במרפאה ששוכנת צפונית לבולטימור, ארה"ב, מרים לוסיה וגה גונסאלס פוגשת מדי יום מטופלים מכל הסוגים שסובלים מנשירת שיער. "זו תלונה מאוד מאוד נפוצה", אומרת גונסאלס, פרופסורית לדרמטולוגיה באוניברסיטת ג’ונס הופקינס.
החדשות הטובות הן ש"זהו עידן הזהב של השיער", אומרת שֶרי ליפנר, פרופסורית לדרמטולוגיה קלינית באוניברסיטת וייל קורנל בניו יורק. במילים אחרות, כיום יש מגוון רחב של טיפולים יעילים שלא היו זמינים בעבר.
ה"וושינגטון פוסט" שוחח עם חמישה דרמטולוגים על כמה מהגורמים השכיחים ביותר לנשירת שיער ועל הטיפולים הנתמכים במחקרים שעשויים לסייע בצמיחתו מחדש.
הכי מעניין
נשירת שיער תורשתית
נשירה זו, הידועה גם בשם אלופציה אנדרוגנטית, נגרמת מגורמים גנטיים וגורמת לכך שהשיער הולך ונהיה דק ודליל עם הגיל — אצל גברים וגם אצל נשים. לדברי הדרמטולוגית פראדי מירמיראני, מומחית להפרעות שיער מקייזר פרמננטה בקליפורניה, מדובר בצורת הנשירה הנפוצה ביותר. הגנים קובעים הרבה במה שקורה לשיער", היא אומרת, ומוסיפה כי היא משמשת גם יועצת למספר חברות תרופות המפתחות טיפולים לנשירת שיער.
שיער | צילום: יחצ חול
נשירה מפושטת
נשירה זו, הידועה גם בשם telogen effluvium, עלולה להופיע לאחר מחלה, זיהום, היריון, ניתוח או אירוע מלחיץ אחר. לפי גונסאלס, הנשירה עשויה להימשך בין שישה לתשעה חודשים עד שהשיער מתאושש. חלק מהאנשים הנוטלים תרופות מקבוצת GLP-1 מדווחים על נשירת שיער, אך לא ברור מדוע זה קורה, אומרת קרולין גו, פרופסורית קלינית לדרמטולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס. ייתכן שהגורם הוא ירידה חדה במשקל, שינוי תזונתי או שילוב של כמה גורמים.
נשירה ממוקדת
סוג זה של נשירה, המתבטא בקרחות מקומיות, נגרם בשל מצב אוטואימוני הנקרא אלופציה אראטה. במקרים נדירים, תגובת היתר של מערכת החיסון עלולה לגרום לנשירת כל השיער בגוף, כולל ריסים. בנוסף, תסרוקות מסוימות – כמו קוקו הדוק, צמות והארכות שיער – עלולות לגרום למה שנקרא "אלופציה מתיחה", מצב שבו נגרם נזק לזקיקי השיער עקב מתח מתמשך בקרקפת, מה שעלול להוביל לנשירה, מסבירה גונסאלס.
עוד כתבות בנושא
מתי כדאי לפנות לדרמטולוג?
אם אתם מבחינים שאתם משירים יותר שיער מהרגיל, או שהקרקפת שלכם שורפת או מגרדת, קבעו תור לרופא עור מוסמך, ממליצה גו. "אי אפשר לדעת באיזה סוג של נשירת שיער מדובר בלי לראות דרמטולוג", אומרת ליפנר. "והזמן פה ממש קריטי".
אילו טיפולים באמת עובדים?
הטיפול המתאים תלוי בסוג הנשירה וגם בגיל, במין, באורח החיים, בתרופות אחרות שהמטופל נוטל ובמצבים רפואיים נוספים, מסבירים הרופאים. במקרים רבים של אלופציה אראטה, השיער עשוי לצמוח מחדש, במיוחד כשהנשירה קלה, אומרת גונסאלס. דרמטולוגים יכולים להזריק סטרואידים או למרוח משחות להפחתת הדלקת באזורים הפגועים.
טיפולים נוספים שעשויים לעזור כוללים:
מינוקסידיל מקומי
המוכר בשם המסחרי "רוגיין", הוא טיפול נבדק היטב ויעיל הזמין במרשם וגם ללא מרשם. הוא מעודד צמיחת שיער חדשה. "חשבו עליו כמו על דשן", אומרת מירמיראני. "הוא מצמיח שיער בכל מקום".
מינוקסידיל דרך הפה
במקור נועד לטיפול בלחץ דם גבוה, אך כיום נרשם גם לטיפול בנשירה. לדברי גו, חלק מהמטופלים מעדיפים לקחת אותו כטבליה במקום למרוח על הקרקפת פעמיים ביום. ולפעמים טיפול מקומי אינו יעיל אצל מי שמשתמש מדי יום בג’ל או במוצרי שיער אחרים, מוסיפה ליפנר. מינון נמוך של התרופה נמצא בטוח ויעיל, אך הוא עלול לגרום לעלייה בדופק, נפיחות בקרסוליים, אי־ספיקת לב או ירידה חדה בלחץ הדם, מזהירה ליפנר.
פינסטריד דרך הפה
תרופה אנטי־אנדרוגנית המאושרת לגברים על ידי ה־FDA, שמונעת את הידלדלות הזקיקים, מסבירה מירמיראני. דרמטולוגים רושמים אותה גם לנשים, אך היא פחות נחקרה בקרב נשים, אומרת גו. לתרופה ייתכנו תופעות לוואי מיניות, מוסיפה ליפנר, אך לעיתים היתרונות עולים על הסיכון.
ספירונולקטון
תרופה אנטי־אנדרוגנית נוספת, המשמשת לעיתים לנשים צעירות, אומרת גו.
ישנם גם הליכים משלימים שהרופאים משתמשים בהם כדי לחזק את השפעת התרופות, כגון הזרקות פלזמה עשירה בטסיות (PRP) וטיפול באור אדום בתדר נמוך, אומרת מירמיראני. לדברי גו, רוב הטיפולים דורשים שישה חודשים עד שנה כדי להראות תוצאות. לנשים בהריון, היא מוסיפה, "אין למעשה טיפול בטוח לנשירת שיער".
למה תרופות לנשירת שיער לא עובדות אצל כולם?
במונחים פשוטים, מסבירה אנטונלה טוסטי, פרופסורית לדרמטולוגיה באוניברסיטת מיאמי, זקיקי שיער בקרקפת יכולים להיות שלמים – ואז השיער יכול לצמוח מחדש – או הרוסים. כאשר זקיקי השיער ניזוקו לצמיתות (מה שנקרא "צלקתיים"), אין כמעט מה לעשות מלבד השתלת שיער – כלומר העברת זקיקים מאזור אחד בקרקפת לאחר, מסבירה ליפנר. "אבל חשוב לזכור שגם השתלות שיער אינן פשוטות", היא מדגישה. "לאחר השתלה, צריך להמשיך ליטול תרופות כדי לשמור על השיער החדש".
שיער | צילום: וושינגטון פוסט
אילו טיפולים פחות מבוססים מדעית?
תוספי ביוטין זוכים לפרסום נרחב כמעודדי צמיחת שיער, אך לפי ליפנר, אין הוכחה ממשית לכך שהם עוזרים למניעת נשירה. "אלא אם כן יש לכם חוסר אמיתי בביוטין", היא אומרת, "וזה נדיר מאוד". יתרה מכך, ביוטין עלול להפריע לבדיקות דם המשמשות לאבחון התקף לב. בשל כך, ליפנר ממליצה למטופלים להימנע מתוספים במינונים גבוהים של ביוטין. "לתוספים ולמוצרי קוסמטיקה יש אפילו פחות פיקוח מאשר לתרופות", אומרת גו. "הם לא נדרשים לעמוד באותם תקני בטיחות".
מירמיראני ממליצה להתחיל בבניית הרגלים בריאים – פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת ושינה מספקת – לפני שפונים לתוספים או ויטמינים. "אי אפשר לשנות את הגנטיקה", היא מסכמת, "אבל את מה שכן אפשר לשנות – אלה ההרגלים הבריאים".
עוד כתבות בנושא
