דו"ח מיוחד שמפרסם היום (ג') מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, כחלק מתחקירי המלחמה, קובע כי אחד הגורמים המרכזיים לכשלים שהובילו למתקפת 7 באוקטובר הוא היעדר תפיסת ביטחון לאומי רשמית ומאושרת בישראל. על פי המבקר, מדינת ישראל פועלת עשרות שנים ללא מצפן אסטרטגי מחייב, מצב שפגע ביכולת קבלת ההחלטות בדרג המדיני ובצה"ל, בהיערכות לאיומים ובהקצאת המשאבים הלאומיים.
"היעדר תפיסת ביטחון רשמית עלול לפגוע בביטחונה הלאומי של מדינת ישראל, בתיאום בין גופי הביטחון ובהכוונתם, בהקצאת תקציב ובהיערכות לאיומים", נכתב בדו"ח. עוד ציין המבקר כי אירועי 7 באוקטובר והשפעותיהם הגורליות מחייבים בחינה מחודשת של תפיסת הביטחון הבלתי רשמית שהשתרשה במדינה.
הדו"ח, שכותרתו "היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל", מתאר שורה ארוכה של ניסיונות כושלים לגיבוש תפיסה רשמית מאז ימי בן-גוריון ועד ימינו. אף אחד מהם לא הבשיל לכדי החלטת ממשלה מחייבת.
הכי מעניין
לפי הדו"ח, ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון הציג כבר ב־1953 את "מסמך 18 הנקודות", שבבסיסו עומדת דוקטרינת "משולש הביטחון": הרתעה למניעת מלחמה; התרעה מודיעינית מספקת לפני מלחמה; והכרעה מהירה במתקפה מוחצת לשם סיום מהיר של המלחמה. אולם תפיסתו נותרה תורה שבעל פה בלבד.
עוד כתבות בנושא
מאז נעשו ניסיונות רבים לעצב תפיסת ביטחון מעודכנת: ועדת עברי (1998), ועדת מרידור (2006), יוזמת המטה לביטחון לאומי (המל"ל) בשנים 2011-2015, מסמך תפיסת הביטחון של יאיר גולן (2017), ותפיסת "ביטחון 2030" שגיבש ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-2018. אף אחת מהתוכניות הללו לא אושרה רשמית בקבינט או בממשלה.
גם ועדת וינוגרד, לבדיקת מלחמת לבנון השנייה התייחסה לכך בדו"ח שכתבה ב-2008 וציינה בהקדמה: "נראה לנו כי אחד הכשלים העיקריים של ישראל היה חוסר הנכונות שלה לעדכן את תפיסתה המדינית-ביטחונית (במובן הרחב), בצורה שתשקף בצורה אמינה את מכלול עוצמתה של ישראל ואת מגבלותיה". כחצי שנה לאחר פרסום הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד נחקק חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח-2008 (חוק המל"ל), ובו נקבע כי מתפקידי המל"ל, שהוא גוף מטה לראש הממשלה ולממשלה בענייני החוץ והביטחון של ישראל, לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע עדכונים בעניינה.
"הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה בהובלת ראשי הממשלה לדורותיהם, הנושאים באחריות לגורל המדינה, מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית", נכתב בדו"ח. "כתוצאה מכך מדינת ישראל פועלת ללא מצפן אסטרטגי מחייב אלא על בסיס דוקטרינה בלתי רשמית מ־1953".
ועדת וינוגרד מציגה את מסקנותיה | צילום: מרים צחי
מבקר המדינה מציג שורה ארוכה של התבטאויות חריפות מצד בכירים לשעבר במערכת המדינית והביטחונית בנושא תפיסת הביטחון שלא קיימת:
הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט אמר כי היעדר התפיסה הוא ליקוי מתמשך, וכי הדרג המדיני לדורותיו "בורח מאחריות לספק מעטה תפיסתי למדינה".
השר לשעבר דן מרידור, שעמד בראש הוועדה לבחינת תפיסת הביטחון, אמר כי "בהיעדר תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון, ישראל עלולה להתכונן למלחמות הלא נכונות ולבזבז תקציבים על פרויקטים שאין להם הצדקה".
ראש המל"ל לשעבר יעקב עמידרור אמר כי "קיומו של מסמך רשמי מייצר אחריות, ולכן הדרג המדיני והצבאי רואים בכך בעיה".
עוד כתבות בנושא
נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר, ציין כי בעשר השנים שבהן כיהן כחבר קבינט, "הנושא לא עלה לדיון, בעיקר בשל ההיבט הפוליטי של הסוגיה הפלסטינית". יש לציין כי בשנת 2020 , הוּצאה לפועל תוכנית לקביעת היקף סד"כ של מערך הטנקים על ידי הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי, בלא ששר הביטחון באותם ימים נפתלי בנט הציג את התוכנית מראש לקבינט המדיני-ביטחוני כדי שיבחן את הצורך בה ושלא בהתאם לסיכום הדיון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו מינואר 2020.
אביגדור ליברמן הוסיף כי הדרג המדיני מתקשה לנהל ולאתגר את הדרג הצבאי, בין היתר משום שתקציב הביטחון נקבע "באופן כמעט אוטומטי", וכי קיומה של תפיסה מחייבת הייתה מאלצת להגדיר סדרי עדיפויות.
שר הביטחון לשעבר בני גנץ אמר בתגובתו לדו"ח כי "עלינו להפוך את תפיסת הביטחון למסמך מכונן שישמש מצפן למקבלי ההחלטות. זהו לקח מאירועי 7 באוקטובר להתמודדות עם האיומים הפרוסים בפני המדינה".
עוד כתבות בנושא
גם גורמי הביטחון המרכזיים - צה"ל, המוסד והשב"כ - הדגישו את הצורך בעיצוב תפיסה סדורה. בצה"ל מסרו כי תפיסת ביטחון לאומי היא מצפן לעשייה ביטחונית ובסיס לקשר עם הדרג המדיני. המוסד קבע כי היעדרה של תפיסה סדורה מונע אינטגרציה בין מקורות העוצמה הלאומיים ופוגע בשקיפות ובבקרה. השב"כ התריע כי ללא תפיסה לא ניתן להגדיר יעדים ברורים או להקצות משאבים ביעילות.
הדו"ח מתייחס בהרחבה לתפיסת הביטחון "2030" של ראש הממשלה בנימין נתניהו, התוכנית האחרונה והמקיפה ביותר שנכתבה בישראל. על פי המבקר, נתניהו הציג את התפיסה לגופי הביטחון ולקבינט המדיני-ביטחוני ב־2018, הדגיש את ארבעת יסודות הכוח: עוצמה צבאית, כלכלית, מדינית וחברתית, והציע להגדיל את תקציב הביטחון בכ־4 מיליארד שקלים לשנה.
עם זאת, הממשלה לא דנה בתפיסה ולא אישרה אותה. לפי ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת, ריבוי מערכות הבחירות והיעדר יציבות פוליטית "פגעו ביכולת לקבל החלטות ארוכות טווח".
הקבינט המדיני-ביטחוני בקריה בתל אביב | צילום: חיים צח / לע"מ
בתגובת משרד ראש הממשלה לדו"ח נכתב כי "הטענה שלפיה מדינת ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון היא שגויה. ראש הממשלה גיבש תפיסה והציג אותה לקבינט, אך אין חובה חוקית לאשרה". מבקר המדינה דחה את העמדה הזו, וקבע כי "אין בטענה זו כדי לייתר את הצורך בדיון ומתן תוקף רשמי מצד הגופים המוסמכים - ממשלה או קבינט".
בדו"ח מציין המבקר כי היעדר תפיסת ביטחון לאומי הוא מחדל תפקודי מהותי שמחליש את המדינה בכל רמות קבלת ההחלטות. תפיסה רשמית, הוא כותב, אמורה להוות בסיס לתיאום בין משרדי הממשלה, לקביעת סדרי עדיפויות ולהקצאת משאבים.
"תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון יחייב את הדרג המדיני לדון בסוגיות ביטחון לאומי מרכזיות, להבין את הסיכונים שלא יקבלו מענה, ולתאם בין צה"ל, משרד הביטחון, משרד האוצר וגופים נוספים", נכתב. "תפיסה כזו תאפשר לתאם ציפיות בין הדרגים, לייצר שפה אחידה ולהקנות ידע מקצועי הדרוש למקבלי ההחלטות".
עוד כתבות בנושא
מבקר המדינה מסיים את הדו"ח בקביעה חריפה: מדינת ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון לאומי מאושרת ובעלת תוקף מחייב. היעדר תפיסה זו, כותב המבקר, תרם לשורת כשלים באסטרטגיה הלאומית, בתיאום בין גופי הביטחון ובקבלת ההחלטות בדרג המדיני. הדו"ח משרטט תמונה של מדינה שמנהלת את ביטחונה על פי דוקטרינות מלפני שבעים שנה - ללא עדכון, ללא החלטה וללא אחריות. כפי שאחד הבכירים המצוטטים אמר למבקר: "כשאין תפיסה - אין אחריות, אין תכנון, ובסוף גם אין התרעה".
הביקורת נעשתה במל"ל, בלשכת שר הביטחון, בלשכת מנכ"ל המשרד ובאגף הביטחוני-מדיני. בדיקות השלמה נעשו במזכירות הממשלה, בצה"ל, במוסד ובשב"כ. במסגרת הביקורת התקיימו פגישות עם בעלי תפקידים רבים עם עבר במערכת הביטחון: הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, ראש המל"ל לשעבר פרופ' עוזי ארד, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה לשעבר אלוף אבי בלוט, אלוף (במיל') פרופ' יצחק בן-ישראל; ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת; ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט; סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף (במיל') יאיר גולן; ח"כ, הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר בני גנץ; יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וח"כ לשעבר צבי האוזר; אלוף (במיל') גרשון הכהן; ראש המל"ל לשעבר ד"ר איל חולתא; ראש המל"ל לשעבר, יוסי כהן; שר הביטחון לשעבר ח"כ אביגדור ליברמן; השר לשעבר עו"ד דן מרידור; שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בצלאל סמוטריץ'; ראש המל"ל לשעבר אלוף (במיל') יעקב עמידרור; ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון לשעבר זהר פלטי; יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וח"כ לשעבר עפר שלח.
עוד כתבות בנושא
