טיול בין הפרקים

בעקבות אליהו הנביא, נביאי הבעל, הכרמל ובסוף הרבה דם. טיול עם מוסר השכל

לקראת הזריחה עמדנו בראש ההר, חסרי נשימה ומיוזעים, באותן דקות שלפני הזריחה, שהילת השמש האדימה את השמיים, רגע לפני שכדור האש הגיח, הוציא חברי את ספר התנ"ך וקרא בקול שקט: "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה באו מדבר סיני. ויסעו מרפידים, ויבאו מדבר סיני, ויחנו במדבר, ויחן שם ישראל נגד ההר. ומשה עלה אל האלוהים, ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר: כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל..." . המעמד, היה מרגש, השכיח מאתנו את קשיי הטיפוס על ההר. ... זה קרה לפני שנים רבות, באחד מטיולי לסיני, טפסנו אל ראש הר סיני בלילה בהיר.

חלפו שנים, שעת בוקר מוקדמת, אנו ניצבים על הר כרכום, במערב הנגב, רגע לפני זריחת השמש. הילה גבנונית, אדומה, מתרקמת מאחורי ההרים הרחוקים במזרח, אני עומד מיוזע ונושף מהטיפוס להר, לצידי, בחבורה רועדת מצינת הבוקר, חברי, (חבר אחר), מוציא את התנ"ך וקורא בדיוק את אותו הקטע. גם כאן המעמד היה מרגש, אבל התעוררה השאלה האם הר כרכום הוא הר סיני?

בטיולי בארץ אני פוגש מקומות רבים ששמותיהם מוזכרים בתנ"ך. החוקרים בדקו ומצאו וקוראים למקום בשמו המקראי, לעיתים, ועדת השמות, מיישרת קו, ומעניקה למקום את אותו שם מקראי או בצליל דומה. אוהבי 'ספר הספרים' מצטיידים בתרמילם בתנ"ך, בבוא הרגע שולפים הספר וקוראים את הפסוקים המתאימים. יש משהו מרטיט בקריאה בתנ"ך במקום המוזכר. אם זו קבוצה של מטיילים לפתע משתתקת החבורה, קולו של הקורא צלול ונישא מול הנוף ויש משהו לא מוסבר באוויר. הייתי נוכח כמה פעמים במעמד היפה והמרגש. אחת הפעמים מישהו קרא בהטעמה את הפסוקים, רוח נשבה ונשאה את המילים, לרגע ענן כיסה את השמש, קרניים בודדות הציצו והמעמד סחט אנחה ורעד של התרגשות מהחבורה שעמדה בראש ההר.

מאיר שלו מספ בהקדמה לספרו "תנ"ך עכשיו" לטיולי ילדתו עם הוריו: "... הורי טיילו אתי בין צרעה ובין אשתאול להראותי את מקום הולדתו של שמשון: אל נמל יפו, ממנו נמלט יונה תרשישה, מפני אלוהיו: מעל גג מנזר הנוטרדאם הראה לי אבי את גורן ארונה היבוסי, הידועה כהר הבית: מתל מגידו צפינו בנחל קדומים, נחל קישון, שגרף וטיבע את מרכבותיו של סיסרא. שמואל, יוסף, אליהו ויונתן היו גיבורי ילדותי לא פחות מקפיטן נמו, אמיל ומוגלי . .." (מתוך הספר 'תנ"ך עכשיו', מאת מאיר שלו, הוצאת שוקן). לא נותר לי אלא להצטער שילדותי לא עברה כך.

מה קרה על הכרמל

התמודדות, זה נושא הטיול, מי חזק יותר אליהו הנביא או נביאי הבעל? בפסל ב'מוחרקה' על ראשו של הכרמל תוכלו לראות מי ניצח, בנחל הקישון אולי נתרו כמה טיפות דם 

משהו מהתנ"ך:  "...ויהי כראות אחאב את אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עוכר ישראל. ויאמר לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך ביזבכם את מצות ה' תלך אחרי הבעלים". (מלכים). אחאב מלך ישראל נטש את תורת ה', ועבד את נביאי הבעל, נושא לאישה את איזבל בתו של אתבעל מלך צידון. אלוהי ישראל, שולח את אליהו התשבי להחזיר אותם ואת העם אל דרך הישר ותורת ישראל. שלוש שנות בצורת, היה העונש הפותח שמכריז אליהו מכאן נפתחת מערכה בין הנביא אליהו לבין אחאב שמגובה בנביאי הבעל, שיא השיאים במאבק התמודדות על הר הכרמל מול עיני העם, מי האל שיצליח להבעיר אש מתחת למנחה הוא האל המנצח. עובדי הבעל התאמצו לא הצליחו, ואחרי דברי לעג פונה אליהו בתפילה לאלוהים "... ותפל אש יהוה ותאכל את העולה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה לחכה." לעם, לא היה ספק מי הנביא האמיתי, נביאי הבעל נשחטו סמוך לנחל קישון.

    
                                                                                                                             תצלום: דובי זכאי

מסלול מלא דרמות לפנינו, סופו גם נוטף דם, גם בדרך ממתינות לכם כמה דרמות (מקומיות וקטנות). כ-17 ק"מ אורכה על דרך העפר הכבוש, זהו אחד המסלולים הארוכים והיפים בכרמל. אפשר להתחיל בדרך העולה מכביש 70 (פורדיס עד צומת אלייקים משם שמאלה לכיוון דאליית אל כרמל (כביש 672). אחרי כ-5 ק"מ תבחינו בשלט עץ, 'דרך קרן הכרמל', פונים ימינה לדרך עפר. מעבר בקר שמחכה לכם זו הדרמה הראשונה, צריך לעבור בזהירות, בהמשך הדרך עבירה לכל כלי הרכב בתנאי שנוהגים בזהירות. השביל חודר ליער קק"ל, עצי אקליפטוס, אורנים וחורש טבעי, קיץ יגע כבר נח עליהם. תצפית נוף מדהים משתרע למטה, מדרום, בתי יוקנעם עלית, הישוב 'עין העמק' נח על גבעה עטוף בירוק, פרקי הנוף הקצרים מציצים בין הנוף עצי יער צפופים, מפעם לפעם יש נקודות תצפית שווה לעצור. בהמשך השביל פונה צפונה, פה ושם נחרצים פניו, זכרונות מהגשם האחרון עם תוספת דרדרת אבנים, לכן כדי לנסוע בזהירות. לאורך השביל תצפית מדהימה על הראיה הירוקה של הכרמל, כמה עצי קטלב בינהם גדולים מאוד. אפשר לראות איך מתגנבים שולי עמק יזרעאל לתמונה. בהצטלבות תפנו שמאלה, שילוט קטן מראה את הדרך ל'מוחרקה' כביש צר ומשובש עולה למנזר, אתם נמצאים בקצה הצפון מזרחי של הר הכרמל, דיר אל מוחרקה מנזר הכרמליטים, הנוצרים מכנים את המקום ג'אבל מר אליאס (אליהו). מבנה יפה שנבנה בשנת 1883 ניצב בראש ההר, המילה 'מוחרקה' בערבית: "מקום התבערה", כאן (לפי המסורת) במת קורבנו של אליהו הנביא, כאן התקיים קרב הנביאים בין אליהו ונביאי השקר. מגובה של 482 מטר מול נוף עוצר נשימה. הנס והעדות לקיום אלוהים אחד הפך את המקום קדוש לכל הדתות. על הקירות כתובות חקוקות באבן המספרות על המאורע, בחצר הוצב פסל גדול, בו נראה אליהו דורך על ראשו של אחד מנביאי הבעל ומניף חרב. החצר פינת יופי מקסימה, באחת הפינות גן שהפסלים בו נעשו מאבני המקום, בצד פסלה של מריה מהדקת ידיה בתפילה ופינות ישיבה. תמורת תשלום סמלי תוכלו לעלות למרפסת הענקית שנמצאת בקומה השניה, עם מראות נוף נפלאים שביום בהיר אפשר לזהות את החרמון, למטה נפרס עמק יזרעאל, כדאי להצטייד במפה כדי להתאפס במיקום, על הרצפה חיצים שמצביעים על הכיוון.

הטיול עוד לא נגמר, חוזרים לדרך נוף כרמל וממשיכים איתה צפונה, מכאן נחשפים המראות נפלאים של קריית טבעון, לאט לאט נגלים ה'לבניות' של מפעלי הזיקוק, זנבון של קצהו של עמק יזרעאל,  לאט לאט הולכים ונגלים מראות נמל חיפה ואחר כך מראות החוף המערבי של חיפה, ביום בהיר המראה מכאן מופלא. השביל מסתיים בחניון 'יער היערנים', שמתחבר לכביש 7212 שיורד בפיתולים יפים עד צומת נשר.

למי שיש עוד כוח כדי לסגור את סיפורם של נביאי הבעל, קרן קימת הכינה לכם כמה פארקים על גדות נחל הקישון, חלק זה של הנחל המזרחי אינו מזוהם (אם כי לא מומלץ לטבול ובטח לא לשתות) והמים זורמים בו בחדווה, הנחל רחב, לאורכו הרדופים מנוקדים בפריחה ורודה, מדשאות, עצי אקליפטוס ענקיים, פינות ישיבה ואפילו דגם מיוחד של תחנה ורכבת העמק. פארק משחקים גדול לילדים. על הקישון סיימו את חייהם נביאי הבעל ואולי תוכלו למצוא מספר טיפות דם שנותר מהטבח שערך בהם אליהו הנביא והעם. 

איך מגיעים: בצומת נשר פונים ימינה, דרך כביש 752 עד צומת יגור. מכאן לכביש 75 עד צומת העמקים, להמשיך בכביש 70 עד צומת התשבי, שמאלה לכביש 722 ושוב שמאלה לכיוון קריית חרושת, משם יש שילוט ל'פארק הקישון'.