חריגות בנייה אינן מהעבירות החמורות ביותר בספר החוקים של מדינת ישראל, ודאי לא כאשר מדובר בחריגות לא דרמטיות שאפשר להסדיר בקלות יחסית. לו היה השופט יצחק עמית מתנהל בשקיפות, מסביר כיצד קרה שהוא מתגורר בבית שיש בו חריגות בנייה, ומבהיר כיצד בדעתו לטפל בנושא, ייתכן בהחלט שהנושא היה יורד מסדר היום במהרה. אלא שבמקום זאת, התגובה שנמסרה מטעם דוברות הנהלת בתי המשפט לפרסומיו של עמיתנו מערוץ 14, ישי פרידמן, בעניין חריגות הבנייה בביתו של כבודו, הייתה לכל הפחות "לא מדויקת".

בתגובה ההיא, שהועברה לפרידמן בסמוך לפרסום המקורי בינואר האחרון, נאמר בין השאר כי "לביתו של ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון ניתן היתר בניה ושיפוץ פנימי בהתאם לבקשה שהוגשה באמצעות אדריכל, ובהמשך ניתן טופס 4 כדת וכדין. בני הזוג עמית עמדו בקפידה בכל הוראות הדין ומילאו באדיקות אחר כל הוראות הוועדה המקומית". והנה השבוע, בדיון שנערך בוועדת הפנים של הכנסת, הבהיר מהנדס הוועדה המרחבית שלא רק שבינואר לא היה לבית "טופס 4 כדת וכדין", אלא למעשה הטופס לא נחתם עד היום הזה. השיפוץ שעשו בני הזוג כדי להתאים את הבנייה להיתר אומנם כבר נבדק, ולדברי מהנדס הוועדה אף נמצא שהבינוי העדכני תואם להיתר, אך תעודת הגמר, זו המכונה בפי העם "טופס 4", טרם נחתמה.

יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר, ניסה לברר בדיון מה מקורו של "אי הדיוק", ומי אחראי לטענה הלא נכונה שהופיעה בתגובה ההיא, שלפיה ניתן לבית טופס 4 "כדת וכדין"; האם זוהי הנהלת בתי המשפט, או שמא השופט עמית עצמו הוא שאחראי למידע המטעה. יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, התחמק בדיון ממתן תשובה לשאלה הפשוטה כל־כך, אך שיחה קצרה שערכנו השבוע עם פרידמן הביאה לפתרון החידה. מי שעמד מאחורי התגובה הבעייתית הוא השופט עמית עצמו, שאז עוד החזיק בתואר "ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון". התגובה הועברה אומנם לפרידמן על ידי הדוברות, אך הובהר בה היטב שזו תגובתו של עמית, שלא התבייש, כך מתברר, לכלול בה "עובדה" שלא הייתה ולא נבראה.

גם אם אפשר לסלוח למי שקונה בית שיש בו חריגת בנייה מסוימת, ואף לקבל בהבנה שתיקון החריגה לוקח זמן, קשה לתפוס כיצד מי שעומד בראש מערכת החוק והצדק משקר כך, בהינד עפעף. ועוד יותר קשה להבין מדוע כל כלי התקשורת המרכזיים בישראל שותקים, אף שהדברים נחשפו בפומבי בוועדה של הכנסת, וממשיכים לאתרג את כבודו. מסתבר שיש מי שסבורים שגם בשנת 2025 הדרך לקבל את אמון הציבור עוברת דרך טיוח והשתקה. למרבה השמחה, השיטה הזו כבר לא עובדת יותר.