נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נוהג לומר שהמלחמה באיראן נפתחה לאחר שעשרות שנים של לחץ כלכלי לא הצליחו לעצור את שאיפותיה הגרעיניות של טהרן. כעת, אחרי חודשים של תקיפות וללא פריצת דרך מדינית, הממשל האמריקני חוזר דווקא לאותו כלי ומקווה שהידוק החנק הכלכלי יצליח להביא לסיום המלחמה.
ממשל טראמפ מעריך כי חודשים של הפצצות, לצד המצור האמריקני והפגיעה ביצוא האנרגיה האיראני, דחקו את כלכלת איראן קרוב לנקודת שבירה. בוושינגטון מקווים שהמצוקה תאלץ את ההנהגה בטהרן להסכים לדרישות האמריקניות, ובראשן ויתורים בסוגיית תוכנית הגרעין ופתיחה מלאה של מצר הורמוז למכליות נפט וגז.
"איראן מרוששת"
השינוי בגישתו של טראמפ בלט כבר בתחילת השבוע. לאחר שאיראן דרשה פיצויים במסגרת כל הסכם שלום עתידי, הודיע הנשיא כי גם ארה"ב תדרוש מטהרן פיצויים. במקביל הוא החל להדגיש שוב ושוב את מצבה הכלכלי של הרפובליקה האסלאמית, ולטעון שהיא מתקרבת לקריסה.
הכי מעניין
שלט חוצות בטהרן, השבוע, המציג את נשיא ארה"ב בארון קבורה עם הכיתוב "נהרוג את טראמפ" | צילום: EPA
"הם יכולים לעשות צרות, אבל הם מרוששים", אמר טראמפ לכתבים. "אין להם כסף. איראן מרוששת, מרוששת לגמרי. הם לא משלמים לחיילים שלהם ויש להם אינפלציה של 300 אחוז".
האינפלציה באיראן אכן גבוהה מאוד, אבל המספר שבו נקב טראמפ גבוה גם מהנתונים שמציג ממשלו. ממשלת איראן דיווחה לאחרונה על אינפלציה שנתית של 88.6 אחוזים, וקרן המטבע הבינלאומית מעריכה כי הכלכלה האיראנית תתכווץ השנה ב-5.4 אחוזים. משרד האוצר האמריקני מסר כי היקף טעינת הנפט האיראני ליצוא צנח מכ-1.8 מיליון חביות ביום לפני המלחמה לפחות מחצי מיליון חביות ביום בחודש האחרון.
האסטרטגיה הכלכלית היא חלק מ"מבצע זעם כלכלי" (Operation Economic Fury), שאותו מפעיל הממשל נגד איראן מאז אפריל. שר האוצר האמריקני סקוט בסנט תיאר בעבר את המהלך כ"מקבילה הפיננסית" למסע הפצצות: פגיעה ברוכשי הנפט האיראני, בבנקים שמעבירים כספים עבור טהרן, ברשתות המימון החשאיות ובגורמים שמסייעים למשטר לעקוף את הסנקציות.
סקוט בסנט, מזכיר האוצר של ארצות הברית | צילום: EPA
בתחילת החודש הטיל משרד האוצר האמריקני סנקציות גם על בורסות קריפטו שלטענתו שימשו את משמרות המהפכה ורשתות מימון איראניות. בסנט אמר אז כי הממשל ימשיך להגביר את הלחץ ולפעול נגד המערכות הפיננסיות שמאפשרות למשטר להמשיך לפעול.
אלא שסנקציות הן בדרך כלל נשק שפועל לאורך זמן, ולא כלי שמסוגל בהכרח לעצור מלחמה בתוך ימים. ריצ'רד נפיו, חוקר בכיר באוניברסיטת קולומביה שהיה שותף לגיבוש מדיניות הסנקציות על איראן בממשל אובמה, אמר כי הלחץ הכלכלי אינו יכול להשפיע במהירות שבה משפיעה סגירת הורמוז על הכלכלה העולמית.
לדבריו, חולשה נוספת באסטרטגיה היא שטראמפ לא הגדיר באופן עקבי מהי המטרה הסופית של המלחמה. לעיתים הוא מדגיש שאסור לאיראן להשיג נשק גרעיני, בפעמים אחרות הוא מתמקד בפתיחת מצר הורמוז, ובהזדמנויות אחרות בתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן.
מערכת הטילים BrahMos | צילום: צילום מסך מיוטיוב
"לחץ כלכלי יכול להיות מרכיב באסטרטגיה שלו, אבל הוא עדיין לא הסביר מה מטרתו", אמר נפיו. לדבריו, השימוש בכוח ללא יעד מדיני ברור והמסרים המשתנים בנוגע למשא ומתן החלישו את עמדתה של ארה"ב.
מנגד, חואן סראטה, שכיהן כסגן היועץ לביטחון לאומי בממשל ג'ורג' בוש הבן, סבור כי המצור הימי והסנקציות עדיין מעניקים לארה"ב מנופי לחץ משמעותיים. לדבריו, האיום להטיל סנקציות גם על מדינות וגופים שלישיים שימשיכו לעשות עסקים עם איראן עשוי להכאיב לטהרן, אך גם הוא אינו צפוי להביא לתוצאה מידית.
"השאלה המרכזית תהיה עד כמה רחוק ארה"ב מוכנה ללכת כדי לצמצם את סחר הנפט של איראן ולאיים על מדינות אחרות בסנקציות חריפות, והאם תהיה לה הסבלנות לבדוק אם הכאב הכלכלי אכן ישנה את התנהגות המשטר", אמר.
הסנקציות שטראמפ עצמו זלזל בהן
החזרה ללחץ כלכלי היא תפנית מסוימת גם ברטוריקה של טראמפ עצמו. במשך שנים הוא מתח ביקורת על נשיאים קודמים שניסו להגביל באמצעות סנקציות את יכולתה של איראן לממן את צבאה ואת תוכנית הגרעין שלה.
מתקן נפט בחופי איראן | צילום: AFP
בנאום שנשא בשבוע שעבר בלאס וגאס הוא הצדיק את המלחמה שנפתחה ב-28 בפברואר וטען כי עשרות שנים של סנקציות, מאז סוף שנות ה-70, נכשלו. "אף נשיא אחר לא עשה את מה שהיה צריך לעשות כבר מזמן, מפני שלאיראן אסור שיהיה נשק גרעיני", אמר.
כעת מקווה הבית הלבן שהמצב שונה: הסנקציות אינן מופעלות על כלכלה איראנית בשגרה, אלא על מדינה שספגה חודשים של מלחמה, פגיעה בתשתיות, מצור על נמלים וצניחה ביצוא הנפט. גורם אמריקני בכיר אמר ל-AP כי הממשל סבור שהצבא האמריקני כבר פגע ביכולתה של איראן להפיק, למכור ולשנע נפט ומקורות אנרגיה אחרים, וכי בידי טראמפ נותרו אמצעי לחץ כלכליים נוספים שאפשר להחריף בשבועות ובחודשים הקרובים.
טהרן, לפחות בפומבי, אינה מראה סימני כניעה. דובר משרד החוץ האיראני אסמאעיל בקאאי לעג לחזרה האמריקנית לסנקציות וטען כי בכל פעם שוושינגטון נכשלת בדיפלומטיה היא חוזרת לסנקציות, וכאשר גם הן נכשלות היא פשוט מגבירה אותן.
נחתים אמריקנים משתלטים על ספינה במצר הורמוז | צילום: AFP
ובינתיים, גם ארה"ב משלמת מחיר כלכלי. המלחמה והפגיעה בתנועת הנפט במפרץ העלו בחודשים האחרונים את מחירי האנרגיה והפכו לבעיה פוליטית עבור טראמפ לקראת בחירות האמצע. עם זאת, נכון להיום מחיר הנפט ירד שוב: חבית ברנט נסחרה סביב 87.4 דולר, לאחר ירידה של כ-1.7 אחוזים, בין היתר על רקע חששות מירידה בביקוש. המתיחות סביב איראן והקיפאון במשא ומתן ממשיכים להוסיף אי-ודאות לשוק.
מבחינת טראמפ, ההימור הוא שבסופו של דבר לארה"ב יש יכולת לספוג את המחיר לאורך זמן טוב יותר מאשר לאיראן. שר ההגנה פיט הגסת' ניסח זאת השבוע לצד בסנט: "זה לא רק מה שהצבא יכול לעשות. יש לנו גם את הכלכלה החזקה ביותר בעולם".
השאלה שנותרה פתוחה היא האם הנשק הכלכלי שטראמפ עצמו טען במשך שנים כי לא הצליח לעצור את איראן, יצליח כעת להשיג את מה שחודשים של מלחמה עדיין לא השיגו.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
