, הזמין קפה הפוך, (ראה שכולם מזמינים את המשקה הזה), ציין בפנקסו שחייבים להעלות מכשיר דומה לשמיים, לצוות המלאכים. לא נרחיב בעניין העוגות והסופגניות, טעם מכולן. ש"הביאוס" הפך אצלו ל"מבסוט" נפרד מהמקום, לא לפני שנגע בנגיעת מלאך, (ברכה מיוחדת של המלאכים) למקום. במשק כנפיים המריא לבשר את הבשורה גם בשמיים.

אז רק שתדעו, בדרכם לצפון או בחזרתכם מצפון הארץ, או אולי אתם שכנים גליליים ולא ידעתם אתם מוזמנים להגיע אל "מאר"ג - מרכז אמנויות לגסי הריטג'. לפגוש את האנשים, להכיר את הסדנאות, לשבת בבית הקפה הנעים במקום, לקנות משהו ממוצרי המקום. מול נוף הגלילי, לאכול משהו, לשתות. מי יודע אולי גם אתם תדבקו במערך הגדול של הנתינה הכתובת; מארג, רח' מירון 1א' כפר ורדים. 04-9971369.

להקמתו של מארג - מרכז אמנויות לגסי הריטג', שותפים: הקרן לפיתוח שירותים לנכים של המוסד לביטוח לאומי, קרן שלם, קרן רש"י, קרן ויינברג, קרן לגאסי, קבוצת שותפים פילנתרופיים PPSNI, משרד הרווחה, משרד הבריאות, הרשות המקומית כפר ורדים ועמותת כוכב הצפון. וכולם יבורכו. באמת, שווה לבקר.

בית הקברות בלגונה של ונציה. תצלום: דובי זכאי

2. קבורה בקומות ובתשלומים
באחד האיים, בלגונה הגדולה של ונציה יש בית קברות עתיק. המקום, נחשב כאחד היפים בעולם, (לא בית הקברות המפורסם של ונציה). אוהבי המקום שומרים לעצמם את המקום היפה, כדי להתייחד עם זיכרון יקיריהם. מספרים שבשעות הלילה המאוחרות יש התוועדות של נשמות, אלה מרחפות סביב האי המבודד, דנות על עניינים שברומו ולעיתים דנים גם בזוטות כמו מיקום קבריהם. בקרתי שם בשעות היום, באמת רצף של יופי וכבוד למתים, ששמעתי את סיפורם של הנשמות המרחפות בלילה ומיהרתי לשם בחצות, לצערי לא ראיתי נשמות מעופפות, למעט חתול מפוחד. בית הקברות מטופח ונאה בהשקעה קטנה יחסית. במרכז מצבות עטופות בדשא ומסביב קירות של קברים בקומות, בסדר מופתי. בחזית הקבר, תמונת המנוח/ה, כמה מילים עליו ופועלו, אגד פורח של פרחים צמוד למצבה הקטנה. לטובת המבקרים ניצבים סולמות מיוחדים כדי לטפס ולהגיע למגירה המתאימה, להניח פרח, או סתם לנשק את האבן או להחליף את אגד הפרחים. במקרים מסוימים הכבוד למת עולה כאן על הכבוד לחי. זהו בית קברות על אי בודד בליבה של הלגונה הגדולה של ונציה.

בית הקברות בלגונה של ונציה. תצלום: דובי זכאי

גם בארצנו שמעו (ולא למדו) את עניין הקבורה בקומות בבית קברות. כראוי למדינתנו שמקפידה מאוד על סדר במעמדות, מחפשים תמיד איך להעניש את העניים בגלל עוניים. בימים אלה יוצאת תקנה חדשה, אלה שאין להם ייקברו בקומות, בעלי היכולת ייקברו באדמה, כך יזכו לחזור להיות עפר כמו שכתוב בספר הספרים. לאחרונה שהריחו שיש כסף בנושא החלה לרוץ פרסומת ברדיו, דחוקה בין פרסומת המיץ ולתחתונית אינטימית, הפרסומת מבשרת לכל אחד מאיתנו על סידורי הקבורה, או במילה אחרת שנדע, במידה ונחליט להיאסף אל אבותינו מה מגיע לנו ועל מה נצטרך לשלם. בקצה הקדימון לקראת אחרית ימיינו ממליצים לנו שלא נהמר, רק שנדע. הרמז יותר מברור אם אתה חפץ במקום בטוח באדמה, תמהר ותשקיע סכום, תקנה את פיסת אדמה בבית הקברות, או שעד הגעת המשיח תמתין ארוז בתוך קומות. אולי כדאי לבקש כיווני אוויר טובים, אולי מרפסת קטנה. המשפט של טרומפלדור מקבל משנה תוקף: טוב למות בעד ארצנו, רצוי בתשלום.

הכנות לקראת החג במעיליא לפני כמה שנים. תצלום: דובי זכאי

3. חג מואר לעולם הנוצרי 
בימים אלה הנוצרים חוגגים את חג המולד ואת כניסתה של השנה החדשה. עצי אשוח מנורות צבעונית, סבא חביב בבגד האדום מנהג אייל צפוני רב כוח וצקלונו עמוס במתנות. יש כמה מקומות בארץ שאפשר לראות את קישוטי חג המולד, לשמוע את דינדון פעמוני הכנסיות. נצרת עטופה באורות וקישוטים, כל מרכז העיר מקושט בתאורת חג מרהיבה, שוק מתנות ומזכרות נפתח בכיכר המעיין למרגלות עץ אשוח ענק ומואר. הכנסיות על הגבעות סביב נצרת מוארות בקישוטי חג. שווה להגיע לנקודות תצפית כדי לראות את היופי שנח על נצרת.

הכפר מעיליא (ליד מעלות), כפר נוצרי יפה שנאחז במורדות הגליל העליון. בתיו מקושטים באלפי נורות, עצי אשוח רבים מחוץ לבית מוארים. הכנסייה שנמצאת בחלקו העליון של הכפר, טבולה באורות רבים ומולה ליד פסלה של הבתולה, מראה האסם המואר בבית לחם, מקום בו נולד ישוע, ליד הכנסייה מבצר עתיק, על המדרגות ניצבים צעירי הכפר בלבושו האדום של סנטה קלאוס. בישוב תרשיחא, (אח צמוד למעלות), בני המיעוט הנוצרי משתתפים בחגיגת חג המולד באורות וקישוטים. וכדאי לבקר בכל המקומות שהזכרתי. גם יפו מתהדרת הכנסיות בעיר מתקשטות באורות צבעוניים לקראת החג לקראת המיסה הגדולה. ביפו הכנסיות מקושטות באור מיוחד, בסמטאות סביב רחוב יפת, שהולכות לבתי הכנסייה קישוטים רבים.

אצלנו, חג החנוכה השנה מתחבר עם חג המולד, אמנם פחות אור, אבל יפה ומיוחד. מתקיימים סיורים בירושלים בשכונות הדתיות בעקבות חנוכיות, אלה מוצבות בחלונות, שולחות אור החוצה, אל הרחוב.

נרקיסים. תצלום: דובי זכאי

4. נרקיסים
המון המון נרקיסים ביער הקדושים, בדרך הנוף של קק"ל שמטפסת אל כביש 395. וגם רקפות.

5. ותודה
תערוכה מדהימה של צילומי עיתונות מהעולם ומהארץ. יצאתי מהתערוכה עם מחשבה אחת. למרות הכל, (שחיתות, דתיים חרדיים, הנהגה, וכו') אני מאושר שאני חי כאן. לכו לתערוכה, אחרי שתצפו בה ותראו את החיים הקשים במקומות רחוקים (וגם כאן בסביבה הקרובה) אני מניח גם אתם תגידו תודה. תערוכה מרתקת אך קשה. אחת התמונות הקשות פניה של אישה צעירה, (בת 18) שהושחתו כנקמה על שברחה מבית בעלה, אפה ואוזניה נכרתו על ידי משפחת הבעל. (הצלמת ג'ודי ביבר, מדרום אפריקה). תערוכת צילומי העיתונות העולמית והישראלית מוצגת במוזיאון הארץ. אל תפספסו.