בעוד הרפובליקה האסלאמית נערכת לחידוש השיחות עם האמריקנים תחת המצור הימי, המשבר הכלכלי החמור במדינה הולך ומעמיק.
ב-"Iran International", המתנגד בחריפות למשטר, פורסם בשבת כי משכורתו החודשית של עובד בטהרן עומדת על כ-75 דולר, בעוד שעלות המחייה הבסיסית חורגת מ-3,000 דולר לחודש. במקביל, האינפלציה לא מפסיקה לטפס. המטבע האיראני ממשיך להיות המטבע החלש בעולם, כאשר שוויו של הריאל בפועל נאמד בכ-1.5 מיליון יחידות לדולר, וזאת על שהמטבע האמריקני נחלש בעצמו בעת האחרונה.
קילו עוף שעלה אשתקד 865,000 ריאל עולה היום 3.18 מיליון ריאל. בקבוק מים מינרליים הגיע בערים מסוימות ל-450,000 ריאל, מחירו של קילו חומוס האמיר לכ-2.5 מיליון ריאל וקילו תירס ל-1.2 מיליון. עליית המחירים לא מתמצה בתחום המזון והיא נוגעת גם למוצרי פלסטיק, גז, חלקי חילוף לרכבים ועוד.
הכי מעניין
על רקע כל זאת, בחר נשיא הרפובליקה האסלאמית, מסעוד פזשכיאן, בנאום שנשא ביום שישי האחרון, להכחיש את קיום המחסור ולטעון כי המחירים נותרו יציבים.
עוד כתבות בנושא
האזרחים מתארים מציאות שונה בתכלית. חלק מהיבואנים הפסיקו לפעול לנוכח חוסר יציבות המחירים, מה שהוביל לדיווחים על מחסור במוצרי מזון בערים שונות, לרבות ברשתות קמעונאיות ממשלתיות. נער מראשת אמר כי תלמידי תיכון הניגשים השנה לבחינות הבגרות ולמבחני הקבלה למוסדות האקדמיים לא יודעים איך לגשת ברוגע לבחינות בנסיבות הללו. צעיר בן 18 אמר: "אנחנו וחברינו עייפים מחיים בלי אינטרנט. אנחנו אפילו לא מנסים לחיות ולהנות, רק נאבקים כדי לשרוד".
לצד הזינוק במחירים, מגיעים דיווחים על גל פיטורים נרחב במדינה.
פעילותם של עסקים הקשורים לפטרוכימיה ניזוקה קשות לאחר שהתעשיה ספגה פגיעות במהלך מבצע שאגת הארי. חברות תעשייתיות ומפעלים רבים מפטרים עובדים עקב המחסור בחומרי גלם. גם בחברות תעופה הכה גל הפיטורים.
במהלך המבצע השוק המקומי קפא, בנקים הקפיאו העברות כספים והעלאת משכורות מתוכננת במגזר הציבורי לא יושמה. לפי דיווחים, בעלי תפקידים מסוימים במגזר הציבורי כלל לא קיבלו שכר בתקופה האחרונה. בעל עסק מקומי אמר לאיראן אינטרנשיונל כי מרבית לקוחותיו לא מסוגלים לשלם את חובותיהם, מה שמקשה עוד יותר על ההתנהלות העסקית והביטחון הפיננסי של המשק האיראני.
מרכז קניות בטהרן עומד ריק | צילום: AFP
"הלחץ הכלכלי הרס לחלוטין עסקים וחיים של אנשים", אמר אחד מהם לאיראן אינטרנשיונל. "צ'קים חוזרים, נוצרים חובות כבדים ואנשים אפילו לא אוכלים ארוחת ערב". אחר הוסיף: "בכל פעם שמוצרים חדשים נכנסים לחנויות, הם מוצעים במחיר כפול לכל הפחות. המדפים מתרוקנים אחד אחרי השני".
איראני אחד ניסח בתמציתיות: "יש לי פרמיות ביטוח באיחור, הסתגלתי לאכול ארוחה אחת ביום, ואני מאוכזב מכולם ומהמצב בכלל". אחר אמר: "התקוות והחלומות שלנו דועכים. אנחנו, האנשים, צריכים עזרה".
שעון החול האיראני - מד הדלק
נדבך כלכלי בעייתי נוסף עמו מתמודדת הרפובליקה האסלאמית נוגע לאספקת הדלק במדינה.
מיאד מאלקי, בכיר לשעבר במשרד האוצר האמריקני, פרסם בחשבונו ברשת X ניתוח מפורט המצביע על פגיעה ממשית במשטר.
יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באגר קליבאף, עם ראש ממשלת פקיסטן, מיאן מוחמד שהבז שריף | צילום: AP
בארות נפט הן לא מאגר שניתן להשתמש בו איך, כמה ומתי שרוצים ויש לשאוב מהן באופן רציף, אחרת יווצר להן נזק קבוע. כך למשל, בתקופת הקורונה, שבה הסחר בנפט נפגע משמעותית, עדיין המשיכו לשאוב. לפי הערכות, הרפובליקה האסלאמית נכנסה לתקופה הנוכחית עם כ-15 מיליון חביות במתקן האחסון בחארג', כאשר המיכלים מלאים ב-51 אחוז. מאלקי טוען כי גם אם יורידו את קצב השאיבה למינימום של 750 אלף חביות נפט ביום, לאיראנים ייגמר המקום לאחסון הנפט ביום ה-20 ולאחריו ייגרם לבארות נזק קבוע באם הזהב השחור לא יישאב.
בתחום הדלק, מאלקי ציין כי בימי שגרה איראן נזקקת ל-14 מיליון ליטר יותר מכפי שהיא מייצרת, אך בימי מלחמה – בהם צריכת הדלק עולה – הגירעון מגיע ל-77 מיליון ליטר ליום. את הגירעון הזה, כתב מאלקי, מייבאת הרפובליקה האסלאמית במחיר של כ-340 אלף ריאל לליטר, ומוכרת אותו לציבור ב-15,000 ריאל. "זוהי סובסידיה שהממשלה פשוט לא יכולה להרשות לעצמה", הדגיש.
לאיראן, על פי הערכתו, ישנן עתודות אסטרטגיות של כ-1,560 מיליון ליטר בנזין ו-1,280 מיליון ליטר סולר, המספיקות לכ-12 ימים בלבד של אספקה לאומית. בתרחיש הסביר, שבו חלק ממתקני הזיקוק ניזוקו והיבוא מצטמצם, הגירעון היומי יגיע ל-47 מיליון ליטר.
"המלאי יגיע לאפס עד היום ה-33," כתב מאלקי. "אם מוסיפים הפסדי בתי זיקוק ובהלת קניות אז ביום ה-22. סף המחסור החמור, סגירת תחנות דלק, פרמיות בשוק השחור ועוד, יגיע כבר בין היום ה-15 ל-18". המומחה האמריקני סיכם: "מד הדלק הוא שולחן המשא ומתן האמיתי בין ארה"ב לאיראן".
עוד כתבות בנושא
