המלחמה של רוסיה באוקראינה, שנכנסה לשנתה החמישית, כבר נמשכת זמן רב יותר מהעימות בין ברית המועצות לגרמניה הנאצית. בזמן שהקיפאון במשא ומתן בתיווך ארצות הברית נמשך, וקייב מגבירה את הלחץ על מוסקבה באמצעות תקיפות עומק בשטח הפדרציה הרוסית, מדווח הוול סטריט ג'ורנל כי דמויות בכירות בממסד הרוסי שברו את חומת השתיקה סביב "המבצע הצבאי המיוחד" שיזם הנשיא ולדימיר פוטין - והחלו להביע התנגדות להמשך המלחמה.
בין הדמויות הבולטות הללו נמצא אולג צאריוב, חבר פרלמנט אוקראיני לשעבר שנמלט לרוסיה ב־2014 ומאז נחשב לאחד המועמדים המרכזיים שהקרמלין ביקש להציב בראש משטר פרו רוסי בקייב לאחר הפלישה ב־2022. צאריוב, הנתפס במוסקבה כאחד הנציגים המוכרים של מחנה הניצים, פרסם בחודש שעבר הודעה מפתיעה וחריגה בטלגרם, שבה הזהיר כי התעמולה הרוסית טיפחה אשליה מסוכנת של ניצחון בלתי נמנע על אוקראינה.
מחאה נגד מלחמת רוסיה באוקראינה | צילום: AFP
"אנשי המקצוע שיצרו מציאות חלופית שכנעו לא רק את הציבור, אלא גם את עצמם, שהאשליה שהמציאו היא אכן המציאות", כתב צאריוב. "במוקדם או במאוחר, עולמות האשליה והמציאות הללו יתנגשו. עכשיו זה קורה - ובצורה הכואבת ביותר". קול חריג נוסף שהשמיע הסתייגות חריפה מהמלחמה הוא ההיסטוריון והפקיד הרוסי לשעבר אלכסיי צ'דאייב, העומד כיום בראש מרכז המחקר אושקוויניק, העוסק בלוחמת רחפנים. לדבריו, המשך הקו הנוכחי מוביל לתבוסה רחבת היקף.
הכי מעניין
גם וסילי קאשין, אנליסט העומד בראש המרכז ללימודים אירופיים ובינלאומיים בבית הספר הגבוה לכלכלה במוסקבה, יצא נגד האסטרטגיה של הקרמלין. במאי פרסם קאשין מאמר שעורר הדים, ובו טען כי אוקראינה, בין היתר בשל היקף האבדות שספגה, תישאר בהכרח מדינה אנטי־רוסית ופרו־מערבית. לדבריו, היעד של הצבת משטר ידידותי בקייב כבר אינו ריאלי. הוא אף ציין כי גם חיסולה של הצמרת הצבאית באוקראינה רק יביא לעליית דור מנהיגים "פעיל, שאפתני ורדיקלי יותר".
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין | צילום: Ilya PITALEV and Handout / various sources / AFP
עוד לפי הוול סטריט ג'ורנל, אנליסטים רוסים טוענים כי גישה פרגמטית יותר, המכירה במגבלות הכוח הצבאי של מוסקבה, קיימת בכמה מוקדי כוח בקרמלין. עם הגורמים המזוהים עמה נמנים סגן ראש הסגל המשפיע סרגיי קיריינקו, שירות מודיעין החוץ הרוסי, וכן גורמים כלכליים המבקשים להשיב את המדינה, ככל האפשר, לשגרה. עם זאת, העיתון האמריקני מדגיש כי הביקורת הנשמעות בחלקים מהממסד הרוסי אינה משקפת עמדה אחידה.
לצד הקולות הקוראים לריסון, יש גם מי שדוחפים דווקא להסלמה מול המדינות הבלטיות ובזירות נוספות. ואולם השאלה המרכזית בדיון המתפתח נוגעת עדיין לעמדתו של פוטין עצמו. אלכסנדר גבואב, מנהל מרכז קרנגי רוסיה־אירואסיה בברלין, מסביר כי יש גורמים במוסקבה ש"מתחילים להבין שהמשך הסכסוך עוד שנה או שנתיים לא ישפר משמעותית את עמדת המיקוח של רוסיה. מבחינתם, הולך ומתבהר שהגיע הזמן לשים לזה סוף". וזה לא הכול.
צבא רוסיה באוקראינה, במהלך הלחימה. | צילום: EPA
"הדיון בקרב האליטות בשאלה הזאת מתחיל להפוך לנורמלי, גם אם תחת כל ההסתייגויות המתבקשות של נאמנות למשטר", מוסיף גבואב. לדבריו, השאלה היא אם ראש הקרמלין מבין "שהוא נמצא במבוי סתום, ושהמלחמה נעשית פחות ופחות יעילה". זו שאלה שרק נשמעת רטורית - בפועל, גם הפרשנים עדיין אינם מסוגלים להשיב עליה. "אנחנו לא יודעים", מאשר גבואב בפשטות, ומבהיר כי לפי שעה "אין שום סימן לכך שהוא שינה את דעתו".
במילים אחרות, עצם הופעתם של קולות כאלה מתוך הממסד הרוסי אינה מעידה בהכרח על שינוי קרוב במדיניות הקרמלין, אך היא כן מסמנת סדק נדיר בשיח שנשלט במשך שנים בידי קו אחיד ונוקשה. כל עוד פוטין עצמו אינו מאותת על נכונות לסגת מיעדי המלחמה, הביקורת הזו צפויה להישאר מוגבלת וזהירה. ובכל זאת, העובדה שגם בקרב תומכי המלחמה לשעבר מתחילה להישמע השאלה לאן רוסיה הולכת מכאן, מלמדת עד כמה התארכה המערכה - ועד כמה הניצחון שהובטח לציבור הרוסי הולך ומתרחק.
עוד כתבות בנושא
