חמישה הירהורים כתובים

אצלם, בכפר טודרה - למה אין מספרים? - הים שנרגע - שעתיים בטבע - בדרך לבית הספר

אצלם, בכפר טודרה

לשמחתי, גם עדות אשכנז אימצו את מנהג האותיות בדבש שנקלח היישר מהרי האטלס, בכפר טודרה, במרוקו. קיבוץ מבוסס בעמק יזרעאל אימץ את המנהג היפה שיובא לכאן עם יהדות מרוקו. על פי המסופר, לקראת לימוד הילד את אותיות הא-ב נהגו בכפר טודרה לצפות את האותיות בדבש מתוק. הילדים הרכים, שבאים לראשונה בחייהם למפגש עם הא-ב, ליקקו את האותיות המתוקות וכך נקבע בזיכרונם כיום מתוק לתחילת לימודי המקרא. תענוג לשמוע שעדה אחת מאמצת מנהג מעדה אחרת. והרעיון כל כך נכון.  

למה אין מספרים?

הסיפור פשוט ומעצבן. לצערי כמעט כל הארץ נגועה בו. לפני כשבוע הילכתי ברח' יפו בירושלים בחיפוש אחר מספר בית מסוים. רחוב יפו מרכזי ידוע ומוכר בבירה. צריך הייתי להגיע לבית מסוים ברחוב. לצערי, כמעט כל הבתים היו נטולי מספרים. גילתי, שגם הבירה כמו חלק גדול מערי ישראל משתדלת להקפיד שלא יהיו מספרים על הבתים. רק על בית אבן אחד, אומלל, גילתי מספר חלוד שאין דרך לקרוא בו. בקיצור, הילכתי מהלך ארוך עד שגיליתי את מספר הבית שמוטבע בשלט של אחד העסקים. מאותה נקודה התחלתי לספור לאחור עד שהגעתי למחוז חפצי.

למה אין מספרים על הבתים? אתם שואלים, ככה. אתם אומרים, ככה זו לא תשובה, אז תדעו, ככה היא כן תשובה, אחרת לא ברור למה לא אוכפים את החוק לציון שמות הרחובות ומספרי הבתים בערים ובישובים. ובינתיים, אתם צריכים מספר? תמשיכו לחפש. 


תצלום: דובי זכאי
 

הים שנרגע

בדיוק הזמן לרוץ לים, אם יש לכם טיפה של זמן פנוי לכו לים. החופים ארוכים מתחילים להיות שוממים. הים צלול נקי, נעים, פחות חם, כמו גן עדן קטן אצלנו בארץ, בימי חול כמעט נקי ממשתמשים. אפילו המצילים מתכנסים בצל הסוכות שלהם, באין חתיכות שזופות שרובצות בשמש נמנעים מלשדר דברי חוכמה ברמקולים ואפשר לשמוע את רחש גלי הים המתרפקים על החול. בקיצור רוצו לים. וכמעט שכחתי, ימים אלה השקיעות הכי יפות ממתינות לכם בקצה היום, מחול של עננים, צבעים ושמש, ראשיתו של סתיו הם בונוס לחכמים שהלכו לים.

שעתיים בטבע

הלכתי, סליחה רצתי, לסרט 'ארץ בראשית', שעתיים תמימות נטשתי את הכרך הגדול, בחשיכה הסמיכה ביליתי עם בעלי החיים שמככבים בסרט, הנאה צרופה, יכולתי לראות את התנים, הזאבים, את הצבי ואת בעלי הכנף, שהמצלמה של משה אלפרט ליוותה את חייהם בקן במאורה וגם במסלולם של העופות אוויר. בחדות מדהימה עקבה אחרי מהלכי החיזור והאהבה, גידול הצאצאים. הצלם משה אלפרט טרח במשך שנים רבות לעשות עבורנו את העבודה של תצפית מחקר ובסבלנות אין קץ הביא לנו את הטבע במרחק של רכישת כרטיס. שהוא מוקף בחבורה של יוצרים שכתבו ערכו וקריינו. פשוט תענוג של שעתיים להשתחרר מהבלי הפוליטיקה, הסיאוב, השחיתות וכסף. לחזור לאמא טבע, (לראות גם את הנזקים שאנו בני האדם מחוללים לטבע). טיפ קטן, לאלה שעדין לא ראו את הסרט. להנאה בצפייה בבעלי החיים יש תוספת נהדרת, אלה צילומי הזריחות והשקיעות, נתיב העננים והשמש המציצה. יופי הבריאה בשלל צבעים.

תודה גדולה לאמן, תודה לגופים שתרמו ותמכו כדי שהסרט הזה יזכה להקרנות הוגנות גם בתפוצה מסחרית. יופי של סרט רוצו לראות.

בדרך לבית הספר

החגים הבאים מאפשרים לנו עוד פסק זמן בו אפשר לנצל לטיול קטן וחשוב, עם הילדים שכבר הולכים לבד לבית הספר), אפשר לעשות איתם את המסלול הפחות מסוכן, לבחור במסלול הטוב יותר והפחות מסוכן. ומה לעשות לשנן וללמד שמעבר החצייה כבר אינו אי של בטחון על הכביש. שצריך להקפיד ולהתבונן לפני חציה ובכלל לפני שמתקרבים לכביש. בדרך אגב ללמוד גם צידי הדרך, הרחובות, להכיר את מקומות המסתור מפני הגשם בדרך הביתה, איך להגיע במהירות הביתה אבל בביטחון. וזה הזמן להשקיע בשיחה נעימה, קצת זמן איכות של ילד עם הוריו. בין שאר עיסוקי וטיולי החג אפשר לשלב גם את הטיול הנ"ל.