בפגישה עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שנערכה החודש בשולי פסגת נאט"ו בטורקיה, הייתה לסנאטור לינדזי גרהאם בקשה אחת.
עוד כתבות בנושא
גרהאם, רפובליקני מדרום קרוליינה, ביקש מזלנסקי לקדם בפני הנשיא דונלד טראמפ את הצעת החוק שיזם להחרפת הסנקציות על כלכלת המלחמה הרוסית. זלנסקי היה אמור לשוחח עם טראמפ מאוחר יותר באותו יום. כך סיפרו כמה גורמים אמריקניים המעורים בפרטי הפגישה, שדיברו בעילום שם משום שמדובר בשיחה פרטית.
ימים אחדים לאחר מכן נסע הסנאטור לקייב, ושם התבשר כי הבית הלבן החליט לתמוך בהצעת החוק. כדי לחגוג את הבשורה התקשר גרהאם לסנאטור ריצ'רד בלומנטל, דמוקרט מקונטיקט ושותפו הוותיק לקידום החקיקה. "מעולם לא ראיתי אותו נלהב כל כך", סיפר בלומנטל בריאיון. "הוא אמר לי: 'זה דיל ענק, לעזאזל. כולנו עשינו עבודה טובה'".
הכי מעניין
המנהיגות של גרהאם הביאתנו עד הלום
מחוקקים וגורמים שהיו מעורבים במאמצים לגבש הסכמה על חבילת הסנקציות נגד רוסיה מתארים את החוק כמעין אנדרטה פוליטית לעקשנותו של גרהאם. הסנאטור מת במפתיע ממחלת לב זמן קצר לאחר שחזר מאוקראינה, אך עד לשעות האחרונות בחייו המשיך לעבוד על הצעת החוק, שהמשא ומתן עליה נמשך יותר משנה. כמה מעמיתיו אמרו כי ללא גרהאם, החוק לא היה מתקדם.
"לא היה לנו ביטחון רב שזה בכלל אפשרי", אמרה אולגה סטפנישינה, שכיהנה עד תחילת החודש כשגרירת אוקראינה בוושינגטון. "ההתמדה והמנהיגות של הסנאטור גרהאם הביאו את כולם לנקודה הזאת".
עוד כתבות בנושא
ביום שלישי הצביע הסנאט ברוב של 86 מול 12 בעד קידום חבילת החקיקה. החוק יאפשר לממשל להטיל מכסים בשיעור של עד 100 אחוז על חמש המדינות הגדולות ביותר הרוכשות נפט וגז טבעי מרוסיה, לצד צעדי ענישה נוספים.
החוק גם יאריך את תוקפן של הסנקציות על איראן, בעקבות דרישה שהעלה ממשל טראמפ בשלב מאוחר של המשא ומתן. הבית הלבן הודיע כי הוא תומך בצעדים נגד טהרן, אך סירב להתייחס מעבר לכך למאמציו של גרהאם לקדם את החוק.
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי | צילום: EPA
תומכי החקיקה מציגים אותה כאחת מנקודות השיא של התמיכה האמריקנית באוקראינה בתקופת ממשל טראמפ השני, שהתאפיין בשינויים תכופים ביחסו לקייב ולזלנסקי. מחוקקים רבים טוענים שהלחץ הכלכלי עשוי לאלץ את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לפתוח במשא ומתן על הסדר שיביא לסיום הפלישה רחבת ההיקף לאוקראינה, שנכנסה לשנתה החמישית.
זלנסקי קרא למחוקקים לאשר את החוק במהלך פגישתו עם חברי הסנאט ביום שלישי בערב, לאחר שהשתתף בהלווייתו של גרהאם. "זה לא רק עניין של כסף", אמר זלנסקי לכתבים לפני שנכנס לאולם הסנאט וצפה במחוקקים מקדמים את הצעת החוק. לדבריו, החקיקה היא "איתות משמעותי" לתמיכתה של ארצות הברית באוקראינה ובאירופה.
עוד כתבות בנושא
ממשל ביידן הטיל כמה סבבים של סנקציות על רוסיה, שנועדו לנתק את מוסקבה מהמערכת הפיננסית העולמית ולהגביל את רווחיה ממכירת נפט. אף שהעיצומים הכבידו מאוד על הכלכלה הרוסית, הם לא עצרו את הקרמלין מלהמשיך במאמץ המלחמתי.
דוברו של גרהאם סיפר כי הסנאטור ביקש לגבש חוק שיפעיל לחץ כבד בהרבה על הכלכלה הרוסית. "אנחנו צריכים משהו עם שיניים, ואנחנו צריכים משהו גדול", אמר הדובר בתיאור החזון של גרהאם. "הוא כינה אותו 'חוק הסנקציות מהגיהינום'".
החוק שהפך לסמל
במהלך מערכת הבחירות הבטיח טראמפ שוב ושוב להביא לסיום המלחמה בתוך יממה. מיד לאחר ששב לבית הלבן החל לצמצם את התמיכה האמריקנית באוקראינה. בפגישה סוערת בחדר הסגלגל בפברואר האחרון האשים טראמפ את זלנסקי שאינו מפגין הכרת תודה מספקת על הסיוע האמריקני, והורה למשלחת האוקראינית לעזוב את הבית הלבן.
מחוקקים ועוזרים בקונגרס אמרו כי הפגישה הגבירה את חשיבותה של הצעת החוק שגיבשו גרהאם ובלומנטל. החוק הפך לסמל של התמיכה הדו-מפלגתית באוקראינה מצד הקונגרס.
עוד כתבות בנושא
בגרסתה המקורית הייתה הצעת החוק מאפשרת לממשל להטיל מכסים בשיעור של עד 500 אחוז על מדינות הרוכשות אורניום ומוצרי אנרגיה מרוסיה. בתוך זמן קצר היא זכתה לתמיכתם של 85 סנאטורים, מספר כמעט חסר תקדים בקונגרס המקוטב.
אולם הצעת החוק נתקעה בשל היעדר תמיכה מצד הבית הלבן. גם חלק מהדמוקרטים היססו להעניק לטראמפ סמכויות נוספות להגבלת הסחר, בעקבות המכסים שהטיל הנשיא על מדינות ברחבי העולם במסגרת מדיניות "יום השחרור" באביב שעבר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הסנאטור לינדזי גרהאם. | צילום: מעיין טואף / לע״מ
בתחילת השנה החלו כמה מחוקקים לוותר על קידום החוק. במקום זאת הם התמקדו בחבילות חקיקה אחרות שנועדו לפגוע בצי הצללים של רוסיה, המורכב ממכליות המשמשות לעקיפת הסנקציות, ולהעביר לאוקראינה סיוע ביטחוני נוסף.
כמה גורמים אמרו כי אחת מנקודות המפנה התרחשה לאחר שקבוצת מחוקקים בהובלת הסנאטורית ג'ין שאהין, דמוקרטית מניו המפשייר, ביקרה באוקראינה בפברואר. "אנחנו אוהבים את כל הצעות החוק שלכם", סיפר גורם אמריקני שהיה מעורב במשא ומתן, בתיאור המסר שהעבירו הבכירים האוקראינים. "אבל אנחנו צריכים משהו ממשי".
בחודשים שלאחר מכן הגבירו המחוקקים ואנשי הצוות בוועדת החוץ של הסנאט את מעורבותם בשיחות, בעוד גרהאם המשיך להפעיל לחץ על טראמפ. "אם רצינו להעביר את החוק בשני בתי הקונגרס, כנראה היינו זקוקים לתמיכה כלשהי מהבית הלבן", אמרה שאהין בריאיון. לדבריה, מבין המעורבים במאמץ, לגרהאם "היו היחסים הטובים ביותר" עם הנשיא.
עוד כתבות בנושא
עד פסגת נאט"ו באנקרה, נותר משרד האוצר האמריקני הגורם האחרון בממשל שהתנגד לחוק, כך סיפרו כמה גורמים. במשרד חששו מהשפעת הסנקציות והמכסים על הכלכלה האמריקנית.
בארוחת ערב שאירח שגריר ארצות הברית בטורקיה טום ברק, במעון הצופה על קו הרקיע של אנקרה, ניגנה נבלנית ברקע. במהלך האירוע ניגשה שאהין לשר האוצר סקוט בסנט. "הסברתי לו מדוע בעיניי היה קריטי כל כך לקדם את החוק", סיפרה שאהין. "הוא הגיב בחיוב ואמר שנקבל מישהו שיעבוד איתנו. הוא אמר שנצליח להשלים את זה".
עד סוף אותו שבוע הסיר משרד האוצר את התנגדותו. זמן קצר לאחר מכן פרסמו הסנאטורים שהובילו את החקיקה הודעה שלפיה ממשל טראמפ הסכים לתמוך בחוק.
דוברו של בסנט לא השיב לבקשה לתגובה.
"מעולם לא הייתי אופטימי יותר"
גרהאם ערך מסיבת עיתונאים בקייב, שבה שיבח את הצעת החוק כשהוא עומד לפני אמצעי לחימה רוסיים שנתפסו במהלך המלחמה. "מעולם לא הייתי אופטימי יותר מכפי שאני היום בנוגע לכך שיש בידינו הנוסחה לסיום המלחמה הזאת", אמר גרהאם.
לגרסה האחרונה של החוק יש יותר מ־60 נותני חסות, נתון שמבטיח כמעט לחלוטין את אישורו בסנאט. למרות זאת, כמה דמוקרטים עדיין טוענים כי החוק מעניק סמכויות רחבות מדי לבית הלבן. חבר בית הנבחרים גרגורי מיקס מניו יורק, הדמוקרט הבכיר בוועדת החוץ של בית הנבחרים, כינה את הצעת החוק "סוס טרויאני להרחבת סמכויות המכסים", סמכויות שלדבריו טראמפ "ניצל לרעה פעם אחר פעם".
עוד כתבות בנושא
כמה פרשנים מטילים ספק גם ביכולתו של החוק לאלץ את רוסיה להפסיק את הפלישה. ריצ'רד קונולי, מומחה לכלכלה הרוסית במכון המלכותי לשירותים מאוחדים, מכון מחקר בלונדון, אמר כי המדינות הגדולות הרוכשות נפט רוסי עשויות לסרב לציית לחוק או להגדיל את הרכישות באמצעות השוק השחור.
לדבריו, גם המלחמה באיראן, שהגבירה את הביקוש העולמי לנפט, צפויה להקשות על אכיפת החוק. "בטווח הבינוני עדיין יהיה ביקוש לנפט גולמי רוסי", הוא אמר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו במפגש עם הסנאטורים הדמוקרטיים כריס קונס וריצ'רד בלומנטל, בלשכת ראש הממשלה בירושלים. | צילום: עמוס בן גרשום - לע״מ
עוזר בקונגרס שתומך בחקיקה, אשר דיבר בעילום שם כדי להתייחס לביקורת על החוק, טען כי גם עצם האיום בסנקציות אמריקניות עשוי להרתיע מדינות מסוימות מרכישת נפט רוסי. לכל הפחות, לדבריו, האיום עשוי לאפשר להן לדרוש מרוסיה מחיר נמוך יותר.
גם בלומנטל הודה כי החוק אינו מושלם, אך ציין שסעיפי המכסים צומצמו במידה ניכרת. לדבריו, החוק, ששמו שונה לאחר מותו של גרהאם וכעת הוא נושא את שמו, הוא הישג נדיר ומשמעותי במדיניות החוץ של קונגרס מפולג.
"זה לא הסוף. ייתכן שזה אפילו לא תחילת הסוף", אמר בלומנטל. "אבל פוטין כבר אינו נראה בלתי פגיע".
עוד כתבות בנושא
