לאן נעלמו המים בבירכת רם? איפה האוהדים המסכנים של הפועל תל אביב יכולים גם לאכול? איך שר התחבורה מנציח את עצמו ומכער את הארץ? וכמה מרווחים ראשי העמותות?
הבריכה שנעלמה
צר לי, תקלה גרמה לי למחוק את התצלום של בירכת רם הגוועת בצפון רמת הגולן. כידוע, טוב מראה עיניים, אך לצערי תאלצו להסתפק בקריאת המילים הכואבות על מה שראו עיני.
חלק מתושבי מג'דל שמס, בצפון רמת הגולן מטפסים אחת לכמה ימים, לשבילים המקיפים את בריכת רם, הם מגיעים כדי לראות ולבכות על מה שקורה לבירכת רם, שהיתה לסמל וגאווה לרמת הגולן. "העין הכחולה שמתחת לחרמון", כך נהגו לכנות אותה. הנוף הציורי של הבריכה העגולה מפאר גם היום תמונות של נופי הגולן. בתמונות רואים את "העין הכחולה", בירכת רם, נטועה במרכז שלג לבן צחור, ויש מקום המשתווה ליופי הזה?. בימי החורף, רבים מהמטיילים היו נוהגים לטפס לישוב הקטן נמרוד, שם מנקודת תצפית מרוחקת רואים את האגם הכלוא בשלג לבן, הציוריים מבין המתבוננים הוסיפו כינוי מתאים למראה, לראות את הלבן סביב העין הכחולה. ובכן לצערנו היופי הזה כמעט ונעלם.
המים ירדו, ירדו עד כאב ובני מגד'ל שמס כואבים את המראה ומבכים את סופה. לאחרונה התבשרנו שהדגה הרבה שהיתה באגם כמעט וחוסלה לגמרי בגלל מפלס המים הנמוך וחוסר החמצן במים, לאחרונה דגים רבים היו פזורים על הגדות הנסוגות ומקום נמלא בריחות מצחינים. הגופים שאחראיים לשאיבת המים לא היו מוכנים לפנות את המטרד והצחנה והריח נורא חייב את התושבים לפנות את המטרד. הגשמים המועטים שירדו בשנה שעברה לא הספיקו להחזיר לבירכת רם את זוהרה, המפלס הלך וירד, למרות האזהרות המשיכו לשאוב מים בקצב שרצח את האגם. שאיבת היתר הלא מתחשבת הכריעה את הכף, גזר דין המוות חל על הדגים, ללא משפט, ללא הצדקה. לחובבי היופי של רמת הגולן נותרו רק התמונות. השמנה גם צפוייה להיות שנה קשה למשק המים והבריכה היפה שהיתה בצפון הגולן כנראה תעלם לגמרי.
מקום אדום
אוהדי הפועל תל אביב יכולים למצוא נחמה במקום רחוק מתל אביב, מקום שכולו מוקדש לאדום, פולחן לקבוצה אהובה. בישוב הקטן א-נאעורה, שנמצא על כביש שמחבר את צומת עין חרוד, (על כביש 71), עם כביש 65 (ליד דברת), יש תחנת דלק קטנה. בצל העצים, בשולי התחנה, מקדש קטן המיועד לאדומים מתל אביב. האמת, אני לא מבין ולא מתעניין בכדורגל, (פגם או יתרון, תלוי למתבונן), אבל מי שמגיע לתחנת הדלק ולמקדש הקטן לא יכול שלא לחבב את המקום, בגלל האנשים, אבל בעיקר בגלל האוכל. אם הוא אוהד כנראה שתהייה תוספת לחיבה גם קיר ההנצחה שיש לאדומים בתוך המסעדה.על הקירות תלויים צילומים ענקיים של שחקני הקבוצה, צילומים של בעלי המקום מחובקים עם השחקנים, חולצות אדומות, סמלי המועדון, כדורי רגל וצעיפים אדומים מתוחים.
א-נאעורה, הוא כפר ערבי לרגלי גבעת המורה, ממזרח לעפולה, נאעורה, פירושו, גלגל המים שמעלה את המים מהבאר. הישוב נח על שרידי ישוב עתיק, עוד מתקופת הברזל, נתגלו שרידי ישוב מהמאה ה-12, ובמאה ה-18 הגיעו לכאן חמולה זועביי והתיישבו במקום וכאן גם נמצא המקדש הקטן להפועל תל אביב..
אבל ההבדל בין מקום זה לאחרים הדומים לו בארץ זו ג'מילה. מי שמגיע אל המקום, ומתרכז בדבר העיקרי, מגלה את המטעמים שמכינה ג'מילה. סלטים מעולים, תבשילי ממולאים תבשילים ופלאפלים מעולים. לפתע מתגלה "המקדש הקטן" להפועל כגירסת כיסוי למשהו יותר עמוק וטעים, הפעם הזו האוהדים של הפועל תל אביב בכלל לא מסכנים, ריאד, בעל המקום, אוהד שרוף של הפועל תל אביב, (ג'מילה בשלנית מעולה, ולא ברור אם היא אוהדת. הסדר הנכון של ריאד צריך להיות כך, להעריץ את האוכל, ולקשור לה את הכתרים לג'מילה ולא לקבוצה שרחוקה ממנו. אך מי יבין לליבו של אוהד.
יתכן וזה המקום לערוך מפגש לפני הדרבי העירוני כי דרך האוכל יגיע השלום.
אצל ג'מילה, בתחנת הדלק של נאעורה.
שלטים בכל פינה
י
פה עשה שר התחבורה שהוסיף לצד שמו את שמו של ראש הממשלה, שניהם מככבים בשלטים בצידי הדרך שמבשרים על שיפוי הכביש או הצומת לטובת ציבור הנהגים לצד. את "מכת" השלטים אנו, הנהגים, רואים בכל צומת וכביש ברחבי הארץ. השלטים הענקיים מבשרים על העבודות שנעשות או יעשו בצומתים. שלט גדול, מפריע בצד הדרך, מיותר ומעצבן את הנהג, צורתו מלבנית גדולה, חץ דינאמי מעוצב וטקסט שמספר על העבודה שנעשית. על החתום שר התחבורה וראש הממשלה. ובכן, שר התחבורה היקר, אתה הוא הסולל והבונה? האם שברת תוכנית חיסכון פרטית שלך או של ראש הממשלה כדי לשפץ את הצומת? אתה עושה עבודה שלשמה נבחרת, הקרדיט מגיע לפועלים המהנדסים המתכננים והקבלנים, אתה רק נתת את הכסף שלנו , (זוכר, שלנו), למטרה הזו. אז למה להעמיס על הכבישים שלטים מיותרים שאינם תורמים דבר לצומת ולדרך אלא תורמים לך ולחברך קרדיט מיותר. (אגב, כל שלט מחירו כ-19,000 שקל. מן העיתונות).
סליחה על הדימוי שהשלט מעלה לי, דימוי שלצערי מכאיב קצת בצוואר. בתקופת שלטון הרומאים הקיסרים, הקונסולים היו מפזרים לאורך הדרכים את פסלי ראשם, אלה ניצבו על עמוד שיש מסוגנן, לצד עמודי המייל. וכך גם ההדיוטות ידעו מי הבונה והסולל. שהתחלף הקיסר או המנהיג קיצצו את ראשו מהעמוד והחליפו בראש חדש.
להבדיל קצת צניעות לא תזיק לשר התחבורה, ולמרות הכל מילת תודה, תודה לך שלא הכנסת את תמונתך לשלטים.
די עם השנור
קיבלתי מייל שמספר על משכורות השמנות של ראשי העמותות שרבים מאתנו תורמים להן, לתומי חשבתי שבראש העמותות יושבים אנשים שעושים את תפקידם הקדוש בהתנדבות. זה מזכיר את הסיפור על מקבצת הנדבות שהיתה עומדת לקבץ את הפרוטות ליד סניף של אחת הרשתות הגדולות. מקום טוב שמעורר את רחמי הקונים ומצפונם. אחת לכמה זמן היתה אותה מקבצת נדבות אוספת את המעות הרבות, נכנסת לסניף, כקונה מן המנין, מטילה את שקי הכסף על הדלפק ורוכשת טלוויזיה צבעונית, מקרר, או משהו חשמלי אחר. אותם רחמנים בני רחמנים שזרקו לה פרוטות לאוכל של משפחתה ושלה לא ידעו שהכסף גם נועד לשמנת. אז כדאי שתציצו ברשימה לפני שאתם מכניסים את היד לכיס.
אקו"ם