בשבוע שעבר הודיעו הרשויות האיראניות כי ארבעה מהבנקים הגדולים במדינה: מלי - הגדול באיראן, תג'ארת ("בנק המסחר"), סאדרת והבנק לפיתוח הייצוא, חוו שיבושים חמורים בשירותים האלקטרוניים. הסיבה: פגיעה ב"תשתית תקשורת משותפת", מערכת גב אחת המחברת בין כל הבנקים הללו, ושפגיעה בה משתקת את כולם בו-זמנית.
עד מהרה התרחב השיתוק למספר בנקים נוספים ובמערכות תשלום נוספות. ספקית הטכנולוגיה הבנקאית הממשלתית הורידה את כל שירותי הכרטיסים כדי למנוע גישה בלתי מורשית, החלטה שמנעה מעוד מיליוני לקוחות לבצע פעולות פיננסיות, כך לפי עיתון הסאנדיי גרדיאן.
איראניים מתארים ברשת בימים האחרונים מצב שנראה כאנרכיה כלכלית: מסעדות שהפסיקו לקבל תשלומים אלקטרוניים, עסקים ששבו לרישום ידני, ותורים ארוכים ליד הבנקים הספורים שניסו לחלק מזומן. חשבונות אחדים ברשתות החברתיות באיראן מציינים כי בחלק מהאזורים בוצעו עסקאות בשגרה, מה שמעיד שמדובר בתופעה נרחבת, אך לא כוללת.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
מתקפת סייבר ישראלית?
קבוצת האקרים הקרויה "Black Wolves" (זאבים שחורים) פרסמה בטלגרם שהיא עומדת מאחורי המתקפה, בכותרת: "מלחמה שקטה מתחוללת, ואיראן נתונה תחת מתקפת סייבר". אנליסטים שאפיינו את הקבוצה לאתר "Cyber News" תיארו את פעולתה כאופיינית למבצע אקטיביסטי, שמטרתו להשבית ולא לגנוב.
בעבר האשימה טהרן את ישראל בתקיפות דומות, ואילו ירושלים נקטה בשתיקה עקבית. גם הפעם יש ברשתות האיראניות מי שמפנים את האצבע לישראל ומאשימים אותה בכך ששיבוש המסחר וההתנהלות הפיננסית באיראן היא תוכנית ב' לאחר כישלון המבצע הצבאי.
ב-2025 טענה קבוצת "הדרור הטורף", הפועלת נגד משמרות המהפכה ונחשבת לפרו-ישראלית, כי "השמידה נתונים בבנק ספה האיראני", אם כי היקף הנזק לא אומת באופן עצמאי.
שנה קודם לכן, ב-2024, חדרה קבוצת "IRLeaks" לספק תוכנה האחראי על כחצי ממערכות הבנקאות האיראניות, מה שתואר כמתקפת הסייבר הגרועה ביותר בהיסטוריה הבנקאית של איראן. לפי דיווחים, הממשלה שילמה בשעתו דמי כופר, הסתירה את הפרצה מהציבור, ותיארה את סגירת הכספומטים כ"תקלה טכנית".
גם בפעם ההיא, האשים המנהיג העליון דאז, עלי חמינאי, את ישראל וארצות הברית. בפוליטיקו נכתב אז כי סביר שאחת משתי המדינות היו מעורבות בתקיפה בשל המתיחות, כמו גם בגלל שהאמריקנים האשימו את איראן בהתערבות בבחירות בארצות הברית ב-2024.
בשלב זה אף גורם איראני רשמי לא האשים את ישראל במתקפה הנוכחית, זאת לצד העובדה כי לא פורסמו כל אינדיקציות למעורבות ישראלית בעניין.
עוד כתבות בנושא
הגרסה האחרת: "אין פריצה, יש פשיטת רגל"
אמיר פרשאד אבראהימי, עיתונאי ובכיר מחקר איראני גולה המתמחה בנושאי ביטחון ומדיניות, כתב הלילה (רביעי) ברשת X כי כספומטים ומכשירי סליקה לא עובדים באזורים נרחבים במדינה, אך לטענתו הסיבה לשיבושים שונה בתכלית מזו שסיפק המשטר: "הבנקים לא הותקפו, הם פשטו את הרגל. הטענה החוזרת על 'מתקפת סייבר' היא למעשה תוצאה של הסכם מאחורי הקלעים בין הבנק המרכזי לבין מערכת הביטחון, כדי להימנע מהכרזה רשמית על חדלות פירעון. הרפובליקה האסלאמית החליטה להפוך את מאגרי הנתונים לבלתי נגישים, זאת כדי להסתיר את הגירעון במאזן ולמנוע בריחה לשוקי הזהב והמטבע". לטענתו, דבריו מסתמכים על "מקורות מהימנים" בתוך איראן.
הדפוס שאותו מתאר אבראהימי - הסתרת משבר בנקאי תחת מעטה של "מתקפת סייבר" - אינו חסר תקדים. כך נהגה איראן ב-2024, כשהסתירה את פרצת ה-"IRLeaks" בפני הציבור תוך שהיא משלמת לסחטנים בשקט.
לדברי הפרשן האיראני, כאשר הרפובליקה האסלאמית תולה את הבעיה במתקפת סייבר חיצונית, ולא במשבר פנימי, "הציבור יהיה מוכן לקבל את המציאות".
עוד כתבות בנושא
הקרקע שעליה נופל המשבר
כדי להבין את עומק ההתמוטטות, נדרש הקשר. שיעור האינפלציה באיראן עמד על כ-66% בשנה האחרונה. המטבע המקומי צנח מ-42 אלף ריאל איראני לדולר אמריקני אחד בשנת 2020 לכ-1.8 מיליון לדולר, ירידה של 97% בכוח הקנייה תוך חמש שנים בלבד. נתונים אלו, ואחרים, גרמו לכך שכחצי מתושבי איראן מוגדרים כמי שחיים מתחת לקו העוני.
המערכת הבנקאית עצמה רעועה. הבנק המרכזי האיראני הזהיר ששמונה בנקים נוספים עלולים לקרוס ללא רפורמות מיידיות. העיצומים האמריקניים קטעו את הגישה של הבנקים האיראניים לשווקי ההון הבינלאומיים, ולאחרונה הטיל משרד האוצר של ארה"ב עיצומים נוספים על 35 ישויות ואנשים הקשורים ל"בנקאות הצללים" של הרפובליקה האסלאמית.
הדיווחים שיוצאים מאיראן בימים האחרונים מעידים על הקושי בניהול אורח חיים סטנדרטי ברחוב האיראני, זאת בזמן שהרפובליקה האסלאמית נושאת ונותנת עם האמריקנים בדרך להסכם, ובמקביל נהנית מהזרמת מיליארדי דולרים במסגרת מזכר ההבנות. בין אם מדובר במתקפת סייבר כפי שטוען המשטר ובין אם בפשיטת רגל, האזרחים לא נהנים מהכספים שהתקבלו. המשך ההתדרדרות הכלכלית ושיבוש אורחות חיי האיראנים מביאים את רגשות השטנה של רבים מהם כלפי המשטר לבעבע מחדש.