לפני יותר משני עשורים חשפו מדענים שחפרו במרכז אפריקה את שרידיהם בני שבעה מיליון השנים של מה שעשוי להיות אחד מאבות האדם הקדמונים ביותר הידועים לנו.
מן המדבר שבצפון צ’אד חולצו רק כמה מאובנים: גולגולת, עצם רגל ושתי עצמות זרוע. מאז הגילוי מנסים מדענים לחבר את חלקי הפאזל הללו כדי להשיב על שאלה שנוגעת בלב־ליבה של הפרהיסטוריה האנושית: האם קוף־האדם הקדמון הזה, שנקרא Sahelanthropus tchadensis, הלך בעיקר על שתי רגליים — כמו בני אדם מודרניים — או שמא נע בעיקר על ארבע, כמו רוב בעלי החיים?
ניתוח חדש של העצמות הקדומות הללו מציג ראיות לכך שסהלאנתרופוס היה האב הקדמון הידוע הראשון שלנו שהלך באופן קבוע על שתי רגליים. הדבר מעיד כי הדו־רגליות התפתחה מוקדם מאוד בשושלת האנושית ומהווה סימן היכר אבולוציוני מרכזי של מיננו. אם פרשנות זו תתקבל, היא תדחוף לאחור בכמיליון שנה את המועד שבו הומינידים קדומים החלו לעמוד זקופים.
הכי מעניין
עם זאת, סביר שהמחקר החדש לא יכריע את הוויכוח המתמשך בשאלה האם סהלאנתרופוס הלך על שתיים או על ארבע. הוא גם מדגיש עד כמה הידע שלנו על האבולוציה האנושית עדיין מוגבל, כאשר רק קומץ עצמות מאובנות של הומינידים קדומים התגלה לאורך עשרות שנות חפירה.
שרידי עצמות שנמצאו במדבר בצ'אד | צילום: t Williams/NYU; Jason Heaton/University of Alabama at Birmingham
"אני די משוכנע שהיצור הזה היה דו־רגלי", אמר סקוט ויליאמס, מורפולוג אבולוציוני מאוניברסיטת ניו יורק, שהוביל את המחקר החדש שפורסם ביום שישי בכתב העת Science Advances. אך הוסיף: "אהיה טיפש אם אחשוב שזה יפתור את הוויכוח".
את המאובנים גילה בתחילת שנות ה־2000 צוות בראשות הפליאואנתרופולוג הצרפתי מישל ברונה במדבר ג’וראב שבצ’אד. נראה שהגולגולת שייכת לזכר בוגר בעל מוח בגודל של שימפנזה אך עם פנים המזכירות בני אדם. מיקומו של הפתח בבסיס הגולגולת, דרכו עובר חוט השדרה, רמז על יציבה זקופה יותר. הפרט כונה טומאי — "תקווה לחיים".
העמידה הזקופה הייתה רגע מכריע באבולוציה של אבותינו: היא שחררה את הגפיים הקדמיות להתפתח לידיים ועודדה התפתחות של מוחות גדולים יותר, שנדרשו לשימוש בידיים ליצירה ולהפעלת כלים.
עם זאת, חוקרים אחרים ערערו על הפרשנות הראשונית הזו. ניתוח מוקדם של עצם הרגל הראה שהיא דומה לאלו של שימפנזים ובונובו — רמז ליצור שנע על ארבע.
במחקר העדכני ביצעו החוקרים ניתוח מפורט של עצמות הגפיים. בעצם הירך נמצא פיתול טבעי, בדומה לזה הקיים בבני אדם, שמכוון את כפות הרגליים קדימה ומסייע בהליכה. כמו כן נמצאה בליטה בעצם הרגל — שוב, בדומה לאדם — במקום שבו עצם הירך מחוברת לשרירי הישבן, שהם חיוניים לעמידה ולריצה.
הדמיה של סהלאנתרופוס צ'אדנסיס | צילום: צילום מסך מיוטיוב
אך הממצא שלדברי ויליאמס "באמת הכריע את הכף" היה קיומה של פקעת עצם הירך — נקודת החיבור של רצועה הקושרת את האגן לעצם הירך. רצועה זו היא החזקה ביותר בגוף האדם, והיא מונעת מהגוף ליפול לאחור כאשר אנו עומדים. "זהו מאפיין עדין", אמר ויליאמס, "ולכן קבוצות אחרות לא זיהו אותו".
ויליאמס סיפר כי החזיק ביד אחת מודל תלת־ממדי מודפס של עצם הסהלאנתרופוס וביד השנייה עצם ירך אנושית, והבחין בפקעות הדומות. לדבריו, לפני גילוי זה "כולנו היינו די על הגדר בשאלה האם סהלאנתרופוס היה דו־רגלי".
פרנק גי וגיום דאבר מאוניברסיטת פואטייה בצרפת, שטענו בעבר כי סהלאנתרופוס היה דו־רגלי, אמרו כי שמחו שהצוות העצמאי בראשות ויליאמס מחזק את ממצאיהם. בהצהרה מסרו כי המחקר החדש "לא רק מאשר את הפרשנויות הראשוניות שלנו לגבי ההתאמות והתנועה של ההומינין הקדום ביותר, אלא גם מציג טיעונים חדשים התומכים בדו־רגליות יבשתית קבועה".
מנגד, הפליאואנתרופולוג רוברטו מקיארלי, שטען כי המאובנים אינם שייכים ליצור דו־רגלי, אמר שעצם הירך מעוותת ופגומה מדי מכדי להוכיח פיתול ופקעת המעידים על הליכה קבועה על שתי רגליים.
"פרופורציות הגוף של סהלאנתרופוס הן מאה אחוז קופיות, ולא שלב ביניים בין קוף לאדם", כתב בדוא״ל. לדבריו, "בניגוד לרוב תחומי המחקר המדעי, פליאואנתרופולוגיה מושפעת עמוקות מתחרות ומפוליטיקה".
מקיארלי ציין גם שהחוקרים הסתמכו על יציקה ולא על המאובן המקורי לצורך הניתוח. ויליאמס השיב כי אישר את קיומה של פקעת עצם הירך על המאובן עצמו יחד עם חוקרים צרפתים.
גם גי ודאבר הסכימו כי המאמר החדש לא יפתור את המחלוקת. "כדי לסגור את הדיון יהיה צורך בגילוי שרידים חדשים", אמרו, והוסיפו כי בכוונתם לשוב השנה למדבר בצ’אד בחיפוש אחר מאובנים נוספים.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
