לאחר שחוק הפטור מגיוס פקע, בג"ץ קבע כי אברכים חרדים בגיל גיוס שמשתמטים מצה"ל הם עריקים – עבירה על החוק. היות שלמדינה אסור לתמוך כלכלית בפעילות בלתי חוקית, נשלל מהם סבסוד מעונות היום. אלא שלבעיה הזו נמצא פתרון - "חוק המעונות", שאושר היום (רביעי) בקריאה טרומית ברוב של 44 תומכים מול 37 מתנגדים.
הדרמה הפוליטית שהתחוללה בכנסת סביב אישור אינה רק מאבק תקציבי על סבסוד לגיל הרך. מדובר באחד המהלכים המשמעותיים של הקואליציה לניטרול הסנקציות הכלכליות שהושתו על הציבור החרדי בעקבות אי גיוסו לצה"ל. מה אומר חוק המעונות וכיצד הפכה הטבה חברתית לפעוטות ללב לבו של דיון על ביטחון המדינה?
רק האמא קובעת. בערך
מדינת ישראל מסבסדת מעונות יום (מגיל לידה עד 3) למשפחות שבהן שני ההורים משתלבים בשוק התעסוקה או הלימודים. במשך שנים, לימוד של אברכים בישיבות נחשב ללימודים לעניין החוק, כך שהם נהנו מסבסוד המעונות.
הכי מעניין
יוזם החוק, ח"כ ישראל אייכלר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
מבחינת המדינה, אברך נחשב כמי ש"מקיים את תנאי התעסוקה", כך שהמשפחה קיבלה סבסוד של אלפי שקלים בחודש – מקור הכנסה קריטי עבור המשפחה החרדית הממוצעת.
אולם, לאחר שפקע חוק הפטור מגיוס, בג"ץ קבע כי אברכים בגיל גיוס שאינם מתגייסים הם חייבי גיוס שאינם מתייצבים, ולכן מעמדם אינו חוקי. כבכל המדינות המערביות, במדינת ישראל חל כלל ברזל במשפט המנהלי, לפיו הממשלה אינה רשאית לממן, לעודד או לסבסד פעילות בלתי חוקית.
בהתאם לעקרון הזה, גזרו היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, ובית המשפט העליון מסקנה כלכלית: למדינה אסור לעודד בכסף ציבורי את ההתנהלות הבלתי חוקית של ההשתמטות מגיוס לצה"ל. כתוצאה מכך, נשללה הזכאות לסבסוד מכל משפחה שבה האב חייב בגיוס אך לומד בישיבה במקום לשרת.
יהודה, חסיד גור שהתגייס לצה"ל, צועד ברחובות ירושלים עם ספר תורה ואפוד בתחילת השבוע | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
בנקודה הזו נכנסה הצעת החוק שיזם סגן השר ישראל אייכלר (יהדות התורה), המתיימרת לשנות לחלוטין את חוקי המשחק של משרד העבודה. לפי חוק המעונות, לצורך קביעת הזכאות לסבסוד וסדר הקדימות לקבלה למעונות יום, המדינה תבחן אך ורק את מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם.
מעמדו של האב – בין אם הוא עובד, לומד, משרת בצבא, או משתמט משירות צבאי בניגוד לחוק – פשוט לא יילקח בחשבון בקביעת עצם הזכאות. באופן הזה, מושך חוק המעונות את השטיח מתחת לרגלי הסנקציות שהוטלו על משתמטים.
הקואליציה משווקת את המהלך כ"תיקון חברתי שנועד להגן על זכותן של נשים חרדיות לצאת לעבודה", אך בפועל מדובר במנגנון עוקף בג"ץ: אם האב חייב בגיוס, הסבסוד המשפחתי לא ייפגע, מכיוון שהאם עובדת.
עוד על שילוב חרדים בחברה
למרות שעצם הזכאות לסבסוד המעון תיגזר רק ממצבה של האם, גובה ההנחה המדויק שתקבל כל משפחה עדיין ייגזר מההכנסה הכוללת של המשפחה לנפש.
כאשר בוחנים את דפוסי התעסוקה של הציבור החרדי מגלים שהנשים עובדות בשיעורים גבוהים בהרבה ביחס לגברים ומכניסות משמעותית יותר מהם, מאפיין ייחודי בקרב האוכלוסייה החרדית. המסקנה שעולה מכך היא החוק נתפר למידותיו של הציבור החרדי באופן כה צורם, עד שלא רק שמשפחת משתמט תקבל את המענק, גובהו של המענק ימוקסם.
הנדבך הכלכלי: מנופי לחץ ופגיעה במשק
הדיון על גיוס חרדים סובב סביב שני צירים: צורכי כוח האדם של צה"ל, ומנופי לחץ כלכליים. מכיוון שלמדינה אין רצון או יכולת לשלוח ניידות משטרה צבאית לבני ברק כדי לגייס בכוח אלפי אברכים, הכלי האפקטיבי ביותר לעידוד גיוס (או לפחות יציאה לעבודה) הוא הלחץ הכלכלי, שחוק המעונות הוא אחד הנדבכים המרכזיים בו.
סבסוד המעונות מתחזק את המשך ההשתמטות. חיילים חרדים | צילום: דו"צ
המציאות האבסורדית שמייצר החוק היא שרוב התקציב שלו, שנועד לתמוך במשפחות עובדות, עבר למשפחות בהן האב בחר שלא לעבוד. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כבר היום החרדים זוכים ב-55% מהסבסוד ומקבלים מענק ממוצע של 2,300 ש"ח, לעומת פחות מ-1,500 שקלים למשפחות לא חרדיות.
כאשר בג"ץ ביטל את סבסוד המעונות, משפחות אברכים רבות מצאו את עצמן בפני בור תקציבי של 1,500 עד 3,000 ש"ח בחודש לכל ילד. הלחץ התקציבי הזה היה אמור להוות "תמריץ שלילי" שיאלץ את הגברים החרדים לקבל החלטה: להתגייס או לצאת לעבוד כדי לממן את המעונות.
חוק המעונות למעשה מנטרל את מנוף הלחץ הזה. הוא מבטיח לציבור החרדי שהכסף הציבורי ימשיך לזרום לכיסם גם אם הגברים ימשיכו להימנע מלהגיע ללשכות הגיוס. בכך, החוק מסיר את האיום הכלכלי הגדול ביותר שרבץ על מודל "תורתו אומנותו".
מלבד החוסר בלוחמים, מדובר בחוק שגורם לנזקים כלכליים. כלכלני משרד האוצר ואנשי מקצוע הזהירו כי לחוק יש השלכות הרסניות לטווח הארוך, מעבר לסוגיית השוויון בנטל.
- החוק פוגע בתמריצי תעסוקה לגברים חרדים ומקבע את המצב שבו גבר חרדי יכול להישאר מחוץ למעגל העבודה, בזמן שהמשק הישראלי זקוק לידיים עובדות ולהכנסות נוספות ממיסים לאחר שלוש שנות מלחמה.
- בנוסף, החוק טומן בחובו אפליה כנגד משפחות עובדות ומשרתות, כאשר הקריטריונים לקבלה למעונות יום מבוססים על מערכת דירוג של "עדיפות". אם יתחשבו רק באם, אלפי משפחות חרדיות שבהן האב לומד והאם עובדת יקבלו קדימות על פני משפחות חילוניות או דתיות-לאומיות שבהן שני בני הזוג עובדים קשה (ואף משרתים במילואים), בשל ההכנסה הנמוכה יותר המדווחת במגזר החרדי. בחלק מהמקרים, זה צפוי להשאיר ילדים של הורים עובדים ומשרתים מחוץ למעונות המסובסדים בשל חוסר מקום.
מזהירים מההשלכות הכלכליות של חוק המעונות. משרד האוצר | צילום: שאטרסטוק
מאידך, יוזמי החוק טענו כי ללא החוק, נשים חרדיות יימנעו מלצאת לעבוד והן יהיו הנפגעות העיקריות מהחוק. על כך אמרו באופוזיציה כי אותן נשים מרוויחות בממוצע שכר גבוה בהרבה מהמענק לו הן יזכו כתוצאה מהחוק, כך שכמפרנסות יחידות הן בוודאי לא יוותרו על מקור ההכנסה המשמעותי ביותר שלהן.
בין גיוס חרדים לוועדת חקירה
מוקדם יותר היום איימו ביהדות התורה לתמוך בהצעת האופוזיציה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר, אם חוק המעונות לא יקודם. נראה שהאיום פעל את פעולתו והקואליציה הפעילה לחץ כבד לגיוס רוב להצבעה, ולבסוף החוק עבר ללא קושי. לאחר שהצעת החוק אושרה, הבינו באופוזיציה שלא יהיה רוב להצעת להקמת ועדת החקירה ומשכו אותה מסדר היום.
מתוך הקואליציה התנגד לחוק ח"כ דן אילוז (הליכוד), בעוד מפלגת הציונות הדתית בחרה שלא לנכוח במליאה בזמן ההצבעה. כעת נותר לראות האם ההצעה שעברה היום בטרומית תבשיל לכדי חקיקה של ממש.
עוד על שילוב חרדים בחברה
