החוקר רן ברזילאי מאוניברסיטת פנסילבניה הוא אב לשלושה. שני ילדיו הראשונים קיבלו טלפונים סלולריים לפני גיל 12. אך בקיץ האחרון, כאשר החלו להגיע תוצאות ראשוניות מהמחקר שלו על מסכים ובריאות בני נוער, הוא שינה כיוון. הצעיר שבהם? לא יקבל טלפון בזמן הקרוב.
הניתוח של ברזילאי, שהתבסס על יותר מ־10,500 ילדים ב־21 אתרים ברחבי ארצות הברית, מצא כי ילדים שקיבלו טלפון בגיל 12, בהשוואה לגיל 13, היו בסיכון גבוה ביותר מ־60 אחוזים לשינה ירודה ובסיכון גבוה ביותר מ־40 אחוזים להשמנה.
"זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו, בוודאות", אמר ברזילאי, פרופסור לפסיכיאטריה ופסיכיאטר ילדים ונוער בבית החולים לילדים של פילדלפיה. במשך שנים, הוויכוח על בני נוער ומסכים הוגדר באי ודאות. הורים, מורים, רופאים ומקבלי החלטות התווכחו אם טלפונים ורשתות חברתיות באמת פוגעים בצעירים, אך הראיות היו לרוב דלות, אנקדוטליות או סותרות.
הכי מעניין
ילד בוהה במסך הטלפון הנייד שלו | צילום: AFP
התמונה הזו השתנתה באופן דרמטי במחצית השנייה של 2025. גל של מחקרים רחבי היקף מתחיל לכמת כיצד גישה מוקדמת לסמארטפונים ושימוש כבד במסכים עלולים להזיק למוחם של מתבגרים - והממצאים מתיישרים זה עם זה באופן שמחקרים קודמים כמעט שלא הצליחו להשיג. הנתונים מצביעים על כך שהמסכים גובים מבני נוער מחיר רחב ועמוק יותר מכפי שרבים ציפו.
במספר מחקרים נמצא קשר בין רמות גבוהות של שימוש במסכים לבין ירידות מדידות בביצועים קוגניטיביים - מהירות עיבוד איטית יותר, קשב מופחת וזיכרון חלש יותר. שיעורי דיכאון וחרדה עולים בהתמדה עם מעורבות גוברת ברשתות חברתיות. איכות השינה מידרדרת ככל שהמסכים חודרים לשעות הלילה המאוחרות, וחוקרים מוצאים קשרים מדאיגים בין הרגלי מסך לבין עלייה במשקל בקרב מתבגרים.
הדיון עובר משאלה אם למסכים יש השפעה - לשאלה עד כמה ההשפעה הזו רחבה, ומה החברה מוכנה לעשות בנידון. אוסטרליה הפכה החודש למדינה הראשונה בעולם שאוסרת על שימוש ברשתות חברתיות לילדים מתחת לגיל 16. החברות המפעילות את טיקטוק, יוטיוב, אינסטגרם ופייסבוק קיבלו הוראה לחסום גישה החל מ־10 בדצמבר. גורמים במלזיה אמרו שאיסור דומה יחל בשנה הבאה, והמהלך נמצא במעקב של מדינות נוספות השוקלות צעדים משלהן.
עוד כתבות בנושא
בארצות הברית, כמה מדינות העבירו חוקים המגבילים את גישת הילדים לרשתות חברתיות. רם עמנואל, ראש עיריית שיקגו לשעבר שאמר כי ייתכן שיתמודד על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות ב־2028, אמר כי הוא רואה בשימוש ברשתות חברתיות בקרב ילדים משבר בריאות ציבורי וקרא למדינה ללכת בעקבות אוסטרליה.
מאז שסטיב ג'ובס עלה לבמה בסן פרנסיסקו ב־2007, לבוש בגולף השחור המזוהה עמו, וחשף את האייפון הראשון, הוויכוחים על מה שהסמארטפונים עושים לנו - ובמיוחד לילדים - נשענו במידה רבה על אנקדוטות. מורים מאשימים את טיקטוק בירידה בציונים, הורים דואגים מהתמכרות למשחקי וידאו, קלינאים מצביעים על בריונות מקוונת ועל עלייה בפגיעות עצמיות בקרב מתבגרים. אך למרות החום התרבותי סביב המסכים, המדע התקשה להתגבש.
חלק מהקושי הוא מתודולוגי. חוקרים אינם יכולים להעריך טלפונים כפי שהיו בוחנים תרופה, בניסוי מבוקר עם חשיפות ותוצאות ברורות. מרבית המחקרים על בני נוער ומסכים הם תצפיתיים, ומנתחים מאגרי נתונים גדולים כדי לאתר קשרים בין הרגלים דיגיטליים לבריאות. מחקרים כאלה אינם יכולים להוכיח סיבתיות. אך עם הזמן, הם יכולים להאיר דפוסים חזקים שקשה להתעלם מהם.
ההורים המעטים שקנו טלפון חכם לילדים לא מייצרים את הנורמה. אילוסטרציה. | צילום: גילי יערי, פלאש 90
במשך שנים, גם המאמצים הללו הוגבלו בשל נתונים: מדגמים קטנים, תקופות מעקב קצרות ומדידות לא אחידות של התנהגות מסך. הדבר החל להשתנות בשנים האחרונות עם פרסום נתונים ממחקר התפתחות המוח והקוגניציה של מתבגרים, יוזמה של המכונים הלאומיים לבריאות, העוקבת אחר כמעט 12,000 ילדים שנולדו בין 2005 ל־2009. ככל שהקבוצה מתבגרת, החוקרים מקבלים חלון אורך זמני חסר תקדים להתפתחות בני הנוער של היום - ולאופן שבו הטכנולוגיה עשויה לעצב אותם.
מאמר בולט, שפורסם ביוני והשתמש במאגר הנתונים הזה, הבחין בין זמן מסך כולל לבין מה שהוגדר בו כשימוש ממכר. ההבדל התברר כבעל משמעות. מספר השעות הכולל ברשת לא ניבא סיכון לאובדנות. אך דפוסים כפייתיים - מצוקה כאשר מופרדים מהמכשיר, קושי לצמצם שימוש - כן ניבאו. בני נוער ששימושם הממכר עלה עם הזמן היו בסיכון גבוה פי שניים עד שלושה למחשבות ולהתנהגויות אובדניות, בהשוואה לאלו ששימושם נותר נמוך.
המחקר מצא גם הבדלים בין סוגי הפעילות המקוונת לבין רמות הסיכון. ילדים עם שימוש גבוה ועולה במשחקי וידאו סבלו מיותר אתגרים נפשיים מופנמים כגון חרדה ודיכאון, בעוד שאלו עם שימוש גבוה ועולה ברשתות חברתיות נטו יותר להתנהגויות מוחצנות כגון הפרת כללים ותוקפנות.
יוניו שיאו, פרופסור למדעי בריאות האוכלוסייה בבית הספר לרפואה של וייל קורנל, אמר שהתוצאות מצביעות על כך שיש קבוצות הרגישות יותר למחשבות ולהתנהגויות אובדניות הקשורות לפלטפורמות מקוונות, ושיש צורך במחקר נוסף כדי להבין מה הופך ילד אחד לפגיע יותר מאחר. "אם ילדים מגיעים למרפאה בגיל 10, אנחנו רוצים לדעת מי נמצא בסיכון", אמר שיאו.
חודש דצמבר הביא עמו גל של ניתוחים חדשים, שכל אחד מהם בחן היבט אחר של בריאות מתבגרים. המחקר בחן שימוש ברשתות חברתיות וביצועים קוגניטיביים בקרב ילדים בגילים 9 עד 13. המחברים זיהו שלושה מסלולים - כמעט ללא שימוש, שימוש נמוך אך עולה, ושימוש גבוה ועולה. ילדים בשתי הקבוצות האחרונות הראו ביצועים מעט נמוכים יותר במגוון משימות קוגניטיביות, כולל זיהוי קריאה בקול, זיכרון רצף תמונות ומבחני אוצר מילים. ההבדלים היו צנועים, אך עקביים. המחברים ציינו כי ייתכן שהרשתות החברתיות דוחקות פעילויות הקשורות באופן ישיר יותר ללמידה - רעיון שהדהד גם במחקרים קודמים.
החוקר הראשי ג'ייסון נגאטה, פרופסור לרפואת ילדים בחטיבה לרפואת מתבגרים וצעירים באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, אמר כי אף שההבדלים הסתכמו בכמה נקודות בלבד בחלק מהמבחנים, ניתן לראות בהם מקבילים למעבר מציון א' לציון ב'. "מה שהפתיע אותי הוא שגם המשתמשים המועטים - אלה עם שעה אחת של רשתות חברתיות ביום - הראו לאורך זמן ביצועים קוגניטיביים גרועים יותר מאלו שלא השתמשו כלל ברשתות חברתיות", אמר נגאטה.
טלפון סלולרי, אפליקציות | צילום: EPA
מחקר נוסף בחן קשב ומצא כי שימוש ברשתות חברתיות - בניגוד למשחקים או צפייה בתוכניות - נקשר לעלייה בתסמיני חוסר קשב. "הרשתות החברתיות מספקות הסחות דעת מתמידות", אמר טורקל קלינגברג, שותף למחקר ופרופסור לנוירו־מדע קוגניטיבי במכון קרולינסקה שבשוודיה. "אם לא ההודעות עצמן, אז המחשבה אם קיבלת הודעה חדשה". קלינגברג ציין שהממצאים מתיישבים עם הרעיון שכישורים קוגניטיביים הם גמישים. "זה תלוי אם אתה מאמן אותם או לא", אמר. "אם אתה מוסח כל הזמן, היכולת שלך להתרכז עלולה להיפגע בהדרגה".
ניתוח רביעי, בהובלת ברזילאי ופורסם אונליין ב־1 בדצמבר, בחן האם הגיל שבו ילדים אמריקנים מקבלים את הסמארטפון הראשון שלהם משפיע על רווחתם בהמשך. מסקנותיו מהדהדות מחקר בינלאומי רחב שפורסם ביולי, שמצא כי קבלת סמארטפון לפני גיל 13 "קשורה לתוצאות ירודות יותר של בריאות נפשית בבגרות צעירה, במיוחד בקרב נשים, כולל מחשבות אובדניות, ניתוק מהמציאות, ויסות רגשי ירוד ופגיעה בערך העצמי". ברזילאי מדגיש כי הוא ושותפיו "אינם נגד טכנולוגיה". היא מציעה יתרונות רבים, אמר, אך על הורים להתייחס ברצינות להחלטה מתי לתת לילד סמארטפון.
מורגן קובוצי נתקלה לראשונה בתנועה לדחיית גישת ילדים לסמארטפונים כפי שקורה כיום להורים רבים: באינסטגרם. קובוצי, בת 40, מורה לאנגלית לשעבר מליסבורג שבווירג'יניה ואם לשלושה, חשה אי נוחות כבר כאשר בתה הבכורה התקרבה לגיל 10, כשחטיבת הביניים נמצאת במרחק שנה בלבד. היא דאגה פחות מהמכשיר עצמו ויותר ממה שמגיע איתו - החרדה שבנות נוער סופגות מפידים של רשתות חברתיות הבנויים על סטנדרטים בלתי אפשריים.
ילדים עם מסכים | צילום: שאטרסטוק
ילדים עם מסכים | צילום: שאטרסטוק
ילדים עם מסכים | צילום: שאטרסטוק
ילדים עם מסכים | צילום: שאטרסטוק
ילדים עם מסכים | צילום: שאטרסטוק
ילדים עם מסכים | צילום: שאטרסטוק
כמחצית מחבריה של בתה בכיתה ה' כבר מחזיקים בטלפונים, מעריכה קובוצי, וכמעט לכולם יש גישה לאייפדים - דינמיקה שעלולה לגרום לילדים ללא מסכים להרגיש מודרים חברתית. ובכל זאת, היא צופה בהתהוות של תרבות נגד שקטה. בימי שלג ואחר צהריים ללא לימודים, ילדים נודדים בין בתים, משחקים בחוץ ואופים עוגיות - ומעבירים את הזמן ללא חיבור לרשת.
ג'ניפר קצנשטיין, נוירופסיכולוגית ילדים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אמרה שהדרך היעילה ביותר עבור הורים לנהל את השימוש של בני נוער במסכים אינה באמצעות איסורים, אלא באמצעות דוגמה אישית. ילדים מחקים מקרוב את הרגלי הוריהם, ציינה, במיוחד סביב שימוש בטלפון בלילה ושינה. מחקרים מצביעים על כך שצמצומים הדרגתיים - הפחתה של אפילו שעה אחת ביום - יעילים וברי קיימא יותר מהפסקה חדה, ומובילים לרווחה ולאיכות חיים טובות יותר בטווח הארוך.
"המחקר מצביע על כך שעצם הפחתת השימוש במכשירים בשעה אחת ביום מביאה להשפעה טובה יותר בטווח הארוך, והפחתת השימוש הכולל במכשירים מביאה לאיכות חיים גבוהה יותר מאשר ניסיון להפסיק בבת אחת", אמרה קצנשטיין. מייגן מורנו, סגנית המנהלת הרפואית של מרכז המצוינות לרשתות חברתיות ובריאות נפש של צעירים באקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים, אמרה ששימוש בסמארטפונים אינו פתרון אחיד כאשר מגדירים קווים מנחים וכללים לילדים לפני גיל ההתבגרות ולבני נוער.
"חלק עצום מזה הוא קיום תקשורת מוקדמת ומתמשכת, משום שאחד הדברים שאנחנו שומעים מבני נוער הוא שמבוגרים בחייהם לעיתים קרובות מגיבים בצורה מאוד תגובתית לשימוש שלהם בטלפון". בעקבות המחקרים האחרונים, אמר ברזילאי, חברים וקרובי משפחה ברחבי העולם פונים אליו בבקשת הכוונה. שני ילדיו הבוגרים, בני 18 ו־14, קיבלו טלפונים לפני גיל 12. אך לאחרונה הוא הסביר לבנו בן ה־9 מדוע לא יקבל טלפון עדיין.
"זה כדי לשמור על הבריאות שלך", נזכר ברזילאי שאמר לבנו. "יש לך כל החיים להשתמש בסמארטפונים ובטכנולוגיה. אנחנו רוצים להכניס אותם בצורה אחראית שתומכת ברווחה שלך". הוא הדגיש שהורים לא צריכים להרגיש אשמים על כך שנתנו לילדיהם טלפונים. "מאוד חשוב לי שזה לא יהיה עניין של האשמת הורים", אמר. "בעבר ילדים קיבלו סמארטפונים בגילים צעירים מאוד כי לא ידענו. עכשיו אנחנו יודעים".