עוד חוצפה ישראלית

המעיינות שהיו פתוחים לקהל בעמק המעיינות (עמק בית שאן) אמורים להסגר והכניסה תהייה בתשלום. תזכרו את התאריך  

לפני כמה שנים, בתרועה גדולה הפך עמק בית שאן המוכר והידוע ל'עמק המעיינות', בצדק נקרא כך. המקום נחשב עוד במקורות כמבוא לגן עדן. מים נפלאים, צלולים וזכים, משיבים נפש ועין נובעים ממעיינות רבים סביב הגלבוע. הישראלים מכירים את המקום, בתנועת הנוער הילכנו במים הצוננים של נחל הקיבוצים. התגנבנו בליל ירח עם נערה לפינה הרומנטית בעין שוקק ונשארנו בלילה בשק שינה לצד המעיין המפכה. נתיבו של נחל חרוד נוקה ושופץ, (לצערנו היה מזוהם), והפך לטיול מקסים לאורך ערוצו. בעין מודע הצטלמנו על הדקל הנטוי ועוד מעיינות רבים, חלקם כלואים בתוך ישובי המועצה ואחרים הוקפו בגדר חסונה, כדי להיכנס לשם משלמים דמי כניסה. את האתרים שנותרו פתוחים לקהל מילאו רבים, רכבי שטח ומטיילים. לפני כמה חודשים התחילו השמועות על סגירת מעיינות המים בפני הקהל הרב, כותרות בישרו על החידוש החל מפסח זה. אנשי הרשות המקומית החליטו לסגור את המעיינות הפתוחים בפני הקהל. וכך, גם איזור יפה זה עומד להסגר כמו מקומות אחרים שנסגרו או ייסגרו בקרוב. בתי מלון קמו ואמורים לקום על חופים של כולם, תחנת גז בחופי הבונים, בית מלון בפלמחים בכנרת חופים סגורים ומי כמוכם, קהל הקוראים, הנפגעים העיקריים, מכיר את הרשימה ההולכת ומתארכת. בקיצור, אם תמשיכו לשתוק יגזלו מכם עוד ועוד.

עין שוקק. במימיו הומצא צבע הטורקיז

שהודיעו על סגירת המעיינות בעמק המעיינות נזכרתי בדמות נפלאה עובד דרור ז"ל, מי שהיה מנהל רשות הניקוז והנחלים ירדן דרומי. יחד עמדנו על תל שוכה (מצפה השלושה) והוא בהתלהבות סיפר לי על חזונו להפוך את המקום לעמק המעיינות הפתוח לכולם. לכאן הבטיח, יגיעו מכל רחבי הארץ. לזכרו ולזכר המעיינות שהיו פתוחים לקהל אני מפרסם את הכתבה ובה חלק מחזונו: 

(הכתבה פורסמה בשנת 2008)

"...לפני כמה שנים, עמדתי על תל שוכה, (מצפה השלושה). לצידי עמד עובד דרור, מנהל רשות הניקוז והנחלים, ירדן דרומי. 'בלענו' בעין את היופי מסביב. באותם הימים בשדות החל הקציר, קוביות תבן ארוזות היטב, סימנו את מסלולו של הקומביין הענק. טיפה מערבה, נראתה פיסה מכחול המים של נחל הקיבוצים. חום הקיץ כבר רבץ על עמק בית שאן, אד מהביל עלה, מעין מודע. אחרי לגימה ארוכה מנוף היפה אמר לי עובד: "פעם, תוכל לקחת אבוב, לצוף עליו מעין יזרעאל ועד מי הירדן". צחקתי, בן אדם טוב ותמים, שנים שנחל חרוד משמש כמזבלה אחורית לתושבי בית שאן. נחל הקיבוצים גדותיו מזוהמים, עין מודע, הפנינה הכחולה בעמק מזוהמת, אין שבילים, החקלאים מתנגדים למטיילים בקיצור חבילה של צרות. עובד לא איכזב, בכל כמה חודשים טרח לעדכן, עין מודע - הושלם הפרוייקט. גשר הקנטרה - נחשף ושוקם. גשר הבזלת הוקם מעל נחל חרוד. נחל הקיבוצים נותב ועוד. מדי פעם הייתי מגיע למקום, רואה ולא מאמין. בצינעה ובשקט, פרוייקט אחר פרוייקט הושלם, גופים גדולים וחזקים כונסו יחד תחת שרביטו של עובד, אתרים חדשים נפתחו לקהל המטיילים, מעיינות, שבילים ושבילי אופניים ועוד. השם "עמק המעיינות" התחיל לחדור לקהל המטיילים, החזון הוגשם כמעט במלואו. כתבה זו מוקדשת לזכרו של אדם נפלא, עובד דרור, חבר בית השיטה שבחזונו הדביק את כולם במעשה. עובד נפטר בחטף לפני שנה. המים החיים הזורמים בנחלים, מראשי ההרים הם עדות למעשיו ולאהבתו..."

אני לא חושב שעובד דרור ז"ל חשב שכך יהיה. לצערנו חלק מהמטיילים הופך את חיינו לסיוט של ערימות זבל. הרשויות מגייסות את הטינופת לעזרתן וסוגרות מקום למטיילים בתירוץ שהניקיון עולה כסף ומיד וגובים כספים ומטילות הגבלות על המטיילים.

עדין לא מאוחר להתקומם נגד ההחלטה על סגירת עמק המעיינות למטיילים. קולם של המטיילים לא נשמע חזק ונחוש מספיק. וחבל.