חו"ל אינו רק טיול, מעלילות רעייה ושלוש בנות.@ חתונה בניכר, ההבדל בין חתונה כשרה לאזרחית. @ צימר תמים, או, מבוא לסרט פורנו
"שעתיים וזהו, בסדר? ממש מעצבן, אתן בכלל לא רואות את העיר, חבל, עד שמגיעים לאזור כל כך יפה אתן הולכות לקניות מטופשות".
מטופשות? שלחו בין מבטי איבה, שלוש בנות ואמא אחת. בקצהו של כל מבט זלזול, מה אתה מבין בכלל?
כך מתחיל מפגש עם עיר קטנה, בראשית הטיול לחו"ל. שבועות של תכנון, ישיבה על המפות, פתיחת ספרים, חפירה באינטרנט למצוא את המקומות המיוחדים לאיזור הטיול.
"זוכרות? שעתיים בלבד ואנחנו ממשיכים."
האמת ככה מתנהל בית של רוב נשי מוחץ, אמא ושלוש בנות. ואבא אחד מיותר. בדמוקרטיה נהוגה בבתינו, אין לי סיכוי, הרוב - בלוק חוסם. רק אני והכלב נשארים במיעוט גברי, (ולכלב כידוע אין זכות הצבעה). אמנם, המקום שהגענו אליו, בטיול, מיוחד במינו. המטיילים מספרים בכתובים במילים רבות של סגידה ליופי, פראות הטבע ומסלולי טיול רגלי ובאופניים. המדווחים הצביעו על מקום שאפשר להתאחד עם הטבע, גבעות ירוקות ונחלים זכים, לקבל הוכחה שיש מקומות בעולם שהתברכו.
אבל כאמור, מול ארבע קומות של בגדים, במחירים "מגוחכים", בעירה נידחת, יפרדו דרכינו, אני אלך אל הגבעות והנחלים והן אל המדפים והקולבים. עוד רגע, מאפסים שעונים מול נשות הבית, עוד שניות אני דרור לנפשי, להנות מהיופי של המקום.
לא הספקתי לעשות צעדים ספורים, בדרך אל החופש, ורעייתי הדואגת ממהרת אחרי, בוא, בוא, אין לך מושג כמה זול כאן. במקום לקנות בארץ במחיר מופקע נקנה לך כאן. עזבי, אני מתגונן, רואה איך דמותו של הדרור החופשי הופך להיות קצוץ כנפיים, איך פיסת החופש הקצרה נארזת בין ערימות של בגדים ונשים שמקשטות את הידיים בשלל מלבושים.
אין צורך, אני מתגונן, הארון שלי מלא בבגדים שאיני לובש בכלל. אין צורך, לכו לדרככן, אני כבר אטייל לי. לא! מתייצבות לצד האשה בנותי הדואגות, אתה חייב אין לך אפילו חולצה, ועוד מעט החגים.
נגררתי, מה אעשה, כבר אמרתי, הרוב קובע. ובאמת המקום מרשים והמחירים זולים להפליא. המקום הומה ככוורת פעילה, מקום ענק שמכל בגד מציצים אליך תו המחיר הזול. כמעט לא מותרים להן ברירה אלא לגשת, לקטוף את הבגד ולמלא את סל הרשת שהלבישו עלי בכניסה. אחת הבנות או רעייתי הדואגת עוצרות ממששות ומעמיסות את סל הרשת, ואני הוא שאוחז בסל. בין סנדל מעודן לתיק מנומר שהיה מדליק את יצרו של כל נמר בוגר וגורם לו לקפוץ מחברברותיו, חולצות מכל המינים ומכנסיים וחצאיות רבות. מהו החופש שלי מול מעצמת קניות בעיר נידחת באירופה, הזמן הולך ואוזל, אני מתנחם בסיכוי שעוד מעט נעוף מפה היישר אל המכונית, שם נשב יחד, נפרוס את המפות, נפתח את הדפים שכתבתי במשך לילות, נתחיל את הסיור כראוי לחובבי טיולים שכמונו.
זה אני, הקולב המתנייד, כמעט נעלם בין הבגדים התיקים הנעלים ודוגמת הנמר. התוויות עם המחיר היקר, המחוק והמחיר הזול הגלוי מסתירות לי את דרכי.
שעתיים חלפו, ערימות הקניות הלכו וגבהו, אני יושב על כיסא בודד לבעלים נואשים. כוחי כשל, מדי רגע מגיחה אחת הבנות, מטילה עלי את הבגד הזול, וממשיכה לנבור במציאות. אחרי דקות ארוכות הבנתי, יכולתי להשיג רוב גברי לו נשארתי בבית והבנות ורעייתי היו נוסעות לבד לארץ הבגדים הזולים - בלעדי. שפני לבשו ייאוש תהומי התעוררו נשות המשפחה, התייצבו בתור לקופה, שחררו אותי מהכובד של חצי מחיר. קליל ומלא תקווה להמשך הטיול נוכחתי שיש עוד ששלב בקנייה, רגע לפני הקופה, בה כל אחת מראה את הקניות שלה לאחרות, אלה בוחנות, בודקות ומביעות דעה נאורה על הפריט, וכדרך דמוקרטיה, הרוב מחליט, מה עובר לתשלום בקופה ומה נותר מיותם בסל ליד הקופה.
ואחרי... שכולנו באוטו, (באיחור של שעתיים), יוצאים אל הקסם והיופי של המקום. רעייתי לצידי, שלוש היפות מרוכזות מאחור ומשלימות בשיחה ערה חוויות מסערת הקניות שעברו. אנוכי משמש כנהג/ סבל/ מדריך. באתר הראשון שעצרתי, אין להן כוח ללכת, הן הרוסות. אני נוסע לאט עוצר בצידי הדרך, ומצביע אל האתר המרחוק, ומפליא להן את התיאור המילולי. האמצעית בין הבנות שדחוקה במושב בין שתי אחיותיה הבוגרות מייבבת שהיא לא רואה כלום, שתי הבוגרות, מדייקות באבחון, מסבירות לה שממילא אין מה לראות. רעייתי התשושה, הרוסה, הקניות הנבירה והמדידות האין סופיות הרסו אותה. הבנות כבר רעבות, מזמן לא אכלו, קיפלתי את המפות, סגרתי את הספרים וציינתי לעצמי עוד מסלול שאני צריך לעשות לבד.
מסעדה עם טעמי המקום? לא! מה פתאום! לא מכירות = לא טעים. כרגיל סיימנו במקדונלד.
וכך נגמר יום אחד של חופש. האחרים היו לא היו שונים מיום זה. אחת המצודות לאורך הדרך שהן הסכימו לערוך בה סיור בזק הספיקה להן להבין את העיקרון. את מרכזי הקניות זיהו בלי מפה וספרים. מסתבר שהידע הוא עניין של בחירה. גם אני למדתי, לכל אחד יש את החו"ל שלו.ד
ענין של בחירה
את החופשה "קינחנו" באירוע משפחתי, חתונה בניכר. היהדות הפסידה לטובת הגויים עלמה נאה, יהודיה כשרה, שבחרה בגוי חמוד לחלוק איתו את חייה. הטקס היה אזרחי, אני חייב לציין שהיה מרגש, בכל אופן יותר מטקס נישואי בארץ, בטקס עברי מלא. אז, הרב המזוקן, האיץ בי שאשליש לידו סכום כסף נכבד, ציין בטרוניה שאין לו זמן, שאשלם לו על המונית. למרות שהתלונן על חוסר זמן היה לו ולעוזרו מספיק פנאי להישאר ולטעום מכל המאכלים.
דיווחו לי
בכוונה איני מציין את המקום, אין לי דרך לבדוק לעומק את הטענות, אבל, שתי נשים שהיו בצימר בצפון, דיווחו, שבשעות הבוקר התגלה להן חור עגול ומסודר, בגג הצימר. על פי הבדיקה שלהן גילו מצלמה שכנראה הנציחה את חייהן באותו צימר, (התלבשו התפשטו וכו'). שאלתי למה לא דיווחו למשטרה, זה פלילי, הן אמרו שאחרי הבדיקה שלהן נעלמה המצלמה והחור כוסה. לך תוכיח.
מה שנותר להן להמתין לסרט שיעלה באחד מאתרי האינטרנט.
אני מניח שברוב הצימרים התופעה לא קיימת אך בכל זאת מצורפת אזהרה.
אקו"ם