עוד באפריל העריכו ברפובליקה האסלאמית כי הנזקים שנגרמו לה בעקבות המתקפות האמריקניות-ישראליות נאמדו ב-270 מיליארד דולרים לפחות, יותר מפי 2.5 מהתקציב השנתי הדל של המדינה, כ-106 מיליארד. בארבעת החודשים שחלפו מאז, הנזקים רק האמירו כתוצאה מהתקיפות, מהסנקציות הכלכליות ומהקיפאון במצר הורמוז.
בחודשים האחרונים סובלת איראן משיבושים נרחבים במערכת הפיננסית, זאת לצד העובדה שהרפובליקה האסלאמית מעבירה חלק גדול יותר מהנטל הכלכלי אל משקי הבית, מעכבת משכורות ועוד. האינפלציה השנתית באיראן ממשיכה לנסוק וכבר חוצה את ה-80%. קרן המטבע הבינלאומית צופה כי הכלכלה האיראנית תתכווץ השנה ביותר מ-5%, ולפי מכון קווינסי למדינאות אחראית (Quincy Institute) המלחמה עשויה להביא לאובדן של בין 2 ל-3 מיליון מקומות עבודה.
האינפלציה הגואה, קריסתו המתמשכת של המטבע המקומי, הירידה בכוח הקנייה, עליית שיעורי האבטלה ועוד שחקו עד דק את מעמד הביניים האיראני. לפי דו"ח של המועצה הלאומית להתנגדות האיראנית (NCRI) מתחילת החודש, כ-130,000 סטודנטים ילידי איראן רשומים באוניברסיטאות זרות, שיא כל הזמנים, כאשר פחות מ-10 אחוזים מהם מתכוונים לחזור הביתה.
הכי מעניין
אדם מושך כסף מכספומט בטהרן | צילום: AFP
ייצוא הנפט של איראן, המהווה את עמוד השדרה של הכנסות המדינה ושל מקורות מטבע החוץ שלה, צנח ביולי לכמעט אפס, זאת לעומת הכנסות של 4.5 מיליארד דולר ביוני, לפני החזרת המצור. לפי Kpler, חברת המעקב אחר מכליות וסחורות, לה היו מכליות שהעמיסו החודש נפט באי ח'ארג, מסוף יצוא הנפט המרכזי של איראן.
גם עתודות הנפט של איראן מצומצמות יותר מכפי שהיו לפני המצור הראשון באפריל. לפי Capital Economics, כמות הנפט האיראני המאוחסנת בים, מחוץ לתא השטח שבו פועל הצי האמריקני באזור, ירדה מכ-180 מיליון חביות לכ-60 מיליון בתחילת יולי.
המשבר הכלכלי במדינה מצטרף למשברי המים והאנרגיה, המורגשים היטב בחודשי הקיץ.
בחודש מאי אמר דובר חברת המים של מחוז טהרן, כי כל חמשת הסכרים המרכזיים של טהרן מכילים רק 18% מהקיבולת, אחד מהם – סכר אמיר כביר – עומד על כ-8% בלבד. ערים גדולות אחרות מצויות במשבר דומה ואף חריף יותר.
סכר אמיר-כביר באיראן כמעט ריק ממים | צילום: EPA
בכפרים המצב אף קשה יותר. המחסור החמור במים דוחק את הכפריים לערים הגדולות, שם הם מוסיפים לעומס על מערכות המים המקומיות. אלה שנותרו מתמודדים עם מים בכמות מועטה ובאיכות גרועה, מה שמלווה גם בעלייה בתחלואה.
מה שמשותף למשברים השונים מהם סובלת הרפובליקה האסלאמית הוא שככל שהם מעמיקים, כך היכולת להתאושש מהם הופכת למורכבת יותר ובאלמנטים מסוימים אף בלתי אפשרית.
מציאות החיים הקשה באיראן הובילה גורמים במערב, לרבות בישראל ובארה"ב, להאמין שהרפובליקה האסלאמית תישבר ראשונה ב"משחק הצ'יקן" הגיאופוליטי שלה מול האמריקנים. לאחר שבועות של לחימה מחודשת, נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אימץ את הלחץ הכלכלי כאסטרטגיה המובילה על חשבון התקיפות והעניק לסנקציות ולמצור הימי זמן רב יותר כדי להשפיע.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ | צילום: AFP
התפיסה שעומדת בבסיס התוכנית של ממשל טראמפ היא שהתנהלות תחת "כלכלת הישרדות" יכולה לקנות זמן, אך בסופו של דבר היא תשחק את ליבת התשתית הפיננסית עליה נשענת איראן והמדינה תאבד את היכולת למשול, קל וחומר אם תותקף צבאית שוב ותיפגע.
אין חולק על ההיגיון העומד בבסיס המחשבה הזו, אלא שוושינגטון לומדת על בשרה שבאופן הזה, התוצאה הרצויה עשויה להתעכב עוד פרק זמן ארוך מאוד. בעוד הפגיעה באיראן מעמיקה, היא מוכיחה שכיפוף ידו של משטר עיקש אינו משימה קלה ומהירה כלל וכלל.
ניצחון הפונדמנטליסטים
לאורך החודשים הללו היו שהזהירו את הבית הלבן כי העובדה שמשטר האיתוללות מנהל מדינה תחת סנקציות ומשברים עמוקים משך שנים ארוכות חיזקה את עמידותו למול מצבים כאלה, הן מבחינת אורך רוח והן מבחינת היכולת למצוא חלופות ופתרונות חלקיים.
הרפובליקה האסלאמית מגבילה רכישת מוצרי מזון שמצויים במחסור, קניית דלק, את הגישה לרכש מטבע זר, הנהיגה שער חליפין מסובסד עבור ייבוא מוצרים חיוניים, מקצצת בהשקעות, מנהיגה הפסקות חשמל יזומות באזורים ובסקטורים מסוימים, הסכימה לדחיית חובות של מקבלי קצבאות ועוד. האזרחים מצדם קונים פחות ומתמקדים במוצרי יסוד בלבד.
ספינות במצר הורמוז במהלך המלחמה | צילום: AFP
מארק פאולר, לשעבר מומחה לאיראן ב-CIA, אמר לאיראן אינטרנשיונל, כי הלחץ האמריקני גורם לחוסר יציבות באיראן. עם זאת הבהיר, כי חרף ההתדרדרות במצב הכלכלי, לא ניתן לקבוע נקודת שבירה מוגדרת, כגון שיעור אינפלציה מסוים, שמבטיחה כי ברגע שהיא מושגת הרפובליקה האסלאמית תישבר או שהעם יצא לרחובות ואולי יוביל לשינוי.
בצמרת המשטר קיימים חילוקי דעות בין הגורמים הניציים-פונדמנטליסטים לקולות הפרגמטיים, הנוחים יותר לפשרה על מנת לשפר את המצב העגום בו מצויה איראן.
מי שמוביל את הקו הפרגמטי יותר הוא הנשיא, מסעוד פזשכיאן, שאמר כי איראן חייבת לצאת ממצב הקיפאון של בין מלחמה לשלום בו היא נמצאת. עם זאת, לא רק שמידת השפעתו על קבלת ההחלטות בפועל במדינה מועטה, המחנה הניצי שמחזיק במושכות רק הולך ומתחזק.
נשיא איראן פזשכיאן | צילום: EPA
בשבוע שעבר בוצע שינוי נרחב בצמרת השלטון האיראני, במסגרתו קודמו מספר אישים בכירים לתפקידי מפתח במערכת הביטחון ומנגנוני הדיכוי במדינה:
- אחמד וחידי מונה רשמית למפקד משמרות המהפכה. מוסטפא איזדי מונה לסגנו.
- עלי עבדאללאהי, מונה לרמטכ"ל הכוחות המשולבים (ח'אתם אל-אנביאא') וכיומרת' חידרי לסגנו.
- עלי עזמאא'י מונה למפקד חיל הים של משמרות המהפכה.
- חוסיין טאא'ב מונה למפקד הבסיג'.
- מוחסן רזאא'י, לשעבר מפקד משמרות המהפכה, מונה למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי ולנציג המנהיג במועצה.
המינויים הללו, של ותיקי המחנה הניצי לתפקידי מפתח במנגנון השלטוני באיראן, מסמנים את הכיוון אליו צועד המשטר האיראני.
שלל ההתבטאויות החריפות של טראמפ בחודשיים שחלפו מאז החתימה על מזכר ההבנות עם הרפובליקה האסלאמית (MoU), עשויות להצביע על כך שהמשטר מצליח להחזיק מעמד מעבר לציפיות של הממשל האמריקני. שורת המינויים האחרונה ודאי לא תסייע להורדת סף העצבים של נשיא ארה"ב והלחץ לו הוא זוכה מבית.
עוד כתבות בנושא
ככל שהקיפאון הנוכחי יימשך, הלחץ על טראמפ רק ילך ויגבר, כאשר שיבושים באספקת האנרגיה ובספנות יכבידו על הכלכלה העולמית ועל האינפלציה לקראת בחירות האמצע בארצות הברית.
המשטר האיראני, שיודע זאת היטב, מעריך כי האמריקנים יישברו ראשונים. לכן, מנקודת מבטה של טהרן, כל יום שחולף דווקא מחליש את התמריץ שלה להתפשר. מנגד, בכל יום המצב באיראן מחריף, מה שמקרב את המשטר לקריסה ואת העם לקצה גבול ההכלה, מה שעשוי לעורר שוב את המחאות ההמוניות.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
