שר המשפטים יריב לוין הגיש הבוקר (ראשון) באמצעות עורכי דינו, ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר לבג"ץ בקשה דחופה לביטול הצו הארעי שהוצא ומונע את תחילת עבודתו של השופט בן חמו כמפקח על חקירת פרשת 'פצ"ר-גייט', ולמחיקה של בקשת הפרקליטות לקיום דיון נוסף. כזכור, בעקבות פסיקת בג"ץ מהשבוע שעבר, לפיה בכירי הפרקליטות והייעוץ המשפטי כולם נגועים בניגוד עניינים מוסדי, מינה השר לוין בסוף השבוע את השופט בדימוס יוסף בן חמו לפקח על חקירת פרשת הדלפת הסרטון מחומרי חקירת לוחמי כוח 100 וטיוח חקירת ההדלפה בידי הפרקליטות הצבאית. זמן לא רב אחר כך, ביום חמישי בלילה, הוציא השופט יצחק עמית צו ארעי המונע את כניסת המינוי לתוקף, בעקבות בקשה לדיון נוסף שהוגשה על פסק דינו של העליון.
עוד כתבות בנושא
"על רקע ההתפתחויות שפורטו בגוף הבקשה שבכותרת, מבלי להביע עמדה לגופן של טענות המבקשת, ומטעמי שימור המצב הקיים – ניתן בזה צו ארעי שלפיו יעוכב מינויו של כב' השופט (בדימ') י' בן-חמו שנעשה בהמשך לפסק הדין מושא הבקשה לדיון נוסף. במסגרת תשובותיהם לבקשה לדיון נוסף (אשר כאמור בהחלטתי מיום 19.11.2025, יוגשו עד ליום 24.11.2025 שעה 14:00), יתייחסו המשיבים גם לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. לאחר הגשת התשובות יוחלט על המשך הטיפול בבקשה לעיכוב ביצוע ובבקשה לדיון נוסף לגופה", נאמר בהחלטתו של השופט עמית.
במקביל הגישה הפרקליטות, דקות לפני כניסת השבת, אף היא בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בג"ץ, בו ביקשה לתקוף את הקביעה לפיה בכירי המערכת כולם נגועים בניגוד עניינים מוסדי. בפרקליטות טענו כי לא ניתן לקבל כל מצב שבו שר המשפטים יהיה בעל השפעה על הנעשה בחקירה פלילית ספציפית בעודה מתנהלת, ועל כן יש לבטל את קביעת בג"ץ לפיה מוסמך השר למנות מי שילווה חקירה ספציפית או ישמש במסגרתה כתובע. "לעמדת המבקשת, ההלכה שיצאה תחת ידי בית המשפט הנכבד בעניין קיומה של סמכות לשר המשפטים להתערב בחקירה פלילית מתנהלת - בהקשר הנוכחי באמצעות הפעלת הסמכות הקבועה במסגרת סעיף 23 א (ד) לחוק שירות המדינה, היא הלכה חדשה, המצדיקה, בשל חידושה, קשיותה וחשיבותה, קיומו של דיון בהרכב מורחב של שופטי בית משפט נכבד זה. כאן המקום להדגיש ,כי ההלכה החדשה מציבה על כפות המאזניים, כמעין איזון אופקי, את עצמאות מערכת אכיפה החוק והיותה מנותקת משיקולים פוליטיים מחד-גיסא; ואת הנסיבות החריגות של הפרשה וקביעתו (השגויה לעמדת המבקשת) של בית המשפט הנכבד כי ישנה מניעות מוסדית ביחס לכלל בכירי הפרקליטות ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה מללוות את החקירה, מאידך-גיסא.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
"לעמדת המבקשת, נקודת האיזון שנקבעה בפסק הדין אינה כוללת ערובות מספקות ומתחייבות לשמירה על עקרון העל של שמירת עצמאות מערכת אכיפת החוק מפני מעורבות פוליטית, באופן שעלול להוביל את שרי המשפטים - מכאן ואילך - לשנות את דמותה של מערכת אכיפת החוק כמערכת עצמאית, שוויונית ונטולת פניות, ולאפשר להם להתערב בחקירות מתנהלות". בהמשך לכך דרשה הפרקליטות לקבוע שורה של סייגים לאפשרות העברת הסמכות לפיקוח על חקירות, כאלו שלמעשה יעקרו את הסמכות הזו מכל תוכן.
בבקשתו דרש לוין לאפשר לשופט בן חמו להתחיל מיד במילוי תפקידו, וטען כי העיכוב פוגע בחקירה פגיעה שעשויה להיות בלתי הפיכה, "עיכוב המינוי איננו משמר את המצב הקיים, אלא מוביל לפגיעה חמורה בחקירת 'פרשה חסרת תקדים שבמסגרתה נחשדים בכירים בפרקליטות הצבאית, ובכללם העומדת בראשה, בביצוע מעשים חמורים, ביניהם הדלפת חומרי חקירה ושיבוש הליכי משפט' (ס' 1 לחוות דעתה של כבוד השופטת י. וילנר בפסק הדין). חקירת המשטרה שהחלה בעצלתיים, לשון המעטה, בליווי גורם המצוי בניגוד עניינים – משיבה 3 מבלי לבצע פעולות חקירה נדרשות כבר בשלביה הראשונים, מתנהלת מזה שבועות מספר ללא גורם מלווה. קשה להמעיט מהנזק החמור שנגרם לחקירה בכל יום בו לא מפקח עליה גורם חיצוני נטול פניות, אשר יש בניסיונו, מומחיותו וכישוריו להובילה למיצוי המהלכים הנדרשים במסגרתה במטרה להביא לחקר האמת".
עוד כתבות בנושא
"כבר עתה קיים חשש כבד כי החקירה מתנהלת באופן שמאפשר 'לטייח' את האמת ולמנוע את מיצויה. האינטרס הציבורי מחייב לקדם את החקירה תחת פיקוח חיצוני הולם ללא כל עיכוב נוסף", הוסיפו עורכי הדין וציינו כי "העדר הפיקוח על החקירה, אינו אלא המשך לתחילתה של הפרשה, כאשר החקירה נוהלה על ידי סגן הפצ"רית, ללא פיקוח חיצוני אמיתי. התוצאה העגומה של אותה חקירה – ידועה. החקירה נוהלה באופן פיקטיבי בידי הפרקליטות הצבאית ב'פיקוח' פרקליטות המדינה והיעוץ המשפטי לממשלה. תוצאתו של מהלך זה הייתה יצירת מצג שווא בדבר חקירה, שהלכה למעשה כלל לא התקיימה, ולדיווחי כזב לרשויות השלטון ובראשם לבית משפט נכבד זה. הצו הארעי שניתן מותיר גם את החקירה הנוכחית ללא פיקוח ואין לצפות שתוצאתו תהיה, זו הפעם, שונה.
"על אף מינויו, פעם אחר פעם, של גורם נטול פניות, שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, שלא ניתן לחשוד ביושרו או בכישוריו לעמוד במשימה החשובה, מנסה העותרת וכמוה גם היעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, למנוע מינוי ראוי זה. ונשאלת השאלה: איזה נזק יכול להיגרם מפיקוח של שופט על חקירה? כל אלה מחייבים את ביטולו של הצו הארעי לאלתר", נאמר עוד בבקשה.
בהמשך לכך תקף שר המשפטים בחריפות את הגשת הבקשה לדיון נוסף על ידי הפרקליטות, "עתירת פרקליטות המדינה לקיומו של דיון נוסף בניגוד לעמדת הממשלה ושר המשפטים ובמצב של ניגוד עניינים, הנו מעשה חסר תקדים העומד בניגוד מוחלט לחובתה של פרקליטות המדינה לייצג את המדינה בערכאות המשפט. נכונים הדברים שבעתיים, שעה שעתירת מייצגי המדינה עוסקת בבקשה להביא לשינוי פסק דין שניתן פה אחד על ידי בית המשפט העליון וקיבל את הקביעה כי שר המשפטים, שולחה של פרקליטות המדינה, פעל על פי הסמכות הנתונה לו בדין".
עוד כתבות בנושא
לוין הוסיף וטען עוד באמצעות עורכי דינו כי עצם הגשת הבקשה לדיון נוסף מהווה פעולה בניגוד עניינים של בכירי הפרקליטות והייעוץ המשפטי, "אותם גורמים ממש אשר נפסלו על ידי בית המשפט העליון מלפקח על החקירה נוכח מעורבותם בפרשה, עושים דין לעצמם, מתעלמים מניגוד העניינים בו הם מצויים ועותרים לבית המשפט על מנת לשלול את סמכותו של השר למנות גורם פיקוח חיצוני. אין צורך להכביר מילים על חומרת התנהלותם של גורמים אלה והחשש שמתעורר, כי מטרתה של פעולה חסרת תקדים זו היא לא אחרת מאשר, עיכוב החקירה וסיכולה ובדרך זאת מניעת הגעתה לחקר האמת. מצב בו פועלים בכירי פרקליטות המדינה בניגוד עניינים הנן חמור במיוחד שעה שפעולה זו נעשית לאחר שבית המשפט פסק, כי הם מנועים מלפקח על החקירה וממילא מנועים מלעשות שימוש בתפקידם על מנת לשנות את קביעתו של בית המשפט. כידוע, פעולה בניגוד עניינים על ידי עובד הציבור, עלולה לעלות כדי הפרת אמונים במקרים המתאימים, אולם, מובן, כי מעמדה של החלטה מנהלית המתקבלת תוך ניגוד עניינים דינה בטלות".
בתוך כך הגישה הבוקר לשכת עורכי הדין עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את מינוי השופט בן חמו בטענה שהמינוי חורג מאמות המידה שנקבעו בפסק הדין של בג"ץ שניתן בשבוע שעבר. בעתירת הלשכה, שהוגשה באמצעות עו"ד עידן סגר, נטען כי בהחלטתו קבע לוין כי הו מעביר את מלוא סמכויותיה של היועצת המשפטית לממשלה, ללא סייג, "בפרשת הדלפת הסרטון מבסיס שדה תימן" ו-"בעבירות השיבוש והפגיעה בהליכים המשפטיים והחקירתיים השונים, שבוצעו לכאורה במסגרת הפרשה". זאת בעוד בפסק הדין הודגש כי מניעותה של היועצת המשפטית לממשלה, בהתאם לחוות דעתה של היועצת המשפטית של משרד המשפטים מיום 6.11.2025, חלה רק ביחס לשלב הליווי והפיקוח על הליך החקירה – וממילא ניתן להעביר בעת הנוכחית אך ורק את הסמכויות הנוגעות לשלב זה. "ההחלטה חורגת מסמכות, במובן זה שהיא מעבירה סמכויות בכלל העניינים הנוגעים לחקירה, שביחס לעיסוק בהם אין לדעת אם מניעותה של היועצת המשפטית לממשלה תוסיף לעמוד. לא ניתן לחמוק מהרושם, שבכך המשיב מבקש ליצור "תאונה משפטית", במסגרתה הגורם הממונה מטעמו על ליווי ופיקוח החקירה, יהיה גם זה שמסכם את ממצאיה ומקבלת החלטות בדבר הגשת כתבי אישום, וכול זאת טרם נעשתה בחינה מפורטת של המניעות החלה, אם בכלל, בשלב מאוחר זה על הגורמים המוסמכים לכך במערך התביעה הפלילית".
עוד כתבות בנושא
עוד נטען כי השופט בן חמו איננו "עובד מדינה בכיר", מאחר שגויס לשירות המדינה רק לצורך ליווי החקירה, "במועדים הרלוונטיים להיווצרות מניעותה של היועצת המשפטית לממשלה, להפעלת הסמכות ולקיום חובת ההיוועצות לפי ס' 23א(ד), הגורם הממונה שנבחר על ידי המשיב, שפרש לגמלאות לפני כחמש שנים, לא נחשב 'עובד מדינה' או 'עובד מדינה בכיר'. למיטב ידיעת העותרת, ביממה שקדמה להודעת המשיב מיום 20.11.2025, השופט בדימ' בן חמו הועסק בשירות המדינה במסגרת "חוזה מיוחד", ללא תקן ומכרז. הדבר נעשה לכאורה לפי ס' 40 לחוק המינויים ותקנות חוזה מיוחד. יודגש, כי ברירת המחדל בעניינו של אדם שהועסק בשירות המדינה לפי חוזה מיוחד, היא שהוראותיו של חוק המינויים – לרבות ס' 23א(ד) לחוק זה, שהוא מושא הדיון בענייננו – לא יחולו עליו. החוזה המיוחד עם השופט בדימ' בן-חמו לא פורסם לעיון הציבור, אך גם בהנחה שהוסכם בגדרו להחיל על העסקתו את הוראות ס' 23א לחוק המינויים – אין בכך די. זאת שכן הליך הטלת התפקיד לפי סעיף חוק זה, ובמרכזו חובת ההיוועצות עם הנציב, החל ביום 18.11.2025, שעה שאין חולק כי הגורם שמבקשים להטיל עליו את התפקיד, אינו בגדר "עובד מדינה אחר" כדרישת חוק המינויים. לא ניתן היה אפוא לקיים את חובת ההיוועצות, בשעה שקוימה, ביחס לגורם שאינו עומד בתנאיה הבסיסיים".
"גם מבחינה מהותית, ניסיונו של המשיב להתאים בדיעבד את מעמדו של השופט בדימ' בן-חמו לתבחינים שנקבעו בחוק המינויים ובפסק הדין, חותר תחת הרציונל שבמינוי עובד מדינה מכהן, שככלל אינו בעל זיקה פוליטית או אישית לשר הממנה. ממילא, סמכות שר להטיל תפקיד, שמהותו הפעלת שיקולים מקצועיים בלבד במישור אכיפת הדין הפלילי, על 'עובד מדינה אחר', ללא הליך מכרזי או עבודה מקדימה של ועדת איתור מקצועית, ובדומה למינוי למשרת אמון, מעוררת קושי רב. קושי זה צומצם במידה מסוימת, באמצעות המגבלות שהושתו על הליך הבחירה בפסק הדין, אך אין הוא נעלם. הכרה בהרחבת סמכותו של השר, כך שיותר לו להטיל את התפקיד באופן האמור, גם על אנשים שאינם בגדר 'עובדי מדינה אחרים', ובלבד שייקלטו ארעית בשירות המדינה – מעצימה את הקושי האמור שבעתיים", נאמר עוד בעתירה.