מחקר גדול שפורסם לאחרונה (CD GEMM), בחן מעל 400 ילדים עם סיכון מוגבר למחלת הצליאק (שיש להם הורה או אח חולה) וגילה מספר גורמים סביבתיים שמעלים את הסיכון להופעת המחלה. ד"ר רוני רוזן, מומחה למחלות דרכי העיכול והכבד במאוחדת מסביר: "על פי ממצאי המחקר, הנקה בחודשים הראשונים לחיים מגנה במיוחד מפני צליאק. באיטליה, לדוגמה, רק 11% מהילדים שינקו חלו במחלה, לעומת 25% שלא ינקו. בארה"ב נצפה אפקט מגן דומה, אם כי חלש יותר. עוד נמצא כי כמות גלוטן בגיל שנה עד שנה ורבע בצריכה גבוהה העלתה את הסיכון לפתח צליאק".
עוד כתבות בנושא
הממצאים מדגישים גם גורמים נוספים המשפיעים על הסיכון: מין הילוד, סדר הלידה והבדלים תרבותיים ותזונתיים בין מדינות. "לגבי מין הילוד וסדר הלידה, בנים ואחים צעירים נטו פחות לפתח את המחלה לעומת בנות וילדים בכורים. בנוסף, נצפו הבדלים בין מדינות: שיעור המחלה היה גבוה יותר באיטליה לעומת ארה"ב, מה שמרמז על השפעת הרקע התרבותי והתזונתי. החוקרים סבורים כי כל הגורמים הללו משפיעים על המיקרוביום (קהילת החיידקים במעי) מה שעשוי להסביר מדוע חלק מהילדים מפתחים צליאק ואחרים לא".
החשיבות של ממצאי המחקר גבוהה במיוחד, שכן הם מאפשרים להבין טוב יותר את הגורמים המגבירים את הסיכון לצליאק כבר מגיל הינקות. "הבנת ההשפעות של הנקה, תזונה מוקדמת והבדלים סביבתיים מאפשרת לרופאים ולמשפחות להתמקד במניעה מוקדמת ובאיתור ילדים בסיכון גבוה", מסביר ד"ר רוזן. "בנוסף, המחקר מספק בסיס להמשך פיתוח טיפולים מותאמים אישית, ולליווי התזונתי של ילדים על פי מאפיינים אישיים, מה שיכול להפחית את הסיכון להופעת המחלה או לצמצם את חומרתה".
ד"ר רוני רוזן | צילום: קופ"ח מאוחדת
צליאק היא מחלה אוטואימונית כרונית של המעי הדק, הנגרמת מחשיפה לגלוטן, חלבון המצוי בחיטה, שעורה ושיפון. כאשר אדם עם נטייה גנטית נחשף לגלוטן, מערכת החיסון תוקפת את המעי וגורמת לדלקת, פגיעה בספיגת מזון ותסמינים שונים כגון: כאבי בטן, שלשולים, ירידה במשקל, ולעיתים גם ביטויים מחוץ למערכת העיכול החל מאנמיה, אוסטאופורוזיס, עיכוב בגדילה אצל ילדים ואף פגיעה בפוריות. לדברי ד"ר רוזן "הטיפול היחיד הקיים כיום הוא הקפדה על תזונה נטולת גלוטן לכל החיים. מדובר באתגר לא פשוט, המגביל את איכות החיים ולעיתים אינו מונע לחלוטין סיבוכים".
הכי מעניין
"נכון להיום, כל התרופות נמצאות בשלבי ניסוי בלבד, ועדיין לא קיימת תרופה מאושרת לשימוש יומיומי", מסביר ד"ר רוזן. "עם זאת, כבר יש תוצאות מבטיחות שמראות שיפור בתסמינים ובהגנה על המעי".
מלבד ההבנה מי מפתח צליאק ומדוע, בשנים האחרונות מתפתחים מספר כיווני טיפול חדשים:
- אנזימים מפרקי גלוטן: תרופות שמפרקות את הגלוטן במערכת העיכול לפני שהוא גורם לנזק.
- חיזוק דופן המעי: חומרים שמונעים חדירה של חלבוני גלוטן דרך תאי המעי.
- עיכוב מנגנוני דלקת: תרופות החוסמות חלבונים או אנזימים הקשורים למחלה, למשל עיכוב האנזים טרנסגלוטמינאז, אנזים בגוף שמשנה את הגלוטן והופך אותו ל"מסוכן" בעיני מערכת החיסון אצל חולי צליאק.
- חיסון וסבילות לגלוטן: פיתוח טיפולים שמלמדים את מערכת החיסון לא להגיב לגלוטן.
- פרוביוטיקה: שימוש בחיידקים ידידותיים לשיפור הסימפטומים.
"צליאק היא מחלה שכיחה יותר ממה שאנחנו חושבים. אחד מכל 100 אנשים בעולם סובל ממנה. מודעות, אבחון מוקדם ושמירה על תזונה נטולת גלוטן הם הכלים המרכזיים כיום. אולם מחקרים חדשים נותנים תקווה, גם למניעה טובה יותר בגיל הינקות וגם לטיפולים חדשים שעשויים בעתיד להקל על חיי המטופלים", מסביר ד"ר רוזן ומוסיף כי "המסר החשוב הוא שצליאק אינה גזירת גורל. ככל שהמחקר מתקדם, מתקרב היום שבו לצד תזונה נטולת גלוטן יהיו בידינו גם טיפולים יעילים שיאפשרו איכות חיים טובה ובריאה יותר".
עוד כתבות בנושא
