לדקות ספורות נדמו הרי אדום כגחל לוהט. ערוצי הנחלים החורצים את המדרונות שבדרך כלל צבעם כהה בולט, צבעם נמוג הפך שטוח והתמזג עם צבעו הבוער של ההר. באותם הרגעים גוש ההרים הופך להיות תפאורת קרטון משונן בצבע אדמדם. ככול שהשמש גולשת מערבה צבעם של ההרים הופך לסגול חיוור. אחר כך נעלמת התמונה באד אפרפר ונמוגה בחושך היורד. מי מפרץ אילת שבמשך היום כתם כחול המרענן את צבעי המדבר, הופך בדקות אלה לנטול צבע, כראי המונח למרגלות ההרים ואדום ההרים משתקף בהם. רק הר שלמה למרגלותינו לא משתתף בחגיגה הצבע של השקיעה. צבעו שחור, רובץ כדינוזאור זועף, ענק עם גב משונן שרובץ בין ההרים ועוד רגע יתרומם וינשוף להבת אש זועמת, בהר הזה צבעי השקיעה הרכים נבלעים בגוש הסלע הקשה. עשר דקות בלבד וכל המראות הקסומים במזרח נעלמים. בעקבה הרחוקה כבר עולים אורות, שרשרת של זהרורים, שנדלקים האחד אחרי השני. גם העיר אילת מתחילה להתקשט באורות צבעוניים.
עתה הזמן להסתובב להצגה השניה, במערב. היכן שכדור השמש נעלם במערב. התחמושת של השמש נחלשה, הצבע הרב שהושקע במזרח עבר לצידה של לכדור האש ההולך ומאדים. עתה הדרמה מתחוללת מעל הרי אילת. גווני כתום מצטיירים בשולי השמיים, כדור אש ענק יורד לאיטו עד שנעלם מאחורי ההרים הרחוקים. אור היום גווע לאיטו, הרי אילת הופכים קודרים, שחורים. הרי אדום הרחוקים הפכו להיות צל קודר מול שמיים מתכהים. אבל ההצגה מסרבת להסתיים, במערב, כדור השמש שנעלם מאחורי הרי אילת משאיר שמים זהובים עם נגיעות רכות של עננים משייטים, צלילי ההרים הופכים לאפורים, אחר כך משנים את צבעם לשחורים, קודרים ומשוננים. בשמים המתכהים כבר זוהרים הכוכבים וזה הזמן להתפנות מההר הבודד, להשאיר את ההר לרוחות הלילה ולחזור בשביל משובש הירוד לכביש לאילת.
(הר יואש נמצא מעל כביש 12, הכביש המערבי היורד לאילת. מתנשא לגובה של 734 מ' וממנו תצפית נפלאה על ארבע ארצות. ממלכת ירדן, ערב הסעודית, מצרים וכמובן אילת)
מפגש עם דייג
במשך כמה ימים יצאתי אל חופים נדחים, התחלתי את ההליכה מעט לפני השקיעה והמשכתי את המסלול הרגלי לתוך הלילה. ניצלתי את הימים בהם הירח היה במלואו והטיל פס אור ארוך על המים. באותם הימים הים נח מזעפו, גלים רכים התרפקו על החוף השומם, פה ושם נתקלתי בדייגים שזרקו חכה וחיכו בסבלנות לדג שתעלה חכתם. צפיפות לא היתה במקום והלכתי בחול השומם שואב כוח ורוח מהים הסבלני, כרבולות עדינות של קצף הגלים הבהיקו בלובן בים השחור. סמוך לישוב ערבי עצרתי ליד דייג חכה, הוא ישב על כסא פלסטיק שבור, עישן סיגריה והתבונן אל החלל השחור, אל הים.
שלום, אמרתי
שלום, ענה לי, שב הזמין אותי לשבת על החול לצידו. 'שאתה עומד אתה מפחיד את הדגים', צחק.
ישבתי, דקות ארוכות של שקט מצד שנינו, התבוננות אל הגלים שמסתערים בעצלנות על החוף.
אני מהכפר הסמוך, הסביר לי, שאדע שהוא ערבי.
כפר נחמד, התחנפתי
אל תגזים, צחק, וכיבה את הסיגריה בחול.
תראה את הירח, שינה את הנושא, שיש ירח כזה בשמיים מה צריך הבן אדם.
דגים, אמרתי לו וצחקתי
אחרי דקות ספורות הוציא מתרמיל ניר כסף, הדליק מדורה קטנה, לאור פנס חיוור ניקה את הדגים, ארז אותם בקיפול מיוחד בנייר הכסף, פיזר תבלינים, בצע שני בצלים ושלח את נייר הכסף עם הדגים לאש.
השיחה לא קלחה, כל פעם היה פרץ של כמה משפטים ואחר כך שקט כדי לעכל אותם.
תראה, חייך אלי, אנחנו פה כבר שעה ומשהו, אין לנו ריב, אתה יהודי אני ערבי לא מכירים, סתם דייג ואחד שעבר בחוף.
נכון, אשרתי.
אמר פעם איש חכם, שתק לרגע עד שהעלה את הציטוט במחשבתו: 'שלום נעשה בין אנשים לא בין פוליטיקאים'.
הנהנתי בראש.
אגב זו היתה ארוחה מאוד טעימה.
.JPG)
צילומים: דובי זכאי
מפגש עם ילדי בית הספר
פעם אחת בשבוע, ביום שישי מתנזרים ילדי בתי הספר בראשון לציון מלהגיע לבית הספר עם האוטו של ההורים. רק פעם בשבוע, הילדים אמורים לעשות את דרכם לבית הספר ברגל. מבצע יפה של בתי הספר בראשון לציון שנקרא, 'שישי חופשי', הליכת בוקר מרעננת בבוקר אל בית הספר. מי שבכל זאת הגיע עם ילדו במכונית זכה לשיחה קלה עם סגנית מנהלת בית הספר, עם צוות המורים וגם הערה של הילדים שלבושים בחולצות לבנות וכובעים ירוקים.
אמנם זה ממש לא חיסכון גדול אבל יש במפעל הצנוע מסר חשוב לילדים, רבים מהם כבר הפנימו את הרעיון ושמחים ללכת ברגל. ניסיון לעשות את החיים קצת יותר ירוקים. השבוע הראשון עבר בהצלחה חלקית, חלק מההורים לא הבין, לא ידע או סתם התעלם, אבל היה מי שתיקן את הסוררים, מנהלת בית הספר וצוות של ילדים לבושים בלבן וכובע ירוק על ראשם העניקו דף הסבר להורה. בשבוע הבא כך מקווים יקפיד ההורה להלך עם ילדו ברגל לבית הספר.
כל הכבוד למבצע הנאה.
צמוד למשכן. התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע
מפגש עם חברי הכנסת - תרגעו
האמת שרואים את התנהלות והתלהמות חברי הכנסת במשכנם, תוהה הצופה האם זו כנסת ישראל? או אולי זו סתם המולת שוק ביום העמוס בשבוע, יום חמישי. חברי הכנסת היקרים, מצידי תוציאו את העצבים אחד על השני, ממילא חלקכם מצטייר בעיני האזרחים כגוף מסורבל, מיותר שזולל ברעבתנות הולכת וגדלה את כספינו. אבל למרות חוסר חיבתי אל רובכם אני חושש מעט לבריאותכם, חבר כנסת חולה, עולה הרבה יותר כסף למדינה. לכן, כדאי ש ת י ר ג ע ו. כדי להירגע אתם זקוקים לצאת מהמשכן, להלך למרחק קצר למקום שנמצא כמעט בתחום המשכן. אתר הצפרות של העיר ירושלים. מטרים ספורים ממשכן הכנסת נמצא צריף עץ יפה ובו נמצאים אנשי הצפרות של החברה להגנת הטבע. בהמשך לצריף, יש עוד מבנה, שלאורכו חרכי הצצה, אפשר לשבת במבנה, מוסתר מהציפורים ולצפות בהן שהן מגיעות לאכול ולשתות מים. בזמן הישיבה מציידים אתכם במשקפת. כאן, להבדיל ממשכנכם את השיחות מתנהלות בשקט, כדי לא להפחיד את הציפורים. כאן לומדים לראות את הציפורים שמגיעות לשתות לאכול ולהשתכשך בשלולית המים.
המקום נמצא כמה צעדים מבנין הכנסת ונקרא 'התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע', אם תרצו ממש להירגע תפנו לעמיר בלבן, מנהל המקום, בחור רגוע להפליא, הוא יספר לכם על הציפורים, על זוגיות ועל שירה של הציפורים, הנייד שלו 052-3869488. כמובן שהמקום פתוח גם לפשוטים כמונו, למען האמת, פתוח בעיקר עבורכם, אזרחים רגילים וטובים, גם לכם מגיע להירגע.
מפגש עם נסיכה
זה סיפור על נערה, יפה ומתוקה שמחלפות ראשה ארוכות ורכות. שערה הארוך הגיע עד מותניה וכל כולה יופי וחן נעורים. הנערה הזו גידלה את שערה רק למטרה אחת, לתרום חלק גדול מהשיער להכנת פיאות נוכריות עבור ילדים חולי סרטן. עתה השיער הארוך והיפה נגזר, ונתרם למטרה הקדושה. הנערה נשארה יפה אבל נוסף לה כתר של נסיכה. תודו נסיכה אמיתית.
אקו"ם