מתברר כי מדינת ישראל סובלת ממשבר בריאותי שקט, סמוי מן העין אך בעל השלכות דרמטיות על עתיד הדור הבא: מחסור חמור ביוד. נתונים רשמיים ומדאיגים של משרד הבריאות מצביעים על כ-60% מילדי ישראל וכ-85% מהנשים ההרות בארץ שסובלים מחסר משמעותי במינרל חיוני זה. כעת החליטו במשרד הבריאות להפסיק לעמוד מן הצד והושק מהלך לאומי מניעתי שישנה את פני המטבח של כולנו: מהפכת העשרת מלח השולחן ביוד.
יוד הוא יסוד חיוני וקריטי שהגוף זקוק לו לצורך ייצור הורמוני בלוטת התריס, האחראים באופן ישיר על גדילה, מטבוליזם ותפקוד תקין של הלב והשרירים. הנזק האמיתי והמפחיד ביותר של המחסור בו נוגע לפיתוח הקוגניטיבי והנוירולוגי. תת צריכה של יוד במהלך ההיריון ובגיל הרך עלולה להוביל לפגיעה חמורה ביכולת הלמידה של ילדים, לתת פעילות של בלוטת התריס, למומים מולדים, ובמקרים קיצוניים אפילו לסיכון מוגבר ללידת עובר מת ותמותת תינוקות.
אז איך הגענו למצב שבו ישראל סובלת מחוסר תזונתי בסיסי? מתברר כי מדובר בשילוב נסיבות טכנולוגי ותזונתיים: מים טבעיים סופגים מינרלים מהקרקע, כולל יוד, בהתאם להרכב האדמה באזור. באופן מסורתי, מי שתייה עשויים לספק חלק משמעותי מצריכת היוד היומית של האדם, אלא שישראל נשענת במידה עצומה על מים מותפלים – תהליך שמסנן מתוך המים מינרליים טבעיים רבים וריכוזי היוד שבהם אפסיים. בשל היקפי ההתפלה הגבוהים, ישנו מחסור מתמשך ביום בקרב האוכלוסייה. במקביל, הפופולריות של צריכת מזון אולטרה מעובד ומתועש, על חשבון מזונות טבעיים מן הים, הותיר את האוכלוסייה מרוקנת ממשאבים תזונתיים חיוניים.
הכי מעניין
מתקן התפלה בחדרה. | צילום: EPA
הפתרון של משרד הבריאות לא דורש מהציבור לבלוע כדורים או לשנות את הרגלי החיים המוטמעים, אלא מתבסס על מניפולציה בריאותית שמיושמת כבר ביותר מ-120 מדינות בעולם: המלח השולחני הסטנדרטי. זאת לאור העובד שמדובר בתיבול בסיסי שהצריכה שלו אוניברסלית ויציבה לכל אורך השנה. על פי הרגולציה החדשה, מלח השולחן באריזות הביתיות יועשר ברמה שמרנית של 25 עד 45 מ"ג יוד לקילוגרם מלח. ההעשרה הזו צפויה לספק כ-30% מערך הצריכה היומית המומלצת, מבלי שהאזרח ירגיש בשינוי כלשהו בטעם.
"חשוב לומר זה שיוד הוא יסוד שהגוף לא מייצר אותו ולא אוגר אותו. בדרך כלל השאריות שלו יופרשו בשתן והוא מגיע בתזונה. מכאן החיבור הטבעי שאנחנו עושים להוספת יוד דרך מלח", אומרת פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, "העשרת מלח ביוד היא אחת ההתערבויות הוותיקות והמוכחות בבריאות הציבור, למניעה ולתיקון של חסר יוד. המדינה הראשונה שהתחילה בהשארת המלח ביוד הייתה שווייץ, כבר ב-1922, ומאז לאט-לאט אומצה המדיניות הזאת במדינות רבות בעולם. היום אנחנו נמצאים במצב שביותר מ-120 מדינות היא מעוגנת בחקיקה. למותר לציין שגם ארגון הבריאות העולמי ממליץ על השארת מלח ביוד, וטוען שזו אסטרטגיה יעילה למניעה ולתיקון של חסר ביוד ברמת האוכלוסייה".
פרופ' סיגל סדצקי. | צילום: אלכס קולומויסקי
"אנחנו נגבה את התהליך בניטור האוכלוסייה בסקרים שאנחנו נערוך, כדי לבדוק את מצב היוד באוכלוסייה. ככה נהיה בטוחים שגם בשטח אנחנו לא רואים עלייה מדאיגה בכמות היוד. היא לא צפויה, אבל בכל זאת אנחנו מתכננים סקרים שיוודאו את הזה", אמרה סדצקי.
לאחר יישום המהלך, יבוצע ניטור ביולוגי שיבדוק את בריאות האוכלוסייה. "הצעד הזה מגיע אחרי עבודת מטה מאוד חשובה שכללה גופים ישראלים רבים ואנשי מקצוע מובילים. כולם תמכו בצעד הזה. אז כמי שממונה על בריאות הציבור במשרד הבריאות, אני שמחה ומברכת על הצעד החשוב הזה", מסכמת סדצקי.
במשרד הבריאות מדגישים כי המהלך נועד להחליף את המלח הרגיל במלח המועשר, ואין לפרש אותו כהמלצה להגברת צריכת המלח הכללית, שנותרה מוגבלת מטעמי בריאות. מדובר באחת ההתערבויות הרפואיות הזולות, הבטוחות והמשתלמות ביותר הקיימות בעולם – צעד קטן במפעל המלח שימנע פגיעה מוחית ארוכת טווח בילדי ישראל, ויזניק את הפריון והבריאות הציבורית קדימה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
